מתוקף מעמדם כמגמות אופנה עונתיות, טרנדים רבים מוצאים את דרכם אל מכונת הגריסה עוד בטרם הצליחו לעבור גיור כהלכה בחנויות ישראל, וחלקם נעלמים בדיוק כשנכנענו להם ורכשנו פריט מתאים, וכך משאירים אותנו עם טעם של עוד. בניגוד לכל אלה, יש טרנדים שממאנים לעזוב. כמו עלי גת שכבר מזמן איבדו את טעמם, ממשיכים היצרנים לטחון אותם עד דק, כדי שימשיכו לספק להם עוד כמה ג'ובות.
עוד בערוץ האופנה
- לא בטלות ב-60: שיעור בסטייל מהכוכבות של הסיקסטיז
- תופסים ראש: כך תבחרו כובע קיץ מחמיא
- מאבק אופנתי בפייסבוק: "היום אני רוצה שיקראו לי פרחה"
ידועניות שזורקות על עצמן גלבייה אתנית סתם כי זה הטרנד הכי לוהט היום, קישוטי ראש שמזכירים את קלרה של חנה לסלאו ושיער צבוע בוורוד בניסיון להיראות כמו מתבגרים זועמים – אלה רק חלק מהטרנדים שכבר מזמן רצינו לעשות להם את שיחת "זה לא אנחנו, זה אתם".
לרגל יום הבסטיליה, שיצוין היום ברחבי צרפת, אספנו את כל הטרנדים שצריכים להיעלם מכאן – ושלחנו אותם אל הגיליוטינה. שיק צרפתי הוא אולי נצחי, אבל כאן, בלבנט, לטרנדים העונתיים יש תאריך תפוגה. ולצערנו, הוא כבר היה לפני מספר שבועות, אם לא בקיץ שעבר.
טרנד השחור-לבן
שילוב הצבעים שחור ולבן נתפס כאחד הטרנדים האלגנטיים ביותר של השנה האחרונה. בניגוד לטרנד האתני המקושקש, לוק שלם בשחור ולבן מייצר תחושה של אופנה קלאסית ועל זמנית. הבעיה היחידה היא שהדרך בין שאנל לגדעון אוברזון מרוצפת באינספור דוכנים בשוק. כמו בכל מגמת אופנה, גם זו איבדה מזוהרה לטובת חומרים זולים, הדפסים מצועצעים ושילוב עם טרנדים אחרים, דוגמת הפסים, או גרוע מזה – מראה שנות ה-60, עם שמלות בגזרת A שגרמו לכל אחת לחוש עצמה טוויגי בימי הזוהר של לונדון. פסים בשחור-לבן הם עדיין אחת מהדוגמאות האהובות עלינו, אבל לא כשכל רשת הפכה להיות משווקת של בגדי אסירים. במקרה כזה עדיף להשאיר את השחור-לבן למשחק שש-בש על בירה ואבטיח.
פאוור קאפלז אופנתיים
זה לא שיש לנו משהו נגד פאוור קאפלז ישראלים, אבל זה עדיין לא אומר שכל שני סלבס עם טעם סביר הם בהכרח גם אייקוני אופנה מעוררי השראה. שלושת הזוגות הישראליים שמשום מה הוכתרו כאיקונות אופנה הם אנה ארונוב ואיתי תורג'מן, יובל שרף ושלומי שבן וכמובן, יאנה יוסף וציון ברוך. אומנם לכל אחד מהזוגות יש סגנון אישי מובהק, אבל בחינה מדוקדקת יותר של הדברים מגלה כי ברוב המקרים אלו דווקא הגברים שיודעים לדפוק הופעה, בעוד שהנשים נראות כישראלית הממוצעת. אנה ארונוב בלי תורג'מן עדיין היתה ממוקמת ברשימת השוק, הטעם של יאנה יוסף רחוק מלהיות מדויק כמו הסגנון האישי של ברוך, שצועד איתו שנים ארוכות. ויובל שרף? טוב, היא מתלבשת מצוין, אבל כדי לכנות אותה אייקון צריך לחכות לפחות עוד 20 שנה.
