עם רצון מדויק לא מתחבקים בלילה, וגם לא עושים ילדים. יכול להיות גם שאנשים סביבך כבר התחילו להגיד לך שאת מפנטזת על משהו שלא קיים. שאת בררנית מדי. והבררנות הזאת – ולא השוק המדולדל שבחוץ – היא שמפריעה לך למצוא אהבה אמיתית.

 

אז נכון: את בררנית. אז מה? האם את אמורה להתפשר על מישהו שלא מתאים לך? על גבר שלא באמת עושה לך את זה? על מישהו לא ברמה שלך? ובכן, לא. אבל שווה לך לבדוק רגע לעומק את הבררנות שלך, ולראות על מה היא מבוססת. אולי היא מכסה על משהו אחר בנפש שלך. אולי מסתתרים מתחתיה שדונים, שבערמומיות מטשטשים לך את הראייה, ומפריעים לך לראות שזה שמולך דווקא יכול להתאים. וגם ההוא. וההוא. וההוא. ואם רק תזהי שמדובר בשדונים, תוכלי להיפטר מהם, ולמצוא זוגיות בקלות.

 

ממה את פוחדת?

מוכנה? אז קבלי, בבקשה, את השדון הראשון והנפוץ ביותר: פחד מזוגיות. "ברוב המקרים שאני פוגשת, בררנות היא סיפור כיסוי לפחד מזוגיות", אומרת שירלי אדלרסברג־שלם, מאמנת ומטפלת זוגית ליחידים ולזוגות. "תת המודע שלנו מתוחכם מאוד, וכשהוא מרגיש פחד, הוא מכסה אותו מהר מאוד בסיפורים שמסבירים למה לא כדאי לנו להתעמת עם הפחד. בררנות היא סיפור כיסוי מושלם: אם אני בררנית, זו לא אשמתי שאני לא חווה זוגיות ולא מתעמתת עם הפחד שלי. מי שאשם זה שוק הפנויים והפנויות, או הבחורים שאני פוגשת, ולא אני והפחד שלי".

 

"בררנות היא לא פעם מנגנון הגנה", מסכימה דלית בלונדר־רון, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית. "הרבה מאיתנו אמביוולנטיים לגבי זוגיות: מצד אחד אנחנו מאוד רוצים בה, אבל מצד שני – חווינו בעבר (עם ההורים או במערכות יחסים אחרות) שקשר הוא דבר מאיים, שעלול לפגוע בנו. לפעמים אנחנו חרדים מהיבלעות בתוך הקשר, שלא תותיר דבר מהייחודיות שלנו. לפעמים אנחנו פוחדים מהתעללות, או משברון לב, או מהצורך להקריב למען האחר. החרדה הפנימית הזו גורמת לנו לסגת בכל פעם שאנחנו מתקרבים; למצוא פגמים, סיבות ותירוצים לכך שאנחנו לא יוצרים זוגיות".

 

מי פה לא מספיק טוב?

ולפעמים, הסיבה לבררנות היא לא חוסר ביטחון בזוגיות – אלא חוסר ביטחון עצמי כללי. "בררנות היא לא פעם דרך לומר על עצמנו משהו טוב, כי אנחנו לא מספיק בטוחות בעצמנו", אומרת אדלרסברג־שלם. "היא דרך לחזק את הערך העצמי שלנו באמצעות הבחירה שאנחנו בוחרים: 'אני? אני בוחרת רק גברים שווים, כי אני שווה'. דרך הבחירה בבן הזוג, אנחנו בעצם אומרות לעולם מה אנחנו רוצים שיחשבו עלינו. "ככל שאנחנו פחות בטוחות בעצמנו בתחום מסוים, כך נחפש יותר בן זוג שימלא את הבור שפעור בערך העצמי שלנו.

 

"אם אנחנו לא בטוחות ביכולתנו להרוויח כסף, נחפש גבר עשיר. אם אנחנו לא בטוחות ברושם שאנחנו עושות, נחפש גבר עם סטטוס גבוה. אם אנחנו לא בטוחות שאנחנו חכמות, נחפש גבר חכם – רצוי שיש לו אישורים על כך, כמו תואר ראשון או שני. אנחנו משתמשות בבן הזוג בתור קביים לערך העצמי שלנו. ולא, אנחנו לא מרשות לעצמנו להתפשר, כי אז מה יקרה לערך העצמי שלנו? מה אנחנו שוות אם התחתנו עם אדם שאין לו סטטוס, או כסף, או השכלה, או יופי?"

 

"במקום לטפל בדימוי העצמי שלנו, קל הרבה יותר לחפש פתרונות בחוץ. למצוא אדם שבזכות הקשר איתו נרגיש שוות יותר. וכך, אנחנו עושות קישור לא הגיוני: אם הוא – אז אני. אם הוא חזק, עשיר, בטוח, יפה, משפיע – זה אומר שגם אני כזאת".

 

"חוסר ביטחון משפיע לא רק על החיפוש, אלא גם על היכולת להחליט שזה זה", מוסיפה בלונדר־רון. "אם אני לא בטוחה בעצמי, איך אדע ששיקול הדעת שלי נכון? איך אדע שלא אתחרט על זה אחר כך? אולי עדיף להמשיך לחפש, ולראות אם אמצא מישהו טוב יותר".

 

מה הוא ייתן לי?

והנה עוד שדון מרושע שהורס לנו את הסיכוי למצוא זוגיות: שדון "מה הוא ייתן לי". "אנחנו חיים בחברה צרכנית, שמסתכלת גם על בני אדם בתור אבזר שנועד לענות על הצרכים שלנו", אומרת בלונדר־רון. "במקום לשאול מה הקשר ייתן לנו, מה יקרה לנו בתוכו, איך אנחנו יכולים ללמוד לאהוב ולהתמסר לאדם אחר – אנחנו שואלים מה בן הזוג ייתן לנו. איזה צרכים הוא יספק לנו. לא פעם, נכנסות פה גם אמונות חברתיות כמו 'גבר צריך לפרנס את אשתו', או 'גבר אמור לתמוך באשתו', או 'גבר אמור להיות גבוה יותר מאשתו' – כך שאנחנו יוצאים לחיפוש בן זוג כמו שאנחנו יוצאים לחיפוש מצרכים בסופרמרקט".

 

"בררנות כמעט תמיד מלווה ברשימת מכולת, מודעת יותר או פחות", מסכימה אדלרסברג־שלם. "הבררנית יודעת בדיוק מי הגבר אמור להיות, מה הוא אמור להיות, מה צריך להיות לו. אבל כשאנחנו מסתכלות דרך רשימת המכולת, אנחנו מראש לא נותנות צ'אנס לאנשים נפלאים, רק כי הם לא עומדים בקריטריונים המוקדמים שלנו, ובכך מצמצמות משמעותית את המבחר שלנו".

 

"הייתה לי בעבר מתאמנת שהתעקשה שלגבר שלה חייב להיות תואר ראשון. במהלך האימון, היא הבינה שמה שהיא בעצם מחפשת זה גבר שייתן לה הרגשה שהיא חכמה ושווה. כשהיא הבינה שאין קשר בין האינטליגנציה והערך שלה לבין התואר האקדמי של בן זוגה, היא פגשה בחור מדהים ואינטליגנטי להפליא, מלא מעוף ויצירתיות, שלא טרח מעולם ללמוד לתואר כי הוא ידע שישתלב בעסק מכשירי החשמל של משפחתו. אם היא הייתה תקועה ברשימת המכולת שלה, היא אפילו לא הייתה טורחת להכיר אותו".

 

"כל הרעיון של רשימות המכולת לא מתייחס לבן זוג בצורה הדדית – אלא בתור מישהו שאמור לספק לנו את הצרכים", אומרת בלונדר־רון. "כשזו נקודת המבט שלנו, אין פלא שאנחנו לא מוצאים זוגיות אמיתית – שהיא חיבור בין בני אדם, ולא חיבור בין קונה ומוכר".

 

אז איך לצאת מהמלכוד?

או־קיי, אז את בררנית: עושה רשימות, לא בטוחה בעצמך, פוחדת מקשר – ואולי בגלל זה לא הולך לך במציאת אהבה אמיתית. בסדר, אבל איך יוצאים מהמלכוד? הרי את לא יכולה במטה קסמים לא לראות יותר את הפגמים של הגברים מסביבך, או לרצות משהו אחר ממה שאת רוצה. אז מה עושים?

 

"עצם ההבנה שהבעיה היא אצלנו ולא בחוץ עושה פלאים", אומרת אדלרסברג־שלם, "כי היא מאפשרת לנו לעשות שינוי בעצמנו. אם יש לך בראש רשימת תכונות של הגבר שאת רוצה, שימי לב מה יש בה: התכונות שמופיעות בה הם הפצעים בדימוי העצמי שלך. ברגע שתביני שמי שיכול לרפא אותם או להשלים איתם זו רק את, וששום אדם אחר לא יוכל לגרום לך להרגיש יותר חכמה או יותר שווה – תגלי שהקריטריונים מוגמשים, ופתאום נכנסים למרחב האפשרויות גברים נפלאים שקודם לא היו שם".

 

"אדם בטוח בעצמו ובעל ערך עצמי גבוה יכול להסתדר ולהתאהב כמעט בכל אחד, כי הוא לא תלוי בשני כדי להרגיש בטוח ושווה. לכן, ככל שתעלי את הערך העצמי שלך כך המניפה תיפתח, ויופיעו שם עוד ועוד בני זוג פוטנציאליים".

 

"חשוב לדעת מה אנחנו רוצים ומה לא – אבל מקשר, לא מבן זוג", מדגישה בלונדר־רון. "אם יש לך רשימה דמיונית של דברים שבלעדיהם את לא יכולה – בדקי כמה מהם קשורים לאגו (כסף, יופי, כוח). הרשימה הזאת היא הרשימה שמכשילה אותך. במקום זה, שאלי את עצמך איזה מין קשר את רוצה: תומך? אמפתי? רגוע? מלהיב? רשמי לעצמך חמישה דברים כאלה, ובפעם הבאה שאת פוגשת בן זוג, שאלי את עצמך לא אם יש לו תואר ראשון ועסק עצמאי, אלא אם תוכלי לקיים איתו קשר שעונה על הקריטריונים שלך. אם קשה לך להכין רשימה כזו, שאלי את עצמך איזה תכונות יש לקשרים שלך עם חברות טובות; מה יש בקשרים האלה (למשל – תמיכה) ומה אין בהם (למשל – תוקפנות). בסופו של דבר, קשר עם בן זוג צריך להיות כמו קשר עם חברה טובה".

 

בדקי את עצמך: האם את בררנית מדי? הנה הסימנים שיעזרו לך להבין, ככל שתזהי את עצמך ביותר סעיפים – כך נראה שבררנות יתר היא הקטע שלך:

  • את פנויה כבר שנתיים־שלוש, ולא מוצאת אף אחד שמתאים לקשר רציני (או מתאהבת רק באלה שלא רוצים איתך קשר רציני).
  • אנשים קרובים אלייך טוענים שאת בררנית מדי.
  • את שייכת למועדון השיפוט המהיר: כשאת פוגשת גבר, את יודעת מיד אם הוא מתאים לך או לא.
  • יש לך רשימת דרישות שבן הזוג העתידי שלך חייב לעמוד בכולן.
  • יש לך קריטריונים שפוסלים מראש אוכלוסיות שלמות, ומונעים ממך לצאת עם גבר עוד לפני שפגשת אותו (למשל: לא תיפגשי עם גבר מלא, נמוך ממך, אמן, שחקן, מי שאין לו תואר אקדמי, וכן הלאה).
  • את מחפשת גבר מושלם, שיהיה הנשמה התאומה שלך, ולא מוכנה להתפשר על פחות מזה.
  • לא פעם, את יוצאת לדייט מתוך תחושה מוקדמת שלא ייצא מזה כלום.
  • בכל פעם שיש סיכוי שייווצר משהו אמיתי בינך לבין גבר, דווקא אז את שמה לב לחיסרון בלתי נסבל שלא ראית קודם.
  • את מחפשת מישהו הרבה יותר משכיל/ נאה/ עשיר ממך.
  • כשאת מתחילה קשר, את עסוקה ברשימת החסרונות והיתרונות של בן הזוג – ולא בחסרונות וביתרונות של הקשר.
  • בכל מערכת יחסים את מוצאת את עצמך מתוסכלת מחיסרון של בן הזוג, שבסופו של דבר גורם לך לחתוך את הקשר.

 

על מה בכל זאת אסור לך להתפשר?

דלית בלונדר־רון מונה את שלושת הקווים האדומים שמתאימים לכולנו:

 

1. אל תתפשרי על מישהו שמקטין אותך, מזלזל בך, גורם לך להרגיש לא שווה.  

2. אל תתפשרי על מישהו שאת לא מחבבת, שלא יכול להיות גם חבר שלך – אפילו אם את מאוהבת בו מעל הראש.  

3. אל תתפשרי על מישהו שמצר את צעדייך, שמשתלט עלייך, שלא מאפשר לך לעבוד, לפגוש אנשים, להתפתח מקצועית.  

  

מה עוד אפשר לעשות? אדלרסברג־שלם מציעה:

  • להפסיק לחפש את "האחד", ולדעת שיש המון שמתאימים לך.
  • לתת צ'אנס שני ושלישי – לצאת לשלושה דייטים לפחות, בתור אימון עצמי בנתינת הזדמנויות. "יש אנשים שקשה להם בדייט הראשון, ואנחנו צריכים לתת להם עוד ניסיון", היא אומרת. "יתר על כן, לפעמים דווקא לאלה שהכי יכולים להתאים לנו אנחנו לא נמשכים מיד – מפני שתת המודע שלנו מתעתע בנו, ומפסיק את המשיכה כשהוא חרד".
  • אחרי דייט – לשבת ולהכין רשימה של הדברים שאהבנו בו (חייכנות, קול נעים, טיפ נדיב למלצר/ית).
  • אחרי כן – להכין רשימה של מה שהפריע לנו (מדבר המון על עצמו, אין לו עבודה) ולשאול את עצמנו: האם אני יכולה לחיות עם התכונה הזו לאורך זמן?

 

האם באמת אין בחוץ אף אחד שמתאים לך – או שיש לך עניינים לא פתורים שצריך לטפל בהם, ויפה שעה אחת קודם?  

"אם יש לך רשימת תכונות של הגבר שאת רוצה, שימי לב: התכונות ברשימה הן הפצעים בדימוי העצמי שלך. ברגע שתביני ששום אדם אחר לא יגרום לך להרגיש שווה יותר - פתאום נכנסים למרחב האפשרויות גברים נפלאים".