בשבוע שעבר טלטלה את המדינה רעידת אדמה תקשורתית – לא המהפכה במצרים, לא המתקפה בסוריה ואפילו לא מחירי העראק הגבוהים. כל כלי התקשורת עסקו בעניין אחד בעל חשיבות בינלאומית: הפרידה הדרמטית של נינט טייב ויהודה לוי. מהדורות החדשות התייחסו לכך בכובד ראש, העיתונים היומיים הקדישו לרומן שנחתך עמודים שלמים, ומדורי הרכילות – טוב, שם ימשיכו לחגוג על הזוגיות שהתפרקה עוד שבועות רבים של ספקולציות וגילויים מרעישים. כל מה שנותר לנו לעשות זה לדמיין את שמלת הכלה שגדי אלימלך היה בוודאי מעצב עבור טייב, שהיתה מסמנת את השיא ביחסים בין הזמרת לבין הסטייליסט/מעצב, שנחשב לאחראי על המהפך שעברה מילדה טובה קריית גת לילדה רעה תל אביב.

 

עוד בערוץ האופנה

    

נינט. מעניין איזו שמלת כלה גדי אלימלך היה מכין לה (צילום: רפי דלויה)
נינט. מעניין איזו שמלת כלה גדי אלימלך היה מכין לה (צילום: רפי דלויה)

 

 

על רקע כל המתגרשות בשנה האחרונה – שמאיה בוסיקלה ומרינה מקסימיליאן בלומין הן רק טעימה מהן – הידועניות המקומיות מספקות לנו גם שלל שמלות כלה להתנחם בהן. הנה, רק בשבוע שעבר נישאה הדוגמנית שירלי בוגנים לבחיר לבה לירן סרוק, אמש נכנסה תחת החופה הדוגמנית אור גרוסמן בשמלה של המעצב ויקטור (ויוי) בלאיש, בחודש הבא תעשה זאת הדוגמנית לירז דרור ורק אתמול התבשרנו כי מיכל אמדורסקי התארסה לבן זוגה בחמשת החודשים האחרונים, כדורגלן העבר ג'פרי ישי. לרגל החתונות המדוברות, ורגע לפני שעונת החתונות הנוכחית מסתיימת, חזרנו אל השמלות היפות והיפות פחות שראינו בעשור האחרון אצל שלל הסלבס המקומיות. מי הצליחה בגדול ומי לעד תיזכר כפיאסקו אופנתי? כל התשובות ברשימה שלפניכם.

 

 

שירלי בוגנים. היה שווה לחכות (צילום: ראובן שניידר)
שירלי בוגנים. היה שווה לחכות (צילום: ראובן שניידר)

 

 

הטובות

 

שירלי בוגנים בעיצוב ענבל דרור

אהבנו: כי לאחר אינספור ביטולים, דחיות ועיכובים, שירלי בוגנים סוף סוף התחתנה ואפילו הצליחה לעשות את זה בסטייל. שמלת הכלה שעיצבה עבורה ענבל דרור היא אחת היפות שראינו בשנים האחרונות, עם או בלי נתוני הפתיחה המצוינים של בוגנים. לכאורה מדובר בשמלה בגזרת "בת הים" פשוטה, אך התחרה עדינה, הקשר הקל בכתפיים והמחשוף שמשאיר עוד הרבה מקום לדמיון – הופכים אותה ללא פחות ממופתית.

 

מלאני פרס בעיצוב ויקטור (ויוי) בלאיש

אהבנו: ללא ספק – השמלה המדוברת ביותר בישראל בשנים האחרונות, שהפכה את בלאיש למאסטר של שמלות כלה. השמלה, שעוצבה יחד עם המעצבת גולדי סרוסי, התאפיינה בקווים עדינים, צבעוניות שקטה של מוקה ואבן, מחשוף מרומז ומראה כללי המשדר נינוחות – אולי הפרמטר החשוב ביותר כשבוחרים שמלת כלה. מאז אותה חתונה, קמו לשמלה הזאת שלל חיקויים, אינטרפרטציות, מחוות והעתקות, אך אף אחת לא הצליחה לשחזר את המושלמות של פרס, כי במקרה הזה הצליחה הכלה לעשות את החשוב מכול: להאפיל על השמלה עצמה.

 

 

הפכה למקור לחיקויים. מלאני פרס (צילום: רועי חביב)
הפכה למקור לחיקויים. מלאני פרס (צילום: רועי חביב)

 

 

אסתי גינזבורג בעיצוב אלבר אלבז ללנוון

אהבנו: בעיקר בגלל אלמנט ההפתעה. כולם ציפו שגינזבורג תייצר סביב החתונה שלה פסטיבל תקשורתי שבו תככב שמלת כלה של אחד המעצבים המקומיים, אך היא בחרה להפתיע וסגרה על שמלה אצל אלבר אלבז, המנהל האמנותי של בית האופנה הצרפתי לנוון. גינזבורג הפציעה בשמלת מקסי לבנה במראה א-סימטרי, עם שסע עמוק וסקסי בניחוח אלה הלניסטית. אין ספק שהבחירה הוכיחה את עצמה וסימנה את גינזבורג כאחת הכלות היפות שראינו.

