לא ברור למה קוריאה לא נמצאת ברשימת היעדים האהובים עלינו, הישראלים. למעשה, לפני שהגענו לקוריאה לא הכרנו ולו אף מכר אחד שביקר בחצי האי המרוחק. יפן? בוודאי. סין? ברור! אבל קוריאה? אממ...לא ממש. היא פחות יקרה מיפן, הרבה יותר אלגנטית מסין וממש לא חסר מה לראות בה. בפוסט הזה ננסה לשכנע אתכם שהטיול הבא צריך להיות לקוריאה, או לפחות להכניס מיידית את היעד ל-wish-list שלכם.

!ALIVE

הפוסט צר מלהכיל את כל נפלאות המדינה, אבל תיאלצו לסמוך עלינו שיש בה כל מה שתחפשו: טבע עוצר נשימה, תרבות עתיקה ומקדשים יפים, עיירות קטנות וערי נמל ואנשים מקסימים שמוכנים לעזור לזרים. הנה מפת הטיול עם כל ההמלצות שמרוכזות בפוסט הזה:


View Architectour Seoul in a larger map

 

שלכת בפארק Naejangsan

עיר הנמל בוסאן בדרום המדינה

אנחנו מבקשים לערוך לכם היכרות עם הבירה, סיאול (מבוטאת סו-אול) - המטרופולין השני בגודלו בעולם, עם 26 מיליון תושבים, וללא ספק העיר התוססת ביותר באזור (אולי אפשר להחשיב גם את הונג קונג כטוענת לגיטימית לכתר).

גם זה במרכז העיר...

ועוד דוגמה אחת...

אז לידיעתכם ולידיעת קים ג'ונג איל, סיאול היא העיר האנרגטית ביותר שנתקלנו בה באסיה. יש בה גם את הקפה הטוב ביותר ביבשת (נכון, מי שדרך בצד הזה של העולם יודע שהתחרות לא קשה).

דוכן קפה קטן בסיאול

דוכן קפה וופל בלגי: לא ברור איך, אבל הוופל היגר לסיאול והפך כמעט למאכל לאומי

לאחר שנחרבה כמעט לחלוטין במלחמת קוריאה (1953), ובנתה את עצמה בתאוצה בשנות הששים והשבעים, היום היא העיר השנייה בגודלה בעולם (שנייה רק לטוקיו) ומכילה יותר גורדי שחקים מכל עיר אחרת במזרח. מערכת התחבורה הציבורית בסיאול תגרום לכל ישראלי לקנא (בעצם כל מערכת תחבורה ציבורית כלשהי גורמת לנו לקנא, לא?) - ולגבי האדריכלות בסיאול אנחנו מודים: מספר הבניינים שמצדיקים ביקור מבחינה אדריכלית הוא קטן, אבל מספר השכונות, הרחובות והאזורים הכיפיים גדול מכל עיר אחרת שהיינו בה.

נתחיל במרחק שעה נסיעה מסיאול. Gu-Insa הוא קומפלקס של מקדשים שהחל להיבנות בשנות החמישים בסגנון מסורתי. הקומפלקס ממוקם בוואדי ומורכב ממבנים של 3-4 קומות (לעומת 2 קומות לכל היותר במקדשים הישנים יותר). המבנים הראשונים מוקמו בפתח הוואדי, והמבנים המאוחרים ממוקמים יותר ויותר גבוה. המבנים עומדים בזווית ביחס לדרך ההליכה הראשית, מה שמאפשר לגלות אותם תוך כדי עלייה לא מתונה בכלל.

כמה מאמץ?: 10

כמה מומלץ?: 10

הכניסה

תקרה באחד המבנים...

מקדש גוינזה

אדריכלות קוריאנית מודרנית בשילוב אלמנטים מסורתיים

השכונה הראשונה שהגענו אליה בסיאול, עם ריכוז גבוה של חיילים אמריקאים וזרים באופן כללי, היא איטא-יוואן (itaewon)

הרחובות הצרים של איטיוואן

השכונה מוקפת כבישים רחבים, בעוד שהרחובות שלה צרים וללא מדרכה או חניה. המכוניות עוברות בהם רק בקושי, מה שכנראה תורם למסחר לשגשג בשכונה.

שכונה נוספת היא Hwadong,  מקבץ רחובות ששוחזרו ושומרו בסגנון בנייה קוריאני מסורתי.

כמה מאמץ?: 2

כמה מומלץ?: 10

שחזור קטע בסגנון מסורתי

רחוב קוריאני מסורתי אחרי תהליך שימור

ומיד השכונה התמלאה בתי קפה קטנים וחמודים, חנויות מעצבים וגלריות. חזרנו פעמיים.

חלון ראווה צבעוני

חלון ראווה מסקרן

גלריה חדשה לאמנות עכשווית Mass studies: Songwon Art

אבל בניגוד לשכונה הזו, insa-dong הוא אזור קטן שמציג אורח חיים מסורתי אבל באווירה של דוכני מזכרות, לבוש מסורתי ומלכודות תיירים שאפשר בהחלט לפסוח עליהן.

