בזה אחר זה הופכים השווקים הישנים של תל אביב לאתרי בנייה. השוק הסיטונאי הופך למתחם מגורים גדול (עם הפרויקט הציבורי "פורום התערוכות"), שוק בצלאל הופך לפרויקט מגורים יקר, ועכשיו גם שוק העלייה - אחד המתחמים הפתוחים האחרונים לבנייה בשכונת פלורנטין - מצטרף אליהם. ב-20 השנים האחרונות עלו וירדו תוכניות שונות לפיתוחו של השוק הישן, עד שלפני כחצי שנה גובשה התוכנית הסופית (בתכנון האדריכל אבנר ישר).

 

בעוד שהתוכנית המקורית של העירייה שאפה להרוס את השוק הוותיק לטובת מגורים, ובהמשך אושר לבנות במתחם מגדל בן 36 קומות, בעקבות מאבק שניהלו חברי המועצה מיטל להבי (מרצ) ואהרן מדואל (עיר לכולנו) שורטטה התוכנית מחדש: הבניין הגבוה פוצל לשלושה מבני מגורים בני 9 קומות שייבנו מעל לקומה מסחרית, ולצידם מבנה בן 7 קומות, כשמעברים ציבוריים נמתחים בתווך. השטחים הציבוריים – גם הבנויים וגם הפתוחים – הוגדלו; ו-70 יחידות דיור בפרויקט הוקצו להשכרה.

 

בחודשים האחרונים הזמינה העירייה שישה משרדי אדריכלים לתחרות מוזמנים לתכנון מבנה הציבור שמוקצה בתוכנית, המיועד למרכז ספורט ופנאי, במתחם שישלב מגורים, מסחר ושטחים ציבוריים. השבוע, כך נודע ל-Xnet, הוחלט על הזוכה בתחרות: משרדם של צמד האדריכלים הצעירים ליאור ציונוב וליאור ויתקון, בשיתוף האדריכל אופיר נחום.

 

משמרים את גריד העמודים המקורי

 

השטח של הבניין (2,600 מטרים רבועים) מצטרף ל-2,500 מ"ר של המבנה ההיסטורי, ושוכן בתוכו ומעליו. שם, בחללים הישנים, נדרשו האדריכלים שהשתתפו בתחרות למקם סטודיו לאמנות, חדרי חוגים, סטודיו למחול ולתנועה, מכון כושר, לובי וקפטריות, ג'ימבורי, סאונה ושלוש בריכות – מקצועית, לילדים ולפעוטות.  צפו בהצעה הזוכה:

 

Haaliya Market Tel Aviv from Dan Marcus on Vimeo.

 

בהצעתם, שזכתה לכינוי "הקונטיינר", ויתקון וציונוב בחרו לשמר את גריד העמודים המקורי של השוק, וחשפו ככל שניתן את החזיתות. הם חפרו קומה המתחברת לחניון תת-קרקעי, ובה תמוקם הבריכה הגדולה. בקומת הקרקע תהיה בריכת הפעוטות והילדים, ובמבנה המשומר יהיו חנות ובית קפה. קפיטריה נוספת ממוקמת בפינה הצפון-מזרחית (לכיוון רחוב צ'לנוב) ופונה לכיכר.

 

מקומת הכניסה, דרגנוע מוביל לחדר כושר ול"גג ירוק" שממוקם מעל הגג של קומת הקרקע. המהלך הזה, יחד עם פתיחת החזיתות, נעשו כדי להפוך את המתחם לציבורי ככל הניתן וכדי להכפיל את שטחי הציבור הפתוחים בפרויקט. "זה המאבק הפרטי שלנו", מדגיש ציונוב לגבי תכנון השטחים הפתוחים בפרויקט. הוא מקווה שהמקום יהיה זמין 24 שעות ביממה, והתכנון משתלב בתוכנית של ישר: רחוב העלייה מתחבר לרחוב צ'לנוב במדרחוב, ובין מרכז הספורט למבני המגורים ייבנו בריכת השתקפות, "כיכר שוק" ואמפי פתוח.

 

הבניין החדש אמור להיעטף בקירות מסך שיורכבו משכבה כפולה של זכוכית ורשת פולימרית, המתוכננת בארבע דרגות צפיפות – בהתאם לתוכן הקומה ולחלל. החומר הפולימרי אמור להעניק מראה דמוי אריג, ששואב השראה מדוגמת רשתות הפלסטיק הנפוצות בשווקים הסיטונאיים. "הרעיון הוא שהבניין יהפוך לגוף תאורה", אומר ציונוב. "יש כאן תוצר שיוכל להקרין החוצה בלילה. זה לא משהו שיכולנו לעשות בבניין מגורים".

