אבא של לילי קולינס חזר יום אחד הביתה וסיפר לבת שלו שדיברו עליה ברדיו. הילדה מיד התחילה לנסות לשחזר בראש באיזו שערורייה שלא רצתה שאבא שלה יידע עליה, בטח לא מהרדיו, היא הסתבכה לאחרונה. אבל אז התבררה האמת.

 

"השמיעו שיר שלי", אמר האב לבתו הצעירה, "והמגיש אמר 'זה פיל קולינס, ולאלה מכם שלא יודעים במי מדובר, הוא אבא של לילי'".

 

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

עכשיו לילי קולינס יושבת בחדר ראיונות במלון בוורלי הילסי מצוחצח, מנידה בראש מצד לצד, ואומרת: "בלתי נתפס בעיניי שמישהו יכיר אותי יותר מאשר אותו".

 

ואיך הוא מרגיש עם זה?

"הוא קול לגמרי, זה לא שיש בינינו איזו תחרות, ולא רק כי אנחנו עוסקים בענפים שונים. הוא תמיד יהיה בשבילי האמן הכי גדול בהיסטוריה של האנושות".

 

לילי קולינס ילדה חכמה. לא רק שהיא לא מנסה להתחרות באבא הגאון ששינה את פני המוזיקה, עם להקת ג'נסיס ולבד, היא גם חיכתה בסבלנות אנטי־הוליוודית ממש עד לרגע האחרון לפני שהחלה את הקריירה שלה - כדי להתרחק עד כמה שאפשר מהצל הגדול של אבא, וכדי להגיע למצב שבו הדי.ג'יי ברדיו יצטרך להסביר למאזינים שלו את הקשר בין ההוא שמרגיש את זה בא באוויר הלילה, לזו שממש עכשיו באה בכל שעות היממה. כי לילי קולינס, בת 24 ורק ארבע שנים במקצוע, היא מניה בנסיקה מטורפת.

 

"גדלתי כשאני יודעת מה זה אומר לחיות תחת זכוכית מגדלת וזרקור קבוע", היא אומרת, "כל מה שרציתי היה להסתובב עם החברים שלי, ללכת לסרטים ולהיות ילדה נורמלית.

 

"ידעתי שאני רוצה לשחק כבר מגיל מאוד צעיר, הייתי בטלוויזיה בגיל שנתיים, תמיד התחפשתי, תמיד עשיתי מבטאים. אז היה לי ברור איפה העתיד שלי, אבל הייתי

חייבת לעשות את זה רק כשארגיש נוח עם עצמי, עם לילי, לא עם מה שהבאתי מהבית. אחרת הייתי עלולה להידרדר למצב שיותר מדי שחקנים צעירים שמוותרים על הילדות מוצאים את עצמם בו".

 

היה חשש שיגידו "היא קיבלה את התפקיד בזכות אבא שלה"?

"בהחלט. גם בגלל זה חיכיתי עד שהייתי מוכנה לצלול לדבר הזה בעצמי ובזכות עצמי. לא רציתי שמישהו יצטרך להרים טלפון בשבילי, לא רציתי לתת לאף אחד סיבה לצעוק על נפוטיזם או מיוחסות".

 

מתי ידעת שאת מוכנה?

"בערך בגיל 16 אמרתי לאמא שלי 'אני רוצה עכשיו לנסות לעשות את זה'. פתאום הרגשתי שהחיים מחכים לי".

 

קולינס התחילה לגשת לאודישנים, ושם גילתה שלא היה לה מה לדאוג. אף אחד לא נתן לה תפקיד בגלל שהיא הבת של אבא, פשוט לא נתנו לה כלום. "שמרתי את כל התסריטים שקיבלתי עליהם תשובה שלילית. באותו רגע, כשאת שומעת את ה'לא', זה הורס לגמרי. אבל עם הזמן את מקבלת פרופורציות. התייחסתי לתשובות שליליות במובן של 'לא כרגע' ולא 'כי את לא טובה'.

 

"היום אני יכולה להגיד שטוב שלא לוהקתי לסדרה כזו או אחרת, כי זה היה מחייב אותי לשש שנים. אני באמת מאמינה שלכל דבר יש סיבה, גם אם לפעמים אני סתם משתמשת באמונה הזו כדי להתגבר על אכזבות. אבל עכשיו כבר באמת שאין יותר שום לחץ.

 

"בארבע שנים עשיתי לא מעט. הסרט הראשון שלי, 'הזדמנות שנייה', היה מועמד לאוסקר. זה היה חתיכת מזל. המון דלתות נפתחו מאז, ואני מרגישה שלא הפסדתי כלום בזה שהתחלתי מאוחר. להפך, הרווחתי חיים נורמליים, חברים וחוויות נעורים שיישארו איתי לתמיד".

 

מאז הפריצה בסרט שהעניק לסנדרה בולוק את האוסקר, עושה קולינס לפחות סרט אחד בשנה. הבולט מכולם עד כה היה "מראה מראה: הסיפור האמיתי", הניסיון החצי מוצלח לייצר גרסה קומית של סיפור שלגייה, שם שיחקה קולינס מול ג'וליה רוברטס, אבל הקיץ הזה הוא שאמור להביא את עליית המדרגה. אחרי הכל, הוליווד לא מפקידה בידי כל אחד את האוצר הגדול ביותר שלה כיום - סרטי פנטזיה לבני הנוער.

 

"בני הנפילים" ("The Mortal Instruments") היא סדרה של חמישה ספרי נעורים - השישי ייצא בשנה הבאה, ואחריו בטח 700 נוספים - המספרת על הרפתקאותיה של קלרי פריי, נערה בת 15 מניו יורק שמוצאת את עצמה מסתבכת בעולם של שדים, רוחות ומאבקי טוב ורע.

 

הסרט "בני הנפילים: עיר של עצמות", המבוסס על הספר הראשון בסדרה, עולה השבוע למסכים בארץ, והשני מתוכנן לשנה הבאה, ללמדכם שהמפיקים לא חוששים מכישלון קופתי.

 

"אהבתי את הספרים עוד לפני שקיבלתי את התפקיד", אומרת קולינס, "הבמאי הרולד זווארט לקח סרט שהיה יכול להיות מלא אפקטים, והפך אותו לסיפור של דמויות. כשמורידים את הפנטזיה, נשאר סיפור על ילדה צעירה שמחפשת את אמא שלה, והיה לי קל להתחבר לזה, כי אני מאוד קרובה לאמא שלי".

 

כדי להתכונן לסרט נכנסה קולינס למחנה אימונים של שלושה חודשים, שבמהלכם הפכה מומחית לאומנויות לחימה, אקרובטיקה ופעלולים. "קמתי ב־4:00 בבוקר כדי ללכת למכון כושר לפני הצילומים, הייתי בכושר שיא. אני אוהבת אתגרים פיזיים. קפצתי בפרגוואי ממצוקים, שחיתי עם כרישים, זה כבר קטן עליי".

 

בשנה האחרונה היא הפכה, בין היתר, לאייקון אופנה של ממש. היא תפאר את שער גיליון ספטמבר של מגזין האופנה "Seventeen", והיא מדלגת בימים אלה מטוק שואו לטוק שואו. היא אוהבת לאפות, אוהבת לכתוב ("בגלגול קודם הייתי עיתונאית") ואוהבת לקנות תה - הוכחה שנולדה באנגליה.

 

"עכשיו אני מתחילה להרגיש את הפפראצי באופן קצת יותר אינטנסיבי", היא אומרת, "אבל אני לא רואה מצב שבו אפסיק ללכת למקומות שאני אוהבת או לצאת עם חברים לקולנוע כמו כל אחד.

 

"עדיין מאוד מוזר לי ללכת לאירוע שכל מה שאני צריכה לעשות בו זה לחתום על מגזין עם תמונה שלי. או ללכת להופיע בתוכנית של ג'ימי פאלון. זה כבר ממש מלחיץ, כי את תמיד צריכה לבוא עם איזה סיפור טוב".