שיער צבעוני
יש משהו חמוד מאוד בלצבוע את קצוות השיער בוורוד, סגול או ירוק. זאת בהנחה שאת בת 14 או גג בת 25. למרבה הצער, יש לא מעט גברים ונשים שחולקים עלינו ושמשום מה בטוחים שכל יום פורים. יותר ויותר הפקות אופנה וסלבס (ע"ע נינט וקייטי פרי) דוהרים העונה על טרנד צביעת השיער או הקצוות בקשת רחבה של גוונים. במקרים מסוימים זה יכול להיות חמוד לשבוע, אבל יותר מזה וכבר יש סיכוי שתיראו כמו ילדי קיבוצים מהצפון שהלכו לאיבוד בכיכר דיזנגוף.
גלביות
גלבייה היא ללא ספק הפריט האולטימטיבי של הקיץ. הנינוחות והמרחק מהגוף, אווירת החופשה שהיא מכניסה אותך אליה בשניות, הקריצה למנטרה של פרס על מזרח תיכון חדש, והקלילות שבלבישה – פשוט משחילים שתי ידיים וראש ואפשר לצאת – הפכו אותה לחביבה על נשים וגברים במרחב האורבני של תל אביב.
בשלוש השנים האחרונות הפכה הגלבייה מפריט לבוש המזוהה עם בדואים לטרנד רותח בקרב ידועניות מקומיות – מדפנה דה גרוט דרך נינט ועד מיכל אנסקי. וכמובן שלא שכחנו גם את קרן מור, שהפכה לאחת האושיות המזוהות עם הטרנד בארץ.
מאז תצוגת האופנה של דורית (דודו) בר אור בשבוע האופנה TLV לפני כשנתיים, פתאום כל אחת היא פאטמה וורדי, הסטנדאפיסטית הבדואית שהפילה את כולם בפח. אין לנו בעיה עם כך שהגלבייה הפכה לשמלת ערב לגיטימית באירועים מקומיים, אלא שכמויות הבד שנשפכות עלינו מכל עבר גרמו לה להיות טרנד מאוס.
צבעי ניאון
אנחנו לא יודעים מה אתכם, אבל את הראייה שלנו איבדנו סופית לפני מספר שבועות, כשביקרנו בסניף של אמריקן איגל ונחשפנו לאוסף חולצות הניאון במחלקת הגברים. מה שהיה אמור להפוך לטרנד קצרצר וחינני לתחילת הקיץ, הפך למכת מדינה שמסרבת לעזוב, ממש כמו הארבה. הבנו, רואים אתכם מקילומטר וזה יושב יופי על השיזוף הדנדש, אבל מה רע בקצת צבעי פסטל או סתם בשחור קלאסי? לא מספיק שהשמש באה לנו ישר בעיניים?
מטפחות ראש
זה כיסוי ראש? זה טורבן? זה קן ציפורים? לא, זה ניג'וס. היום כבר אי אפשר לפתוח מגזין ישראלי בלי לקבל לפנים הפקת אופנה הנעזרת במטפחות ראש כאביזר משלים, או ללכת ברחוב מבלי להיתקל בנערות צעירות שמנסות להידמות לאפרת גוש וסיון טלמור, מבשרות המגמה המקומית. מה שעוד יותר מגוחך מהמטפחת עצמה הוא הניסיונות לייצר קשירות אמנותיות. לא עדיף כבר להסתפק בכובע?
חנויות פופ-אפ
במצב הכלכלי של היום, כבר לא שווה לפתוח חנות. דמי השכירות, הארנונה והמשכורות לעובדים הפכו את חנות המותג למשימה כמעט בלתי אפשרית. לכן קל ופשוט יותר להקים אתר מכירות אונליין, או לפתוח פופ-אפ – חנות לתקופה קצרה, לרוב עד חודשיים, שנעלמת כפי שהופיעה.
עם זאת, בישראל לא יודעים מתי לעצור בזמן, וריבוי חנויות הפופ-אפ כבר הפך לבדיחה על חשבוננו. כל מכירה בת שלושה ימים היא חנות פופ-אפ ארעית עם 400 הזמנות לאיוונט בפייסבוק; וכל חלל ריק עם פתח אוורור בגודל ג'וק הופך ל"לוקיישן". אם אתם כבר משקיעים בחנות לתקופה קצרה, תציעו לנו משהו מקורי וחוויית קנייה שלא נקבל בשום מקום אחר. עד אז, נעדיף את החנויות הקבועות והמוכרות.