כמה מאמץ?: 1

כמה מומלץ?: 4

אזור קטן ותיירותי עם ניחוח מסורתי, Insa-dong. צילום: caspian-blue

שם גם תוכלו למצוא מרכז קניות קטן, Ssamziegil, על תקן קניון שעושה עבודה טובה בלא להיות מרכז סגור ולא ידידותי

על תקן קניון, אבל יותר טוב, ssamziegil

בדומה לשכנתה היפנית, גם קוריאה נהנית מקדמה טכנולוגית. מעניין במיוחד הוא הרחוב הדיגיטלי (תרגום חופשי שלנו) - רחוב חכם שמאובזר בתאורת רחוב מתקדמת שיודעת להאיר בהתאם לתנועה אנושית, מאפשרת לצפות בסרטונים או להוריד מוזיקה מתחנות אוטובוס ולקבל אינפורמציה בדוכני מידע דיגיטליים.

אחד הפרויקטים המוצלחים, גם אם לא כהישג אדריכלי יוצא דופן אלא כהישג פוליטי-ציבורי מדהים, הוא הפארק לאורך נחל Cheonggyecheon שהיה חבוי תחת כביש בן 14 נתיבים (!!!)

כמה מאמץ?: 2

כמה מומלץ?: 9

מ-14 נתיבים לפארק ציבורי

צילום: stari4ek

הנחל נפתח לציבור כפארק מקסים בעומק של כשלושה מטרים מתחת למפלס הכביש המקורי. התחזיות על החמרה בפקקים ופגיעה במסחר התבדו כלא היו.

לא רחוק משם, namdaemun הוא אחד משווקי העיר התוססססססים שאמנם באופן קצת מפתיע מציע את אותם מאכלים בכל הדוכנים, אך השוק מקורה ומסועף וכיף ללכת בו לאיבוד ולצאת לאחד הרחובות הראשיים.

דוכנים בשוק

שוק אוכל פתוח

לנו יש פלאפל, להם יש קימצ'י, וזה לא רק נראה חריף

בסיאול, ובקוריאה בכלל, אזור אוניברסיטאות מבטיח חיי לילה, רחובות הומים, היצע בלתי נגמר של פאבים, בתי קפה ומסעדות. אחת האהובות עלינו היא האוניברסיטה לנשים, מבנה מפורסם לכשעצמו וכיאה להבטחה שציינו  במשפט הקודם, האזור הומה ועמוס בחנויות אופנתיות שישמחו לבבה של כל אחת.

כמה מאמץ?: 10

כמה מומלץ?: 10

הרחובות שליד האוניברסיטה לנשים - האטרקציה האמיתית

כניסה רציפה כהמשך לרחוב

מדרגות ישיבה צופות לרחבה ההומה שבאזור האוניברסיטה

וככה האוניברסיטה נראת מבפנים

אחת הפנינים האדריכליות הפחות מוכרות וממש-ממש-שוות-ביקור היא הכנסייה Kyungdong Presbyterian Church (שימו לב שהכניסה מותרת רק בשעת התפילה ברביעי בערב ובראשון בבוקר, כמובן. הסיבה: התאורה ומיזוג האוויר יקרים מאוד). היא נבנתה בשנות ה-80, בתכנון של Kim Swoo-geun, אדריכל קוריאני מוערך. הכניסה לכנסייה נעשית ברצף מדרגות ארוך שמזכיר מעט את המנזרים של ימי הביניים, והכניסה היא בחלק האחורי השל הבניין.

כמה מאמץ?: 10

כמה מומלץ?: 10

הכנסייה מבפנים. עבודה מרהיבה של בטון חשוף

ממש במרכז העיר, ליד הארמון והעירייה, יש מוזיאון לאמנות שנבנה על חורבותיו של בית המשפט הישן. מבחינה אדריכלית, מאכזב: החזית הישנה נשמרה וחלל המוזיאון נבנה מאחוריה בלי התייחסות מעניינת או אפילו מחווה עיצובית מינימלית.

כמה מאמץ?: 2

כמה מומלץ?: 2

המוזיאון מאחורי חזית בית המשפט המקורית

לעומתו, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית של samsung מורכב משלושה מבנים שכל אחד מהם תוכנן על ידי אדריכל ידוע אחר: מריו בוטה, ז'אן נובל ורם קולהאס. על האיכות והתוצאה אפשר להתווכח, אבל שלושתם ללא ספק מדגימים ניסיונות מעניינים והחללים שנוצרו ראויים לביקור (חלק מהמוצגים במוזיאון קצת פחות ראויים, למען האמת).

כמה מאמץ?: 1

כמה מומלץ?: 9

אגף הילדים בתכנון קולהאס

האגף השני, ז'אן נובל

כשביקרנו הוצגה תערוכה של מי שהתאהבנו בו עוד במיצב  LEVIATHAN בפריז ב-2011: אניש קפור.

"אני בהריון", עבודתו של אניש קפור על קיר המוזיאון

עוד עבודה של קאפור, הפעם איתנו. מזכיר את הפסל שלו במוזיאון ישראל?