 

 

על שמלה כזו באמת שווה לריב. רותם סלע (צילום: יוני טובלי, Ynet )
על שמלה כזו באמת שווה לריב. רותם סלע (צילום: יוני טובלי, Ynet )

 

 

רותם סלע בעיצוב רונן פראצ'ה וגולדי סרורי

אהבנו: אחת השמלות המדוברות של העשור, ולא דווקא בהקשר חיובי: השמלה הפכה לשמלת המריבה בין המעצבים רונן פראצ'ה וגולדי סרוסי, לאחר שאלו הפרידו כוחות. אם נניח בצד את המחלוקת והאנרגיה השלילית, נגלה שמלה ענוגה וקלאסית, שהצליחה לעורר טוויסט מרענן באמצעות השכמייה שהתווספה לה. השמלה זכתה לגל חיקויים בקרב המעצבים המקומיים, עד שפראצ'ה סיפר שהוא פועל לסימן רשום על השכמייה.

 

 

הרעות

 

 

פנינה רוזנבלום. מקרוב זה מסנוור (צילום: מאיר פרטוש)
פנינה רוזנבלום. מקרוב זה מסנוור (צילום: מאיר פרטוש)

 

 

פנינה רוזנבלום בעיצוב גלית לוי

לא אהבנו: השמלה הסגלגלה של רוזנבלום היתה רעה לתפארת. בשנת 2004 נישאה רוזנבלום לאיש העסקים רוני סימנוביץ', ולמרות שהיתה זו חתונתה השלישית (!), היה זה צפוי למדי שרוזנבלום לא תפספס הזדמנות נוספת לשמלה חגיגית וצבעונית. הגזרה המיושנת, הבטן החשופה שטושטשה מעט על ידי בד תחרה, וחלקה התחתון של השמלה שזהר כגחליליות בלילה, יצרו מראה מצועצע וחסר חן. לזכותה של השמלה אפשר לומר כי לרגע לא ציפינו מרוזנבלום למשהו אחר.

 

יעל בר זוהר בעיצוב ריבה אושידה

לא אהבנו: אחת השמלות המדוברות של העשור האחרון – ולא במובן החיובי. בר זוהר החליטה להפגין מקוריות ובמקום לבחור בשמלה קלאסית, שתתאים לטעם השמרני שלה, היא בחרה להתחתן במערכת לבוש של שני חלקים: חזייה לבנה וחצאית ארוכה. באמצע היא העניקה לנו טעימה מריבועי הלואקר שבבטנה החשופה. מה שהפיל את השמלה באופן סופי היו השרוולים הרחבים, שבמקרה הטוב גרמו לה להיראות כמו ליצן עצוב ובמקרה הרע כמו מישהי שנמלטה מבית משוגעים.

 

מאיה בוסקילה בעיצוב דני מזרחי

לא אהבנו: כי מילא לבחור שמלה בהשראת גרייס קלי/קייט מידלטון, אבל לתת לה אינטרפרטציה שנראית עלייך כמו תחפושת? זה כבר קצת יותר מדי. אומנם מדובר באחת השמלות היפות בעיצובו של דני מזרחי, אבל הבחירה בגזרה הזו בצמוד לחתונת המאה של בית המלוכה הבריטי, הפגינה חוסר מקוריות של המעצב ובעיקר של המיועדת.

 

 

ליהיא גרינר. מישהו פה רעב? (צילום: רפי דלויה)
ליהיא גרינר. מישהו פה רעב? (צילום: רפי דלויה)

 

 

ליהיא גרינר בעיצוב גלית לוי

לא אהבנו: כי נכון להיום אנחנו עדיין מעדיפים לאכול קציפות מרנג ולא ללבוש אותן.

 

ירדן גוזלן בעיצוב טל כחלון

לא אהבנו: כמו במקרה של מזרחי, גם כאן מדובר במקרה קלאסי של "השאלת" שמלה מפורסמת לטובת סוג של סלבית. כחלון עיצב לגוזלן, המיועדת של הזמר משה פרץ, שמלה הדומה מאוד לזאת שלבשה ג'ניפר לופז לטקס האוסקר אשתקד, ואחת הזכורות שלה לאורך השנים. אומנם כחלון הצליח למתג את עצמו בשנים האחרונות כקול עולה, אבל למעידה הזאת יש הד של חבטה קשה. יותר משזו פדיחה בשביל המעצב, זאת פדיחה ענקית לכלה עצמה, שנאלצה להתמודד עם השוואות לג'ני מהבלוק – קרב שבו כל בת תמותה, יפה ככל שתהיה, לא תצליח לנצח.