זו הפעם הרביעית שאנחנו מבקרים בסאו פאולו, העיר הגדולה ביותר בברזיל: אחרי בקתת נופש ססגונית, דירת רווק ובית משפחתי בסגנון תעשייתי ונינוח, הפעם אנחנו מביטים בדירה ששופצה והפכה ללופט עירוני שבו גרים זוג, בנם, עוזרת וכלב. הדירה המלבנית חולקה לאורך באמצעות קיר, שכוסה כולו בספרייה (ראו תוכנית בסוף הפוסט). מצדו האחד חדרי השינה ומהצד השני, מול הספרייה, חלל גדול ופתוח שרצפתו שחורה ומבריקה, תקרתו בטון מוחלק בגובה 4.5 מטרים, חלונותיו נמתחים מהרצפה כמעט עד התקרה, והקיר עשוי לבנים לבנות - נתוני פתיחה מושלמים ללופט עירוני. כל פינה ב-162 המטרים הרבועים מנוצלת בצורה אופטימלית.

מול המעלית הצהובה - דלת כניסה שנעה על ציר לרוחב הפתח, ויוצרת תחושה מיידית של כניסה לחלל גדול. כדי להעצים עוד יותר את תחושת המרחב במבואה, הקירות חופו במראות. מעל הדלת משטח טקסטיל מעניין בעבודת יד.

מבט מכיוון המעלית חושף מראות שמשקפות חלקים מחלל המגורים. גם כאן, כמו בדירת הרווק שבה ביקרנו בעיר, אפשר להבין כבר בכניסה משהו על בני הבית: כלי נגינה שמעידים על דיירים מוזיקלים, שאוהבים לעשות רעש.

מיקום כלי הנגינה הוא לא רק הצהרת כוונות, אלא גם ניצול מקסימלי של החלל: לעתים קרובות מבואת הכניסה היא בזבוז של שטח רצפה, כי הזמן שאנחנו מבלים בה מועט לעומת שאר חללי הבית. חכם להשתמש במבואה לצרכים אחרים - למשל, כפינת מוזיקה. על המראה הגדולה, קרוב לתקרה, נתלתה תמונה גדולה, שמצטרפת לתמונות המקשטות את הסלון.

מבואת הכניסה נפתחת לחלל גדול שבו מטבח פתוח, פינת אוכל, פינת ישיבה, פינת קריאה וספרייה שדרכה נכנסים לחדרי השינה של ההורים והבן.

מצד אחד מתלה לתיקים וכובעים, מהצד השני כסאות שעברו בירושה לבני הבית, יחד עם הקונסולה שבהמשך הקיר, שמשמשת כבר משקאות פתוח.

את פינת הישיבה תוחמים שני קירות עם חלונות, המכניסים שפע של אור לחלל. ספה גדולה וכחולה בצורת ר' מזמינה לרבוץ מול הטלוויזיה, שולחן הקפה משמש גם לאחסון, והחומר האקרילי השקוף שממנו הוא עשוי לא מכביד על החלל, למרות גודלו.

בפינת הספה לוח אקרילי קטן, מעין שולחנון נוח לכוסות. זאת דוגמה מצוינת לשימוש בחומר אקרילי לפתרון בעיות קטנות, ואני ממליצה לבחון את האפשרות בכל פעם שצריך לייעל או לשדרג פינה בבית.

הספה הוזמנה במיוחד לבית, ומאחוריה ספסל מרופד שמשמש לאחסון או, במקרה של מסיבה, לישיבה (אם מרחיקים את הספה מהחלונות).

על כל הקיר ספרייה לבנה עם סולם שנע על מסילה צמודה לתקרה. המדפים משמשים לתצוגה של פריטי נוי ואמנות, ולא רק לספרים. שתי כורסאות ושטיח אפור מגדירים את פינת הקריאה.

שולחן הצד/השרפרף השחור הוא עיצוב של פיליפ סטארק ל"קרטל". שמו נפוליאון והוא חלק מסדרה שכוללת גמד ושמו אטילה.

פינת אוכל מעץ עם ספסלים משני הצדדים, אחד עם משענת והשני בלי.

עד כאן לא נכתבה מלה על חיות הבית: כלב אחד קטן והמון בובות של חיות, שמהן עשויה הכורסה שיוצרת את עיקר העניין בחלל הגדול. בדרך כלל, אחד הקירות בחלל משמש כמוקד המשיכה בחלל; כאן, חפץ עומד במרכזו. מדובר בכורסה המפורסמת של האחים קמפאנה (Campana Brothers), צמד המעצבים הנודע מברזיל, שעוצבה ב-2002 וזכתה מאז לאינספור גרסאות. היא מפתיעה, צבעונית ומשמשת כנקודת משיכה חזותית.

המטבח משלב כחול ונירוסטה, ובקצהו מסדרון שמוביל לחדרה של העוזרת ולאזור השירות.

תמונה עם צבעים "חמים" מול המטבח ה"קר".

חדר הרחצה ממשיך לשלב שחור ובטון. גם כאן מוסיפות יצירות האמנות על הקירות נגיעות של צבעים חמים.

תוכנית הלופט, ששטחו 162 מ"ר: 1. מבואת כניסה. 2. מטבח. 3. שירותי אורחים. 4. חדר מגורים. 5. חדר הורים עם חדר רחצה צמוד. 6. חדרו של הבן עם חדר רחצה וגלריה (משורטטת בקובייה החיצונית). 7. חדר לעוזרת. 8. חדר רחצה לעוזרת. 9. אזור שירות.

אל"ף בי"ת: אז מה למדנו מהבית הזה?

- פריט אחד יכול להפוך חלל שלם למרתק.

- אפשר למצוא שימוש גם לשטחים "מתים" בבית.

- אני אוהבת ספריות עם סולם.

ציון: 4 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)

עיצוב : FGMF Arquitetos

צילום : Fran Parente