אראלה טהרלב בן־שחר
 
איך לגרום לילד לאכול בריא? אתם בוחרים מה יוגש לשולחן, הילד יבחר מה לאכול (צילום: שאטרסטוק)

 

 

מה להכין לאכול? האם להגיד להם להפסיק עם הממתקים? להכריח אותם לאכול קצת ירקות? אלה רק חלק מהדילמות שעוברות במוחם של הורים לפני כל ארוחת צהריים, ערב ומה שביניהם. אחת הבעיות העיקריות בהאכלת ילדים מבוססת על העיקרון העממי של פסיכולוגיה הפוכה: אם נאמר להם להימנע מהעוגה ולהרבות בעגבניות - יכול להיות שזה יעורר בהם חשק לעשות בדיוק את ההפך. מצד שני, מה יקרה אם לא נאמר להם? איך יידעו לבחור דווקא במה שטוב להם? על השאלות האלה עונה אלין סאטר, דיאטנית ותרפיסטית משפחתית אמריקאית שמציגה תפיסת עולם של האכלת ילדים המכונה "חלוקת אחריות בהאכלה". תפיסה זו מחלקת את כל מה שקורה ליד שולחן האוכל לדברים שהם באחריות ההורים ולדברים שבאחריות הילדים, במטרה למנוע התערבות מוגזמת שתשבש את תחושת הרעב והשובע של הילדים אבל תיצור מסגרת שתטמיע אצל הילדים הרגלי אכילה בריאים. את התפיסה כולה פורסת תרצה שני, דיאטנית ילדים וחברת עמותת עתי"ד:

 

מה באחריות ההורים?

 

1. מיקום הארוחות: ההורים צריכים לערוך את השולחן (אפשר גם מפה על חוף הים) ולהכריז שכאן אוכלים. ילדים שאוכלים מול המחשב, הטלוויזיה או הספר אוכלים בהיסח הדעת, וזה משבש את היכולת לחוש רעב ושובע ויכול לגרום יותר מדי או פחות מדי.
 
2. שעות  האכילה: הארוחות צריכות להיות חלק מסדר היום. בהעדר ארוחות מסודרות ילדים עשויים לנשנש כל היום, או להפך - לשכוח לאכול. כדי שזה לא יקרה, ההורים אלה שצריכים לדאוג שהילדים יגיעו לשולחן בזמני הארוחות.
 
3. מגוון האוכל על השולחן: ההורים אלה שאמורים לדאוג שעל השולחן יהיו מגוון מנות בריאות ומזינות. כדאי שתהיה לפחות מנה אחת שאתם יודעים שהילד אוכל, ומוטב שיהיו כמה מזונות בריאים גם אם לא בטוח שהוא יאכל. אם הם ימשיכו לעלות על השולחן, עם הזמן הוא ינסה לטעום אותם ויש סיכוי טוב שהוא יתרגל לאכול את חלקם. כשאתם בוחרים מה להגיש לשולחן, חשבו מה אתם לא רוצים שיהיה עליו (או לכל הפחות, מה אתם רוצים שיופיע בכמות קטנה).
 
4. מגוון האוכל בבית: גם המגוון שיש במזווה נקבע בסופו של דבר על ידיכם, וגם כאן כדאי שתקפידו שיהיה רק מספר מצומצם של חטיפים. אל תקנו שפע חטיפים (כי אז יש רצון לנסות את כולם), והשתדלו שהחטיפים יהיו הרע במיעוטו ויכילו פחות קלוריות, נתרן וצבעי מאכל. הקפידו שיהיו בבית גם פירות, ירקות ואפשרויות בריאות נוספות שהילד יכול לבחור מתוכן.
 
 
במה הילד בוחר וכמה הוא אוכל? זו אחריותו, אל תתערבו בכך (צילום: שאטרסטוק)

 

מה באחריות הילד?

 

1. לבחור מה הוא אוכל: אחרי שבחרתם את מגוון האוכל, הילד יכול לבחור מה לאכול מתוכו. בדרך כלל, בטווח הארוך, ילדים מאזנים את התפריט ולא ממשיכים לאכול פתיתים ושניצל 12 שנים, בפרט אם אתם יושבים לאכול יחד איתם ומשמשים להם דוגמה לאכילה בריאה ומאוזנת.
 
2. כמה לאכול: הילד הוא שבוחר כמה לאכול ומתי סיים. אם אתם מגישים לו אוכל על הצלחת, מוטב שתגישו מנה קטנה (מנה גדולה מעוררת את התחושה שצריך לסיים מהצלחת). חשוב מאוד לאפשר לו להקשיב לתחושת הרעב והשובע שלו, כי כך הוא מתרגל אותן ובסופו של דבר הן הדבר הטוב ביותר להישען עליו ליצירת דפוס אכילה מאוזן ובריא.
 

משפטים שרצוי להוציא מהלקסיקון שלכם:

 

על פי התפיסה הזו, המשפטים שצריכים לצאת מהרפרטואר הם:
* "אתה חייב לאכול קצת מה... תרד/ קישואים/ כבד...".
* "תגמור מהצלחת".
* "מספיק מנה אחת, אתה לא צריך תוספת" (אם הילדים נוטים לאכול פחמימות שמנות, אל תניחו על השולחן קדרה עמוסה בהם).
* "רק אם תגמור את האוכל תקבל קינוח" (זה גורם לילד לאכול יותר ממה שהוא צריך ומעבר לתחושת השובע שלו).