הדפסה
לכתבה באתר
קרחתו המבהיקה של האדריכל נסטור סנדבנק הפכה בשבועות האחרונים למוכרת לקהל הרחב, מאז שהוא מככב בתוכנית "אקסטרים מייקאובר" בערוץ 10, כאחד משלושת הקוסמים שעושים מהפך לבתים. בתוכנית סנדבנק מטפל בבתים צנועים, של משפחות שלא נהנות מרווחה כלכלית. אישיותו התוססת והעליזה מתאימה לרוח התוכנית, אך בחיי העבודה היומיומיים שלו סנדבנק רחוק מלהיות אדריכל "עממיקו". הוא מתכנן ומעצב בתי פאר עצומים, למשפחות עשירות מאוד.
הנה בית חדש בתכנונו, בלי מגבלות תקציב ושטח: המקום הוא יישוב חקלאי בשרון, שרובו עדיין בתים קטנים של התושבים הוותיקים, עם גגות רעפים אדומים וגינות ארץ ישראליות טיפוסיות. ביניהם מתחילות לבלוט וילות חדשות ומפוארות, אך הוא עדיין לא הפך את פניו, כמו יישובים דומים אחרים באזור.
>> מה קרה לבתי הסוכנות של פעם והאם יש למה להתגעגע?
בעלת הבית אהבה את השקט והפסטורליה סביב ובחרה להקים את ביתה החדש במרכז היישוב. על המגרש שרכשה, בשטח של שלושה דונמים, ביקשה מסנדבנק לתכנן בית שיהלום את צרכי דייריו: אם וארבעה מתבגרים הזקוקים למרחב פרטי. בקשה אחרת שהשפיעה על התכנון היתה אהבתם של בני המשפחה לארח עשרות חברים מדי סוף שבוע.
הפגישה הראשונה בין השניים התקיימה בבית קפה, וסנדבנק מספר שהסקיצה הראשונה של הבית שורטטה על מפית כעבור עשר דקות, וכמעט לא השתנתה מאז. הרעיון הבסיסי הוא ארבעה חללי מגורים עצמאיים – 700 מ''ר בסך הכל – סביב מרחב בילוי גדול ומפנק.
מכיוון שער הכניסה נראה הבית סגור – קובייה לבנה ואטומה, שמוסתרת בסבך עצים ושיחים. משטחי בטון מוחלק, שנחצים באמצעות פסי גינון דקים, מובילים אל גשר כניסה שמוסתר מהרחוב. משני צדי הגשר אפשר להביט מטה, אל חצר אנגלית מרווחת, שמאירה ומאווררת את קומת המרתף. הגשר מסתיים בדלת הכניסה, המתנשאת לגובה שישה מטרים ועשויה פלדה לבנה.
הדלת נפתחת לסלון בגובה שתי קומות הבית. מולה חלונות שנמתחים מהרצפה לתקרה ופונים אל הגינה ובריכת השחייה. לצדה, לגובה הקיר, ספריית פלדה לבנה ("B&B איטליה").
בתווך הוצבו שלוש ספות לבנות ("רוז'ין"), על שטיח בגוני שחור-לבן ("צמר שטיחים"). לרוחב חלונות הזכוכית גשר דומיננטי מפלדה בגימור בטון צבוע בשחור, אשר מוביל מגרם המדרגות אל סוויטת השינה הגדולה של האם, בקומה העליונה. גרם מדרגות חופה, כמו כל רצפת הבית, בפרקט עץ טיק.
משמאל לסלון פינת אוכל ומטבח שתוכנן כשני קווים מקבילים – קיר ארונות גובה אפורים ומולם "אי" עבודה (מטבח: "ארמאני קאזה"). לפינת אוכל מעץ צבוע בשלייפלק לבן מקבילה יחידת אחסון נמוכה.
>> עוד מטבח שתוכנן כשני קווים מקבילים
גרם המדרגות המוביל לקומה שהשנייה ולמרתף נמצא בפינה של הבית, שנבנה בצורת האות ר'. הצלע השנייה שלו מורכבת מארבע יחידות דיור אוטונומיות ונפרדות לארבעת הילדים (הפינתית שביניהן בנויה כקובייה פנימית). מבחוץ הן נראות זהות, והתכנון נועד להמחיש את ההפרדה ביניהן: מסדרון שקוף שקירותיו זכוכית מחבר ביניהן לצלע השנייה של הבית. מצדו האחד הגינה והבריכה, ומצדו האחר בריכות שיקוף וגינות קטנטנות שמפרידות בין היחידות.
גם מבפנים הן זהות: סלון בקומה התחתונה, וגרם מדרגות מעוגל, עשוי פלדה דקה בחיתוך לייזר, מוביל לקומה העליונה, שבה מיטה וחדר רחצה. היחידות רוהטו בגווני אדום-אפור-לבן.
סנדבנק מדגיש את הפרטים של הבית: למשל, ספי חלונות עשויים פלדה לבנה עם פסי ניתוק, וגופי תאורה מינימליסטיים שהוטמעו בתוך נישות מעוגלות בתקרה. פסי ניתוק עבים יחסית, חמישה ס"מ רוחבם, מפרידים בין התקרה לקירות ומחזקים את האשליה כאילו היא מרחפת. המזגנים הוסתרו בתוך ארונות מרחפים שנצבעו בשלייפלק לבן.
מאחר שבני המשפחה אוהבים לארח, ובגדול, הבית מלא באפשרויות: במרתף סלון נוח נוסף, חדר הקרנה ביתי, שולחנות ביליארד ופינג פונג ויחידת אירוח. על הקיר שמול גרם המדרגות מוקם מקרר יין שקוף.
גם בגינה כמה אזורי ישיבה: על פינת האוכל החיצונית מצלה מרפסת חדר השינה של האם. מעל סלון החוץ שמשיית ענק. בריכת השחייה חוצה את המגרש. הקצה הקרוב לבית נמצא בגובה אפס עם פני הקרקע. אך בצדה השני היא "גולשת" ויוצרת שלוחה שמתפקדת כבריכה לקטנטנים. סביב הבריכה פוזרו מרבצי ישיבה מבריקים מפיברגלס. מצדה השני, על הדשא, נבנה מטבח חוץ מיציקת בטון, עם "אי" ישיבה שלצדו כסאות בר ממתכת לבנה. ולמקרה שכל זה לא מספיק, על הדשא הוצבו גם שערים למשחק כדורגל.
- מפקח: אלישע יעקובי.
- יועץ תאורה: גידי טוכלר.
- עיצוב פנים: אורית יערי.
- תכנון נוף: סמדר מור אבידן.
- עבודות האמנות התלויות בבית: גיל דסיאנו ביטון.
>> בית הבטון: וילה של משפחה במושב במרכז הארץ
>> עוד בית בתכנון נסטור סנדבנק - כאן
