הדפסה
לכתבה באתר
מחלקת התיירות של עיריית תל אביב שבה ומזמינה בזמן האחרון את הציבור, בדף פייסבוק ייעודי, לסיורי "טעם וצבע" ברחובות שלנו. 80 שקלים לסיבוב (כולל שלוש טעימות. אחת מהן של בורקס). אבל בקצב חלוקת היתרי הבנייה ברחובות שלנו, נראה שבקרוב מחלקת התיירות תפשוט את הרגל. לא יישאר טעם, והצבע יהיה אפור. מוקד הרעש מתרכז כעת בחלקו הדרומי של רחוב נחלת בנימין.
הבניין שיקום על שטח המבנה שהריסתו החלה היום יצטרף לארבעה בנייני מגורים שכבר הולכים ונבנים בטווח של פחות ממאה מטר זה מזה, בין פינת רחוב פרנקל לפינת רחוב פלורנטין. עד לשבוע שעבר שכנו בבית מספר 124 ברחוב:
אבל היום את לוחות הפליז וחוטי הנחושת שלהם אפשר להשיג רק ממול, בצדו השני של הרחוב, בהאנגר גדול, צמוד למחסן האהילים שנשרף בתחילת אוקטובר:
הפועלים שהחלו היום בהריסה לא יודעים כמה קומות יהיו לבניין החדש שיבנה כאן. הם גם לא יודעים איך הגיע הנה שומר החנייה המקורי הזה:
אבל הם מאוד נחמדים. הם מזהירים אותי ממוקש מדרכה. "אנחנו לא מכאן", אומר אחד מהם, "שנינו דרכנו על זה". אבל מוקשי המדרכה הרבים ברחובות שלנו הם לא הבעיה המטרידה ביותר כשגרים באתר בנייה. רעש לא מצטלם טוב, אבל כך נראית מכונית שחונה מול בניין בהקמה:
ללכלוך אחראית הריסת הבניין במספר 137 ברחוב, שהיה מבנה חד קומתי של בתי מלאכה ומחסנים, ולראשו היתה מעין מגבעת בטון:
הריסת המבנה החלה באוגוסט השנה, בהסרה כירורגית של המגבעת:
ונמשכה בקצב ריקוד הדחפורים:
בהריסות התגלו החיים שהיו כאן. בין השאר, שרידי המחסן של חנות יוקרתית ל"הלבשת בית" (כמו שקוראים היום לחנות וילונות ובדי ריפוד):
אלה היו שרידי ההלבשה, אבל היה כאן גם בית:
אולי אפילו יהודי:
וקישוט שנראה מתאים לסלון או לחדר שינה:
כך או כך, לדחפורים אין זמן לזכרונות:
חיים חדשים תפסו את מקומם של הישנים:
השטח גודר והעבודות יצאו לדרך:
מצטרפות לעבודות שנמשכות כבר יותר משנתיים בבניין הצמוד, זה שבמספר 135, ממש על פינת רחוב פרנקל. את הנגריה שעמדה במקום הרסו כבר ב-2011. השטח כמובן גודר:
והבנייה של בניין המגורים הגדול מתנהלת מאז בקצב שבו מתנהלת בנייה. לא ממש מהר:
בימים אלה הולכת הבנייה ומסתיימת:
והבניין בהחלט דומה לשלט שבישר על הקמתו:
גם על הבניין שהולך ומוקם במספר 147 ברחוב, "בית דפנה" הוא נקרא, כבר תלו שלט מבטיח:
לפני שפונה לצורך הריסה, עמד כאן במשך שנים בניין מגורים:
את הריסתו ביצעו תחת מעטה, אם כי לא של חשאיות:
ואחר כך נותרו בשטח רק סימני החיים:
מישהו ניהל כאן פעם חשבונות:
ואחר כך החלו החפירות:
לדברי אחד ממנהלי העבודה, יהיו כאן גם דירות מתחת למפלס הרחוב, "ויהיו להן גינות אנגליות", הוא מבטיח. בינתיים קשה לדמיין את זה:
אבל עוד יבואו ימים:
והם יבואו מהר, אם להסתמך על קצב הבנייה של הבניין הצפוני יותר, שהולך ומוקם במספר 116. ההריסה כאן החלה רק לפני שמונה חודשים:
לפני חמישה חודשים עוד לא היה סימן להתחלת הטיפוס לגובה:
והיום הבניין כבר מתנשא כמעט למלוא גובהו:
שר האוצר וחבריו בוודאי יראו בכל אלה סימן לצמיחה מבורכת, בשורה למעמד הביניים. אבל איש מהם לא חיפש פעם חניה ברחובות שלנו. כשמקימים בטווח של מאה מטר חמישה בנייני מגורים, בלי מרתף חנייה אחד, לא פלא שהקיר בלב הסערה זועק:
