וידוי קטן: אני אמביוולנטי לגבי תופעת אינסטגרם. מצד אחד, זו ההמצאה הכי מבורכת לחובבי צילום: אחרי מהפכת המצלמה הדיגיטלית שהרחיבה את תחביב הצילום למעגלים חדשים, באה מצלמת הסלולרי ויחד עם האפליקציה שצברה מעל 100 מיליון (!) משתמשים עשתה מהפכה על מהפכה - כלי שמנגיש את הצילום למיליוני משתמשים. מצד שני, אני לא מת על תמונות שצריך לדמיין מה מצולם בהן, כאלה שהצבע נוזל בהן מהתמונה, עם אובייקט מטושטש/דהוי/שרוט. אני לא הולך לסקור ולנתח מה עושה האפליקציה ומהן המשמעויות שלה - קטונתי - אבל כמו ברוב המקרים, כנראה שגם כאן המינון ושביל הביניים הן מלות-המפתח.
בחזרה לעניין שלשמו התכנסנו: תקראו לזה מחווה לתופעה, טרמפ, התעלקות, לזרום או מה שלא יהיה - הנה פוסט חד-פעמי המוקדש לתופעה הזאת ולאופן שבו הנושא של הבלוג הזה - העיר תל אביב יפו - משתקף דרכה.
נתחיל עם תמונות אופניים, שהפכו לאחד האלמנטים הכי מזוהים עם העיר:
עכשיו קצת טבע עירוני, הפייבוריט שלי:
קצת מעורקי העיר - השדרות:
התמונה האחרונה פרטית יותר. הקטנה שלי חוקרת במת אירועים שהוקמה לכבוד חג השבועות באחד הגנים בעיר: