הדפסה
לכתבה באתר
אלפי סטודנטים מסיימים מדי שנה את לימודי העיצוב, וזו הייתה רק שאלה של זמן עד שתיפתח חנות שמוקדשת לעיצוב ישראלי בלבד. "רציף", שנפתחה לא מכבר ברמת החי"ל בתל אביב בהשקעה של רבע מיליון שקלים, מתבלטת לא רק בתכולתה המקומית אלא גם בעיצובה המקורי.
החנות שוכנת בבניין משרדים שתיכנן האדריכל חיים דותן, שמשרדו שוכן בקומה העליונה. בניגוד לרחוב האפרורי ולעיצוב ההיי-טקי של הבניין, פסיעה אחת לתוך החנות לוקחת את המבקרים לתחושה אחרת. רמפה קצרה מעבירה את הנכנסים אל תוך תיבת עץ כמעט עירומה, המזכירה ארגז מטען. הרצפה, הקירות והתקרה מורכבים מלוחות עץ, שהלוגו של החנות מוטמע בהם בחיתוך לייזר. בפינה מונחת קופסה נוספת, שמכילה תצוגת פרטי עיצוב. הפרטים שנמכרים כאן כוללים הדפסים, בגדים, שעונים, מנורות, תכשיטים, תיקים ומוצרי נייר. הסחורה מתחדשת כל שבוע, ולפעמים מדי יום.
• המוצר הכי זול עולה 12 שקלים: כרטיס ברכה בעיצוב טקסצ'רד פייפר.
• הפריט הכי יקר עולה 3,917 שקלים: שולחן תצוגה בעיצוב סטודיו אושקי.
לאחר שחוצים את התיבה הראשונה בכניסה, יוצאים ממנה ועוברים לאולם התצוגה המרכזי. מעטפת העץ האחידה מתחלפת במגוון תעשייתי המורכב מקיר בלוקים, מלוחות מחוררים וממדפים דקיקים מברזל צבוע. על אחד הקירות תערוכה זמנית צנועה, שמשתלבת בשאר הקירות (עכשיו מציגה כאן הילה לביב). בקצה השני של האולם שתי קופסאות המונחות זו על זו: התחתונה מסתירה את תאי ההלבשה (המזכירים תאי סאונה אישיים) והעליונה היא מחסן. הצבע השולט בקופסאות הוא עץ טבעי, שאותו משלימים גווני טורקיז, צהוב ואדום-לוהט בגופי התצוגה. קיר קרמיקה גדול בצבע כחול בוהק, שנראה במבט ראשון מנוכר לעיצוב, מוסיף רובד לחזות הכוללת.
עיצוב כולל
"רציף" אינה חנות גדולה (75 מ"ר), ואתגר השטח המוגבל מצא מענה ברעיונות שבונים סיפור. "יש פה מעבר למקום אחר. זה כמו לעמוד על רציף שממנו יוצאים למסע ומסביב פורקים ומטעינים סחורה, כמו שאוספים כל מיני עיצובים מהמעצבים הכי מעניינים ומביאים אותם לכאן", מסבירה בהתלהבות האדריכלית קדם שנער (34) שליוותה את הפרויקט כולו - מבניית הקונספט, דרך עיצוב הלוגו והניירת, דרך המיתוג וכלה בעיצוב החנות עצמה. בהמשך למושג הרציף ולאסוציאציות שעולות ממנו, החליטה שנער להדגיש את המפגש בין הסחורה המעוצבת (הנתפשת כגבוהה) לבין התעשייה (הנתפשת כנמוכה), וזאת באמצעות בחירת החומרים ועיבודם, גופי התאורה ואופני התצוגה.
שנער, בוגרת המחלקה לאדריכלות בבצלאל, הייתה אחת הסטודנטיות הבולטות במחזור שלה (גילוי נאות: למדנו יחד), לא רק בזכות הכישרון האדריכלי אלא גם הודות לכישרון השיווקי: כריזמה, הופעה, יכולת דיבור ושכנוע והגשה מוקפדת של פרויקטים. מאז היא הספיקה ללמוד שנה באוניברסיטת תל אביב, לדלג ליפן, שם סיימה בהצטיינות את התואר באוניברסיטת מוסאשינו, ולעבוד בטוקיו שנתיים במשרדיהם של האדריכלים הנודעים טויו איטו וקנגו קומה. ב-2008 חזרה לישראל.
