הדפסה
לכתבה באתר
אמש (ראשון) התארחה לינדזי לוהן בתוכנית הטלוויזיה של אופרה ווינפרי לאחר שבילתה 90 יום במכון גמילה מסמים, אלכוהול ומלינדזי לוהן – השחקנית המוכשרת עם מנגנון ההרס העצמי, שהצליח להכניע אותה פעם אחר פעם. כשהיא היא לבושה בשמלת מידי כתומה של ויקטוריה בקהאם, דיברה לוהן על התבגרות בתעשיית הבידור, הודתה כי הסם האהוב עליה הוא אלכוהול וסיפרה כי באיזשהו מקום בתת מודע היא רצתה לשבת בכלא, סתם כדי לקבל קצת חופש מההמולה סביבה. כנראה שזה מה שקורה כשבגיל 27 את מבינה שהעברת שני שליש מחייך מול אור הזרקורים, ובתמורה זכית לפלישה לאזורים הכי אינטימיים שלך ולירידות בלתי פוסקות מצד מדורי הרכילות.
עוד בערוץ האופנה
- לא יוצאת לפנסיה: כרמן דלאורפיצ'ה ממשיכה לדגמן גם בגיל 82
- סינדרום סינדרלה: אבולוציות הסטייל של הכוכבות הגדולות
- קטלין רייטר פותחת את הארון: "הירידה במשקל שחררה אותי"
במקביל לשידור הראיון, ואחרי ששימשה כמגישה מחליפה בתוכנית "הלילה עם צ'לסי הנדלר", השיקה לוהן אתר אינטרנט חדש, המתפקד כבלוג אופנה המציג לגולשים את סגנון הלבוש של הכוכבת, צילומים שלה ממגזיני אופנה, ראיונות עבר וקטעים מסרטים בהשתתפותה. רק בשבוע האחרון העלתה לוהן כארבעה פוסטים של לוקים שונים שלה, תוך שהיא מפרקת אותם לפריטים בודדים ומסבירה לגולשות כיצד אפשר לעשות את זה בבית. לכאורה נשמע טוב, אבל אצל לוהן – כמו אצל לוהן – שום דבר לא הולך חלק.
במקרה הזה, כל הלוקים שהיא מציגה ישנים, חלקם מ-2008 (!), כך שהצעות הלבוש שהיא מספקת יכולות בקלות להשתבץ תחת הערך וינטג'. כנראה שגם לוהן יודעת שייקח עוד קצת זמן עד שאנשים ישכחו את ימי ההוללות והכלא שלה ויתייחסו אליה שוב כאל מובילה אופנתית, ולכן עדיף לרכז את תשומת לב לשנייה וחצי בהן נחשבה לפאשניסטה.
החיבור של לוהן לאופנה אינו חדש. בסתיו 2009 מונתה השחקנית הסלבריטאית למנהלת האמנותית של בית האופנה הצרפתי הנודע עמנואל אונגרו, לצדה של המעצבת הספרדייה אסטרלה ארקס. ארקס מונתה לתפקיד מספר שבועות קודם לכן, לאחר שמעצב הבית אסטבן קורטזר התפטר במחאה על הבאתה של לוהן כ"יועצת אמנותית" לבית האופנה. גם שאר התעשייה לא חסכה שבטה על המהלך ההזוי, ואף הפכה את תצוגת האופנה של המותג למגרש התנגחויות ודאחקות על חשבון לוהן וארקס. עורכי האופנה כינו את הקולקציה "תאונת רכבת" ומבקר האמנות הצרפתי הנודע פביאן בארון היטיב לתאר את תחושות הקהל באולם בתום התצוגה: "הזעיקו את משטרת האופנה!" קרא. "אנחנו אוהבים את לינדזי לוהן כשחקנית. נקודה".
עם זאת, ללוהן יש – או לפחות היה – כוח רב בסיוע למעצבי אופנה. הסטייליסטית רייצ'ל זו, שהיתה בעבר הסטייליסטית האישית של לוהן ומי שאחראית במידה מסוימת להפיכתה לאייקון אופנה, סיפרה בעבר בראיון ל"ניו יורק טיימס" כי תמורת 6,000 דולר ליום עבודה, היתה מרכיבה ללוהן אוספי בגדים מרהיבים. "במשך שנה שלמה לינדזי רצתה ללבוש שלושה סטים שונים של בגדים כל לילה", סיפרה זו. "היינו מחליפות לה בגדים במכוניות, בחדרי אמבטיה. נאלצתי להביא איתי שני עוזרים כדי שנוכל להחליף את הבגדים, הנעליים, הארנקים והתכשיטים, כי מה בדיוק הייתי אמורה לעשות עם הבגדים אחרי שהיא הורידה אותם? את לא יכולה להשאיר יהלומים באוטו. אבל את יודעת כמה מעצבים היא סידרה? כשלינדזי היתה לובשת שאנל, הבגדים היו אוזלים מהמדפים תוך ארבע שעות".
האם האפיזודה החדשה של לוהן, אשר מתבססת על עברה כאייקון אופנה, תצליח? האם קהל המעריצים שלה עדיין זוכר לה חסד נעורים? ובעיקר, האם תעשיית האופנה, אשר קידשה מאז כוכבות כמו אלכסה צ'אנג וקייט מידלטון, תרצה לשחזר עם לוהן את ימי התום? מקרה ג'ון גליאנו מוכיח כי תעשיית האופנה יודעת לסלוח לכוכבים שסרחו והשתקמו. הבעיה המרכזית במקרה של לוהן, הוא שהאתר שלה טרם הצליח להתייצב מבחינה אופנתית ולספק תכנים מעודכנים וראויים. לאחר תקופה ארוכה אותה בילתה לוהן בעננה של סמים, אלכוהול ומשככי כאבים, נראה כי היא התעוררה למציאות חדשה. עכשיו, כל שנותר לה הוא להבין את חוקי המשחק של הרגע, ולנסות להשתלב בהם בדרכה שלה.
