תצוגת הדפסה של -- ביקור בית: אצל מעצבת האופנה ליאורה טרגן

על קירות האבן החשופים בדירתה המרהיבה של מעצבת האופנה ליאורה טרגן תלויות מספר שמלות מפרויקט הגמר אותו הציגה בשנת 2002 במחלקה לאופנה בשנקר: שמלות מקסי בגוונים מונוכרומטיים של אפור ושחור, שנראות כמו רוחות רפאים שהתיישנו בכבוד על ציר הזמן וכעת מקפלות בין חריציהן סוד כמוס, עדות לסיפור אישי שטרם סופר במלואו. הקולקציה זיכתה אותה בפרס "הקולקציה האוונגרדית" בתחרות המיטלמודה היוקרתית למעצבים צעירים באיטליה ובפרס "עדי" בתחרות בינלאומית בנושא יהדות על עיצוב שמלת כלה. כמו הדיבוק, גם השמלות של טרגן לא יוצאות מראשו של המבקר בבית, גם אם הוא נתקל בהן קודם כבר לפני שנים.

עוד בערוץ האופנה

ביתה של טרגן ביפו העתיקה (מרחק סטילטו ממועדון הכליף) הוא גם מבצרה. בית אבן ישן מהתקופה העותומאנית שנראה כמו מערה, רחם, קונכייה. עולם אחר וחדש, שמוחק מהמבקר את טרדות החוץ באופן מוחלט.

כמו תמיד אצל טרגן, הטוטאליות היא נר לרגליה. החלל שבו היא חיה הוא אותו אחד שבו היא גם עובדת ויוצרת. בית אופנה (Maison) על כל המשתמע מכך: חיבור אינטימי שלא ניתן להפרדה בין החיים הציבוריים והאישיים. כאן היא גם מארחת את לקוחותיה הפרטיים, שזוכים להכיר את עולמה של המעצבת ולהציץ אל המקום בו היא מתקינה את ארוחות הערב, או אל החלל בו היא מתעוררת כל בוקר.

עיצוביה של טרגן אינם נפרדים במהותם מהחלל בו היא חיה ופועלת. בשבוע האופנה TLV האחרון היא הציגה קולקציה דרמטית, אפלה במידה, עכשווית ועמוסה בעבודות יד סיזיפיות. אלו ניתנים לזיהוי גם בחלל בו היא חיה. הנוצות הצבעונית מציצות כמעט מכל פינה, האפלוליות מגיעה מתוך קירות הבית ומתוך החפצים הפזורים בו, שלוקטו בשוקי פשפשים ובחנויות יד שנייה. והדרמטיות? טוב, בשביל זה יש את בעלת הבית, שאם תשבו איתה מספיק זמן, תחשוף בפניכם כמה מסיפוריה המעניינים על תעשיית האופנה וחייה הפרטים.

הנכס: לופט, 90 מ"ר, קומה 1.

השכונה: רחוב הצורפים, יפו העתיקה.

הדיריים: ליאורה טרגן, 39.

ותק בדירה: חמישה חודשים.

מי עיצב את הבית? "אף אחד לא עיצב אותו. זה בניין מהתקופה העותומאנית במאה ה-19. הדירה עברה מעט שיפוץ: שמו חלון, דלת, שירותים. בצורה הכי פשוטה".

מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "הסיבה שלקחתי את הבית היא כי חיפשתי חלל שאני יכולה לגור ולעבוד בו, ושיוכל לשמש גם לקבלת לקוחות פרטיים. איכשהו, זה הכי טוב שהצלחתי למצוא בעיר. הוא גם מתאים מאוד לבגדים שאני עושה".

עיצובים שנשארים בזיכרון. מתוך הקולקציה של ליאורה טרגן (צילום: גולי כהן)

עוד אושפיזין בסטייל

האם יש קשר בין סגנון עיצוב האופנה שלך לסגנון העיצוב של הבית? "אני לא מרגישה שעיצבתי את הבית, כי אני עוד לא במקום שתכננתי ספריה במיוחד לחלל. פשוט הכנסתי את החפצים שלי בצורה הכי טובה שניתן. אבל עקרונית, יש התאמה בין הדירה לאישיות וליצירה שלי. זה נראה קצת כמו מערה, וזה יכול להיות אפלולי, דרמטי, היסטורי. זה עושה המון אסוציאציות. כל הפריטים והחפצים בדירה הם חלק מהיצירה. בתכל'ס, אני אספנית. אוספת הכול: קונכיות, נוצות, חרוזים, אובייקטים. כל מיני דברים קטנים וגדולים, דברים שעושים לי את זה. ואז משבצת את זה בבית באיזושהי צורה".

כיצד את מתלבשת בבית? "לפעמים אני לא לובשת כלום. בעיקרון, חצאית אלכסון וטי שירט".

מה הפינה האהובה עלייך? "חדר השינה שלי. הוא קונכייתי, ואני אוהבת את התחושה שאני עטופה שם".

היכן את נוהגת להירגע בבית? "בחדר שינה, או שאני משתרעת על איזה שטיח. אין לי סלון ממשי, אמיתי. אז אם אני בוחרת להיזרק מול הטלוויזיה ולהירגע, זה קורה יותר בחדר שינה".

היכן את נוהגת לשתות את הקפה שלך בבוקר? "על שולחן העבודה או מול פינת המחשב".

עד כמה הדירה משקפת את אישיותך? "הבית הזה משקף אותי. יש בי את הקטע שאני אוהבת מאוד אפלוליות ודרמטיות, בסגנון הסרט 'עיניים עצומות לרווחה'. בפנטזיה הרטובה שלי היו עוד הרבה יותר סגנונות, כי אני גם מאוד אוהבת דברים מודרניים, כמו דלת שנפתחת בשקט חלק. אבל זה מה יש ואני יוצרת ממה שיש לי".

האם יש לך חדר ארונות? "אני מרגישה שכל הבית הזה הוא ארון אחד גדול. בית שהוא חדר הלבשה. הבית הקודם היה עדות לכך. בכל מקום היה מונח איזה פריט, בגד, שפשוט יכולת לשים על עצמך. היום יש לי ארון שרק חלקו משמש אותי. הוא גם המחסן. אם היה לי מקום יותר גדול, הייתי שמחה לחדר ארונות".

על מה את מעדיפה לבזבז יותר: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "רהיטים, אובייקטים. דברים שנותנים השראה".