קדם שנער דואגת להדגיש שהיא מציעה תכנון כולל (מיתוג ותכנון אדריכלי), משום ש"בעיניי זה קריטי שהמיתוג והתכנון יחלקו אותה שפה. הדרך שבה פועל היום השוק, תוך הפרדה בין מעצבים לסוגיהם שונים, היא לא נכונה". לאחרונה היא מתחילה להגשים את הפוטנציאל שלה, כשהיא מתכננת קשת רחבה של פרויקטים קטנים וגדולים בארץ ובעולם: בית פרטי בכרמי יוסף, עיצוב עטיפות אלבומים למוזיקאים צעירים (יעל נעים, פאולה ולשטיין, רני ואיילנד), עיצוב ומיתוג חנויות רשת נעליים למעצבת שני בר, מיתוג קו סבונים של חברה טיוואנית, תכנון מיצב נייד המשלב אדריכלות ומוזיקה בשיתוף פעולה עם הכנרית הברלינאית איומי פאול, והפרויקט הכי חשוב שלה עד כה: תחנת רכבת ישראל בשדרות, שאותה היא מתכננת בשיתוף האדריכל עמי שנער, שהוא גם במקרה אביה. נראה שקדם שנער יודעת לנצל היטב את כישוריה, קשריה ושאיפותיה.
איפה את רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"אני הולכת לכיוון של אדריכלות, עיצוב גרפי ופנים. ממשיכה לעשות אותו דבר רק בקנה מידה גדול יותר ובין-לאומי. אני רואה את עצמי פותחת משרדים בחו"ל, מתפתחת ומעצבת בכל תחום, כי זו התשוקה והאהבה שלי".
כמו מילאנו, ברלין ולונדון
את החנות "רציף" פתחה סתיו מנדלבאום (27), בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, שסיימה רק לפני שנה את לימודיה. כמו החנות שפתחה, מנדלבאום שקטה ונעימה, והופעתה מעוצבת כמתבקש מבעלת חנות עיצוב עם רקע באופנה.
בחרת לא לעצב אלא לפתוח חנות. מדוע?
"כשסיימתי את הלימודים ידעתי שאני אוהבת עיצוב ושחשוב לי לעסוק בתחום, שבארץ הוא מאוד קשה. בלימודים נחשפתי להרבה מעצבים ישראלים מתחומי האופנה, התעשייה והתכשיטים שעושים דברים מרשימים, כמו מיקה בר שפיתחה טכניקת הדפסה על בד שהופכת משטח דו-ממדי לתלת-ממדי (הכריות הפיסוליות של בר נמכרות ב'רציף', מ"י). ראיתי גם הרבה חנויות עיצוב וסגנון חיים במילאנו, בברלין, בפריז ובלונדון, ובכל החנויות האלה הדגישו מלבד העיצוב את החוויה. הרגשתי שיש מקום לתת במה דומה למעצבים ולמוצרים ישראליים, ולהיות גשר בינם לבין כוח הקניה שקיים פה".
יש כוונות להתפתחות עתידית?
"לפתוח חנות און-ליין ולהרחיב את שיתוף הפעולה עם המעצבים, ולערוך כאן אירועים והרצאות בנושאי עיצוב כדי ליצור מקום מפגש".
אחרי שקדם החליטה לרכוש לעצמה משחק שש-בש שעיצב יואב בט ("אני מכורה לשש-בש והוא גם יתאים לרצפה בבית שלי"), היא הצטרפה לסתיו והצטלמה איתה על רצפת החנות.
סתיו בשמלה של נפתול ושרשרת בעיצוב תמי אשד. קדם עם חולצה של OAOA , לצווארה שרשרת של לילה מיי, ועל היד צמיד בעיצוב אילן אורבך.
>> רציף, רחוב הברזל 3, רמת החי''ל, תל אביב
>> עדכון: למרבה הצער, החנות נסגרה
