הפרקים הראשונים בעונה הרביעית (הנוכחית) של "הבורר" קצת דישדשו (היא התחילה רק כשיגאל הנאצי פקד על אושרית המסטולה לחכות לו "ערומה במיטה עם שמן קוקוס וטחינה, ואני עוד מעט בא לפתוח עליך שולחן"), אבל אם יש משהו ש"הבורר" כן מצליחה לשמר כבר בדקה הראשונה של העונה - זה הסטייל. כלומר, העיצוב האמנותי. אמנם, הקאסט נשען על שחקנים כישרוניים כמו משה איבגי, יהודה לוי, חנה אזולאי-הספרי ויוסוף אבו ורדה, אבל הלוקיישנים הנכונים משלימים את האווירה.

 

עוד עיצובי סרטים וסדרות ב-Xnet

>> איך עוצב ''העור שבו אני חי'' של אלמודובר

>> איך עוצב הסרט ''הערת שוליים''

>> איך נבחרו הלוקיישנים ל''פינה'' של וים ונדרס

>> כאן צילמו את ''סקייפול'': סצינה אחר סצינה

 

על איתור אתרי הצילום מופקד סקאוטר (מגלה לוקיישנים), בשיתוף הבמאי, המפיק והמנהל האמנותי. בעונה הראשונה בלטה הווילה הענקית והמפוארת של הבורר, שעל פי העלילה הייתה בגבעת שמואל - היישוב שבו צמחה אחת ממשפחות הפשע המפורסמות בארץ (שבינתיים ירדה מגדולתה) - אך במציאות, היה זה ביתה של פנינה רוזנבלום ברחוב שרת ברמת גן. כל עונה התחלפה הווילה, והפעם מדובר בווילה בכפר שמריהו. לפי אנשי ההפקה, אגב, הבית מוצע למכירה תמורת 60 מיליון שקלים.

 

הווילה. 60 מיליון שקל במציאות (צילום: רם שוויקי  )
הווילה. 60 מיליון שקל במציאות (צילום: רם שוויקי )

 

"כשבוחרים לוקיישן לבית הבורר, ההתלבטות היא בין וילה מרוהטת שעליה צריך לשלם הרבה יותר כסף מאשר על וילה ריקה", מודה יואב סיני, המנהל האמנותי של הסדרה (ובעלה של לירית בלבן, המשחקת את נעמי כפית). סיני, בוגר המחלקה לאמנות בבצלאל, הספיק לעצב ב-12 השנים האחרונות שורה של סרטים וסדרות מצליחים ("בית לחם", "עג'מי", "אהבה קולומביאנית" ו"פצועים בראש"). לדבריו, "הווילה שמצאנו הייתה מרוהטת יחסית טוב, אך היה צריך להתאים אותה לסדרה".

 

ההתאמה כללה את יצירתו של "חדר הבורר", סוג של בית משפט קטן שבו מנהל הבורר את עסקיו. "לקחנו את המרתף שפונה לחצר. הקטנו את הפתחים שהיו גדולים מדי והוספנו וילונות כהים כדי שיהיה יותר אפל", מסביר סיני. העיצוב המקורי של הווילה התאפיין בגוונים אפורים, חומים בהירים ולבנים, ולצורך הסדרה הוא "הולבש" בגוונים שמזוהים עם סדרת הפשע החצי-אירונית הזו: שחור, כסף, זהב, חום ועור מנומר – גוונים שמופיעים גם באביזרים וגם בבגדים שלובשות הדמויות.

 

גם העמדת הריהוט צריכה לשרת את הסצינות. "לפעמים אתה יוצר חלל שנראה בעין מוזר ולא הגיוני, אך במצלמה הוא עובד טוב כי כך נוצרים עומקים בבית", מסביר סיני, אך מסייג שיש לוקיישנים קיימים שלא צריך לגעת בהם. כך, למשל, בסצינה שבה יגאל הנאצי (אורי גבריאל) נפגש עם נדב פלדמן (יהודה לוי) במסעדה שכונתית, שהיא למעשה מסעדת מלון פרק בנתניה (אותו מלון זכור לרע מהפיגוע בליל הסדר ב-2002 שבו נרצחו 30 בני אדם), החליפה ההפקה רק את מפות השולחן.

 

זיכרונות קשים. מלון פארק (צילום: נמרוד גליקמן)
זיכרונות קשים. מלון פארק (צילום: נמרוד גליקמן)

 

באופן כללי מעדיפים בהפקה להשתמש באתרים שנמצאים בקומת קרקע, כי אז ניתן לשלוט בתאורה. בעזרת בניית סוכות מול פתחי החלונות ושימוש בגופי תאורה, אפשר לצלם סצינת יום בלילה – ולהיפך. אך מה שהכי חשוב, לדברי סיני, הוא "להביא את הדברים בארכיטקטורה חזקה שעושה את העבודה".