הדפסה
לכתבה באתר
“מרזוראטי רונקטי” (Marzorati Ronchetti),
שנוסדה ב-1922 בקאנטו, לב אזור תעשיית העיצוב האיטלקי, מתמחה בעבודות מתכת. מדובר בקשת רחבה של פרויקטים - עיצוב, אמנות, ריהוט ואדריכלות – שמתבצעים בבית המלאכה הזה לפי דרישותיהם של טובי המעצבים והאדריכלים בעולם. לאחרונה ביקר בישראל נשיא החברה, סטפנו רונקטי, כדי להיפגש עם אדריכלים מובילים ולהציג לפניהם פרויקטים שעשתה החברה בשנים האחרונות, כדי שישלבו אותה בבתים פרטיים שהם מתכננים.
למה ישראל?
"הישראלים אקטיביים, מביני עניין, ואנחנו מנסים לבנות שוק גם כאן. לאדריכלות הישראלית יש שם עולה. הדבר היחיד שחסר לכם, בדיוק כמו לנו האיטלקים, הוא דקורציית פנים".
מרזוראטי רונקטי דווקא מכירים את ישראל. הם ביצעו את עבודות המתכת שתיכנן רון ארד במשכן האופרה בתל אביב ב-1994. "זה היה הפרויקט המרגש ביותר שעשינו", מתפעם רונקטי, נכדו של מייסד החברה. "להגיע לישראל אז לא היה אופנתי. העובדה שחברה איטלקית עושה פרויקט של רון ארד בתל אביב היתה יוצאת דופן. לא היה לנו ברור כמה בטוח יהיה לשהות ולעבוד פה. הפרויקט היה נקודת מפנה מבחינתנו, מבחינה מקצועית. אחר כך ביצענו בשביל ארד גם את מהלך הכניסה במוזיאון העיצוב בחולון" (2008-2010).
ארד הוא שם בולט מני רבים בגלריית האדריכלים שנעזרים בחברה הוותיקה. בספר שהופק החברה לרגל יום הולדתה ה-90, לפני שנתיים, מופיעות עבודות שתיכננו פיטר מרינו, אנטוניו צ'יטריו, נורמן פוסטר, מריו בליני, ג'ון פאוסון, איטלו רוטה ועוד.
רוב העבודות שלכם נעשות מחוץ לאיטליה.
"באיטליה עבדנו מול לקוחות High end. בחמש השנים האחרונות איטליה סובלת, ואנשים לא מוציאים כסף. למזלנו, כבר ב-1995 התחלנו לפתח עסקים ברחבי העולם והקמנו משרד בלונדון, בניו יורק (2001), בדיסלדורף (2005) ולאחרונה גם בדובאי. היום, 90% ממחזור העבודה שלנו נרשם מחוץ לאיטליה".
על אילו פרויקטים אתם עובדים בימים אלה?
"אנחנו עובדים על מסעדה חדשה בשנחאי, ששייכת לרשת Corso Como ממילאנו. בוונציה מסתיימת בקרוב הקמת החנות החדשה של לואי ויטון, בלונדון עמלים על פרויקט גדול של רשת המלונות 'רוזווד גרופ' בעיצובו של האדריכל טוני צ'י, ובשיקגו על חנות של מותג התכשיטים האיטלקי Buccellati".
באיזה פרויקט אתה גאה במיוחד?
"במשרדי המטה של דויטשה בנק בפרנקפורט, שאותם תיכנן מריו בליני. חיפינו אותם בפלדה שחורה עם חריטות זכוכית, עשינו קירות ואלמנטים כמו גרם מדרגות ומעליות. כאיטלקי, התגאיתי לעבוד במרכז גרמניה. זה היה סמלי ומשמעותי".
איזה פרויקט הכי קרוב ללבך?
"ייצור של טיפת מתכת גדולה לחברת המשקאות 'סן פלגרינו', ב-2004, שנקרא acquae. סן פלגרינו ביקשו לייצר אידיאל של טיפה. אני מרגיש שהפרויקט הזה הוא חלק מהגוף שלי. הטיפה עוצבה לביאנלה בוונציה ומאוחר יותר הוצגה במוזיאון 'טריאנלה' במילאנו. זה לא הפרויקט הכי גדול שלנו, אבל הוא הכי מרגש מבחינתי".