 

הסיפור הטוב שהביאה איתה בשבוע שעבר היה מן הסתם קצת טוב מדי. מתברר שלפני כמה חודשים, כשצילמה סרט באירלנד, היה לקולינס מפגש אמיתי עם רוח בחדר המלון בדבלין. "פתחתי את העיניים ושמעתי צחקוק, הרגשתי רוח עוברת מעליי ושמעתי דלתות נטרקות", אמרה.

 

כשסיפרה על כך לעובדי המלון, הם אישרו שהיא לא מטורפת ושאכן בקומה השישית של המלון, המארח את שועי עולם בביקוריהם בדבלין, מסתובבת רוחה של מרי מאסטרס, ילדה בת שבע שמתה ב־1846, וממש מתעקשת לא לעשות צ'ק אאוט. צודקת, אחלה מלון.

 

כיוון שלא השתמשת בטוויטר שלך יותר משנתיים, פספסנו את הדיווח על הרוח בשידור חי.

"זה נכון. אני לא מרגישה צורך לצייץ לעולם איזה סלט אכלתי. אני מסתכלת על שחקניות כמו אודרי הפבורן ו מריל סטריפ. המסתורין של אודרי היה ממש מותג של זוהר הוליוודי קלאסי. היא תמיד שמרה משהו לעצמה, והסקרנות סביבה מעולם לא פחתה.

 

"מריל סטריפ לא צריכה דרכים מלאכותיות כדי להיות נגישה. היא מעולם לא שינתה את עצמה באינץ' בשביל אף אחד. היא אדם יפהפה. להישאר עם הרגליים על הקרקע ולהיות נגישה דרך העבודה שלי נראה לי הרבה יותר מעניין וגם אותנטי מאשר להעלות וידאו שלי מתלבשת".

 

מה הטיפ הכי טוב שקיבלת מאבא?

"הוא לימד אותי שלאנשים תמיד יהיה מה להגיד עליי, ושזה לא תמיד יהיה חיובי, ולמעשה סביר להניח שברוב המקרים זה יהיה שלילי ושאסור לי לתת לזה להשפיע עליי. גם בזכותו אני לא חושבת שאי פעם ארגיש ש'הנה, עשיתי את זה'. אני לא חושבת שיכול לקרות משהו שיגרום לי להפסיק להתרגש מהעבודה".

 

"אני לא מרגישה צורך לצייץ לעולם איזה סלט אכלתי". קולינס (צילום: gettyimages)
"אני לא מרגישה צורך לצייץ לעולם איזה סלט אכלתי". קולינס (צילום: gettyimages)

 

שלום, חבר

 

במהלך צילומי "בני הנפילים" פיתחה קולינס רומן עם הפרטנר היפיוף שמשחק לצידה, ג'יימי קמבל באוור, והם היו ביחד שנה.

 

בשבועות האחרונים, ממש באמצע מסע יחסי הציבור לסרט ובעיתוי שאנשים ציניים יראו כקצת חשוד, השניים הודיעו על פרידה, אבל כמובן הבטיחו שיישארו ביחסים טובים.

 

כמה ימים לפני הפרידה אמרה עליו בראיון למגזין "גלאמור" הבריטי: "ג'יימי כל כך בריטי, אדג'י, שנון ומקסים. צחקנו ביחד כל הזמן על הסט". אחר כך הסבירה איך אהבתם פרחה במהלך הצילומים: "מלהקים אנשים בגלל שיש ביניהם כימייה. לפעמים הקשר הזה מיתרגם למשהו מעבר. מבלים ביחד 24 שעות ביממה, וזה מאוד אינטנסיבי".

 

למרות המחמאות שחילקה לו, באוור לא מבזבז זמן, וכבר נראה בשבוע האחרון צמוד לשחקנית אשלי גרין, שכיכבה איתו ב"דמדומים". אל דאגה, גם קולינס לא תישאר לבד הרבה זמן.

 

__________________________________________________________________________________________________________

 

 

עוד בפנאי פלוס :