 

המרכז החדש עשוי לשפר את מצב השירותים שניתן כיום לתושבי פלורנטין, הסובלים ממחסור בולט ביחס לתושבים אחרים בעיר בכל הקשור לשירותים מהעירייה (בתי ספר וגנים, למשל). ובעוד שמתנהל מאבק חריף על הריסתה של גינת דרויאנוב בפלורנטין, כאן מסתמן שינוי חיובי שעשוי להועיל לתושבים.

 

סוף סוף צעירים

 

זו זכייה נוספת בתחרות באמתחתם של ציונוב (38) וויתקון (41), שזכו בתחרות לתכנון מוזיאון אום-אל-פחם בשיתוף עם אדריכל אמנון בר-אור (טרם נבנה), ובתכנון הארכיון ההיסטורי בזכרון יעקב. בימים שבהם הזכייה האוטומטית במרבית התחרויות עדיין ניתנת למשרדים ותיקים, זכייתם של הצמד הצעיר היא אירוע מעודד (צוות תכנון : ליאור ויתקון, ליאור ציונוב, אופיר נחום, דן מרקוס)

 

לתחרות הוזמנו שישה משרדי אדריכלים: הזוכים, סנאן עבדל קאדר, גוטמן אסיף, מילנר, סקורקא + אור פלטפורם, ופרייס פילצר יעבץ. מהעירייה נמסר כי הוחלט להדגיש הפעם את הפנייה למשרדים צעירים, "על מנת לרענן את נקודת המבט ולתת הזדמנות גם למשרדים חדשים וצעירים, הזדמנות אשר הוכיחה את עצמה באיכות ההצעות שהוגשו". צוות השיפוט כלל נציגים ממנהל ההנדסה וממשרד אדריכל העיר, חברת "עזרה וביצרון", ראש מחלקת השימור בעירייה ירמי הופמן, אלי דיגא מצוות יפו בעירייה, וכן נציגי תושבים המתגוררים באזור. הצעתו של סנאן עבדל קאדר זכתה לציון לשבח, בזכות הקונספט התכנוני של השתלבות במבנה קיים לשימור. 

 

5 ההצעות שלא זכו בתחרות

 

אף שהפרוגרמה המקורית ביקשה לייצר מקום לבאי הקאנטרי בלבד, ההצעה שזכתה שאפה להפוך את המתחם לציבורי ככל שניתן. ההצעות האחרות היו יותר נאמנות לדרישה המקורית – יצירת מקום למבקריו בלבד. כל ההצעות ניסו להתמודד עם פתרון לבריכות: האם למקמן יחדיו, להפריד ביניהן, או שמא לחפור אותן מתחת לקרקע. סוגיות נוספת שעמדו למבחן הן הגג: האם להפוך אותו לציבורי, ואילו פונקציות למקם עליו; וכן ההתמודדות עם המבנה לשימור: להתחבר אליו או ליצור מבנה ששונה ממנו לחלוטין.

 

  • גוטמן אסיף אדריכלים

 

התכנון מציע, כהגדרת האדריכלים, פעולת איחוי בין הישן לחדש, כשפעולת הניתוק בין קוביית הפונקציות העליונה מהמבנה המקורי בולטת בהופעתה. הכניסה המרכזית למתחם נעשית מכיוון מזרח דרך החלל הציבורי הפתוח, כשהתכנון מאפשר כניסות ויציאות נוספות - החלטה שתאפשר את פתיחתו המלאה של המבנה באירועים מיוחדים.

 

השימוש מחדש במבנה מתחקה אחר גריד העמודים, כשבמבנה לשימור מוקמו חנויות לציוד בריכה וספורט, מזנון ובית קפה. האדריכלים בחרו לפצל את הבריכה המקצועית לשתי בריכות (אפשרות שניתנה בפרוגרמה), כך שאחת מהן מוקמה על הגג. קומת העמודים המפולשת על הגג יוצרת פתיחות מכיוון כיכר המתחם לכיוון רחוב העלייה. בנוסף, המתכננים הציעו להשתמש בחזית זכוכית ואלומיניום נפרדת לכל קומה, ולא בקיר מסך לאורך כל גובה הבניין, כדי לחסוך כסף.

 

ההצעה של גוטמן אסיף (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)
ההצעה של גוטמן אסיף (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)

 

  • מילנר אדריכלים

 

ההצעה מרכזת את כלל הבריכות בקומת הקרקע, מתוך מחשבה שמשפחה מעוניינת לבלות יחדיו ולא להתפצל. האדריכלים מעידים כי לנגד עיניהם עמד התפקוד היעיל של המתחם למען באי הקאנטרי. עיקר השימור התבטא בשמירה על המבנה הקדמי, ולא בשמירה על גריד העמודים כפי שרואים במרבית ההצעות האחרות. הגג משמש את מבקרי הקאנטרי בלבד, מה שיאפשר שליטה ובקרה, ועל הגג ממוקמים אלמנטים של מים, שגם מופיעים בשטח הפתוח שמחוץ למבנה.

 

את קוביית הפונקציות עטפו המתכננים בקיר מסך, שמחולק באופן אקראי–לכאורה, בגיאומטריה זוויתית שמאפשרת רמות שקיפות שונות ומרמזת על הפעילות בתוך הבניין.

 

ההצעה של מילנר אדריכלים (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)
ההצעה של מילנר אדריכלים (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)

 

  • סנאן עבדאלקאדר אדריכלים

 

הצעה זו מנסה להתחבר באופן כמעט מלא למבנה לשימור, ובשרטוטי החזיתות נראה כי האדריכלים שאפו לשמור על השפה המודרנית של המבנה המקורי. התוספות החדשות, שבהן ימוקמו פונקציות הספורט והמחול, מאובזרות במערכות הצללה מעץ כדי לייחד אותן ביחס למבנה הישן וכדי לאפשר שליטה בדרגת הפתיחות הרצויה.

 

את המרחבים הרטובים – הבריכות והמרחצאות – שיקעו המתכננים במפלס נמוך כדי ליצור פרטיות ואינטימיות למתרחצים. החלקים ההיסטוריים מוגדרים כציבוריים, ובהם ממוקמים בתי הקפה והחנויות, בעוד שבצד הפונה לרחוב וולפסון נשמר מקצב העמודים לאורך החזיתות המקוריות.

 

ציון לשבח. ההצעה של סנאן עבדל קאדר (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)
ציון לשבח. ההצעה של סנאן עבדל קאדר (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)

  

  • סקורקא אדריכלים ואור פלטפורם אדריכלים

 

ההצעה מנסה לחזק את ציר מזרח-מערב – אזור מדרחוב וולפסון - כשגם קומת הקרקע וגם מעטפת הבניין פונות למדרחוב ומבקשות לחזק את "הציריות". המתכננים החליטו לפתוח את החזית לכיוון וולפסון, כשהכניסה המרכזית למתחם, ממדרגות רחוב העלייה, מובילה לקומת הכניסה. כאן ממוקמות שתי בריכות, בעוד שבריכת הפעוטות ממוקמת על הגג.

 

קוביית הפעילות מוסטת מעט פנימה מן החזית של המבנה המקורי, החלטה שמחזקת את ה"אפיל" ההמשכי של התנועה שאותה רצו המתכננים לחזק. התכנון הפנימי של המבנה החדש מפנה את עיקר הפעילות לכיוון דופן זו, ומפנה את מערכות התנועה אל הדופן הצפונית.

 

ההצעה של סקורקא אור פלטפורם (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)
ההצעה של סקורקא אור פלטפורם (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)

 

 

  • פרייס פילצר יעבץ אדריכלים

 

גם הצעה זו ממקמת את כלל הבריכות בקומת הכניסה, כשבריכת הפעוטות מחוברת לבריכה הגדולה. בקומת הגג מיקמו המתכננים מסלול ריצה, סקייטפארק וגג נפתח שממוקם מעל אחת הבריכות.

 

עיצוב מבנה הספורט והמחול מוקף במרפסות היקפיות שמזכירות את שפת מבנה השוק המקורי ואת מבני העיר הלבנה. המרפסת העליונה במבנה החדש משורטטת כ"מראה מסובבת", אל מול הקירוי המעוגל של הבניין המקורי.

 

ההצעה של פרייס פילצר יעבץ (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)
ההצעה של פרייס פילצר יעבץ (באדיבות דוברות עיריית תל אביב)

 

ושאר החתכים והתוכניות של ההצעה הזוכה: