הדפסה
לכתבה באתר
בשעה טובה שרדנו עוד שנת לימודים והחופש הגדול התחיל. הרבה משפחות עוברות דירה בחודשי הקיץ (בעוד חודש ימלאו שנה למעבר שלנו! מתחילה לחשוב על סיכומים), או מנצלות את תקופת החיץ הזאת לשינויים בתוך הבית: ילדים גדולים יותר עוברים לחדרים משלהם, הקטנים לפעמים משתכנים יחד.
בגדול אני יכולה לחלק את הלקוחות שלי לשתי קבוצות אידאולוגיות: אלו שחשוב להם שכל ילד יקבל חדר משלו, ואלו שחשוב להם שהילדים יהיו בחדר משותף. אני משתייכת לקבוצה השנייה: מלבד הביחד, העקרונות של שיתוף וחלוקה - נראה לי שעד גיל מסוים, איפהשהו לקראת גיל ההתבגרות, ילדים אוהבים לא להיות לבד בחדר. בתור בת גדלתי בחדר משלי ואהבתי אותו אהבת נפש, אבל תמיד קינאתי באחים שלי, שאותם שמעתי משוחחים וצוחקים מעבר לקיר, על הביחד שלהם. כמובן שנכנס כאן גם שיקול כלכלי: לא כל אחד יכול להרשות לעצמו חדרים נפרדים לכל ילד. כמה פעמים אמרנו לילדים שלנו "אני גדלתי 4 ילדים בחדר אחד", למשל.
כך שלפני הכל, כשחושבים על מי גר היכן, כדאי גם לבדוק עם הילדים מה הם רוצים. אצל הילדים שלי, בן עשר וחצי ובת שמונה וחצי, רק עכשיו התחילו להתעורר עניינים סביב חדר לחוד, ונראה לי שזה ייקח לפחות עוד שנה עד שצד אחד לפחות יבשיל לקראת זה.
הקריטריונים של הפרדה לחדרים עובדים לרוב לפי אופי, גיל או מין. כל משפחה והשיקולים שלה, כל ילד והרצונות שלו, כל שינוי וההימור שלו. אז מה עושים אם מחליטים להעביר את הבן והבת לחדר אחד, ובכל זאת רוצים ליצור להם חדר ילדים יפה ומיוחד? או בפשטות - מה נעשה עם הוורוד??
מחקרים רבים נעשו על העדפה של בנות את הצבע הוורוד וההשפעה שלו על בני אדם בכלל. אבל עובדה היא שרוב הבנים, שלא לדבר על רוב האבות, לא ישושו לעבור לחדר שהצבע השולט בו הוא ורוד, וחלקם גם לא לחדר עם נגיעה שלו. בעיה חמורה יותר שיש להורים רבים עם ה"ערבוב" הזה היא הוויתור על תיוג הילדים כ"נסיכות ואבירים". אישית, כפמיניסטית, אני סולדת מהדבקת הדימויים האלו לבנות ובנים, בין אם ויזואלית (מדבקות בחדר ונסיכות דיסני בכל מקום) או מילולית (אם כבר כתר, למה שהבנות לא יהיו מלכות וזהו? למה הן צריכות תמיד להיות בנות של מישהו?). הם מקבעים את המקום שלנו בעולם על פי המגדר שלנו, מתווים לנו מנורמות התנהגות בחברה ועד התנהלות במרחב. אבל גם כמעצבת אני תמיד מעדיפה להתרחק מדימויים ויזואליים מחייבים מדי, כשזה מגיע לילדים.
האמריקאים, שהשתלטו קצת על עולם הדימויים של חדרי ילדים בזכות הפינטרסט, מאד אוהבים "חדרי נושא". לבנים זה יהיה כדורגל, רובוטים, חלל או קמפינג וציד, למשל, לבנות - נסיכות, פיות, פרפרים ופרחים. אבל דימויים כאלו נוטים להימאס מהר ולהיות לא רלוונטים אחרי כמה שנים. אישית תמיד העדפתי דוגמאות גיאומטריות, שעכשיו, יותר מתמיד, נמצאות באופנה.
גם בסקלות הצבעים קל מאוד למצוא קשת צבעים שאינה מכילה ורוד, או שהוורוד בה ממותק פחות (לא וורוד בזוקה אלא ורוד עמוק מאוד, או אפור מאוד, מה שקרוי "עתיק"). בתמונה למעלה רואים את חדר הבנות של הצלמת, המעצבת והבלוגרית קרולין בריל, שגם בחרה סקלת צבעים סופר-טרנדית של כחולים-טורקיזים-אפרפרים (באנגלית פשוט Teal), גם תלתה יופי של סידור על הקירות, גם עשתה שימוש במפות מקסימות ולמרות שהחדר משגע, אפשר לשכן בו בקלות גם בנים.
שמרנים ופחדנים רבים מגלים אומץ כשזה מגיע לחדר הילדים ומוכנים להרחיק עד הדבקת טפטים! יש המון טפטים עם דוגמאות נייטרליות, גיאומטריות בדרך כלל, שיכולים לתת יופי של אופי לחדר הילדים. לחברת Paperboy הבריטית יש כמה טפטים נחמדים מאוד (ולא זולים, ולא נמכרים בארץ עד כמה שידוע לי), עם דוגמאות שקשורות לילדים, אבל לאו דווקא לבנים או בנות.
גם חברת "איזק", שמיובאת עכשיו לארץ טיפין טיפין, מצטיינת בטפטים שיכולים להתאים לחדרי ילדים, ללא אפיון מגדרי, עם דמויות פינגווינים (בנים או בנות?) וציפורים, וגם כמה בתים ויערות מקסימים:
ויש להם גם טפטים מיוחדים שמתאימים לקיר נבחר, עם המון דימויים שאינם אבירים ונסיכות - בתים, צמחים, ירקות, אותיות.
חדר הילדים המשגע הזה הוא פרויקט עיצוב של החנות "הדפסי החיות", או בשמה המקורי The Animal Print Shop, שאחראית לגמל על הקיר ולציור מקסים של שועל קטן במקום אחר בחדר. צילמה אותו לור ז'וליה, וגם בו יש שילוב של נוחות ויוקרה עם אווירה רגועה וזרוקה, ובעיקר צבעים נייטרליים: לבן, אפרפר, כחול ופה ושם זהב ואפרסק.
האופציה הבטוחה היא ללכת על צבעים נייטרליים, העוד יותר בטוחה - על פסטלים של ממש. החדר החלומי של קופר, הבן של שרה מהבלוג Cozy. Cottage. Cute הוא בדיוק כזה - נעים, כפרי ומתוק:
הצבעים הם לבן ושמפניה, דוגמת הטפט היא גיאומטרית-חזרתית ולא ציורים של דמויות, וה"דלא ניידי" של החדר הזה יכול לאפשר בעתיד שינוי גדול - החלפה של רהיטים או הוספה של אביזרים יכולים לשנות את הכיוון שלו לגמרי. החדר מלא אור והצבעים הבהירים משרים שלווה ורוך. מה שאינו לבן הוא טבעי: סלסלות קש, עציצים קטנים, ארגזי עץ ושטיח חבל קלוע:
שרה גם טיפלה יפה בקירות של החדר, שפעמים רבות נזנחים ומותירים תחושה עירומה וקרה. את רוב הצבע והאופי אפשר לתת לחדר כזה על ידי תליית תמונות ואביזרים על הקירות. אפשר לשחק עם "הצד שלו" ו"הצד שלה".
אם החומרים של החדר משחקים תפקיד ראשי, שמיכות בצבעים שונים יכולות לרמוז איזו מיטה שייכת למי. כל השאר מתאים לכולם. את השמיכות המעולות שלמעלה, מצמר מרינו, אפשר לקנות בחנות המעולה של בעלי הבית, Southwood. אבל אני די בטוחה שהם לא עושים משלוחים ממלבורן..
בחדר הבא, בביתם של שני המעצבים הפינים סוזן וג'וסי וונטו, יש המון צבע והמון שמחה, אבל הכל מגיע ממה שתלוי על הקיר ומונח על המיטה. כל השאר - לבן.
עוד מפלט בטוח (ויותר אופנתי ומגניב) בעולם הצבעים הוא דווקא.. האפור. אפור?! בחדר ילדים?? הנה כמה דוגמאות מוצלחות:
את האפור, כמו את אחיו הנייטרלי והחנוני יותר - הבז', קל לחבר לצבעים עזים כמו צהוב (שעל עלייתו כתבתי בפוסט לפני שנתיים!), ורוד או טורקיז. חדר שרובו בגוונים נייטרליים יוכל לקבל יותר אופי בזכות נגיעות של צבע באלמנטים קטנים כמו כיסוי מיטה, כרית, מסגרת של תמונה, צעצועים וספרים על מדפים. בלינק הזה תוכלו לראות עוד כמה חדרים, בעיקר אפורים.
החדר הזה של טרומן, יתאים גם לילד בן חמש וגם לילד בן עשר- הכל תלוי ברהיטים והאביזרים שיהיו בו, בזכות בחירת הצבעים שלו והדוגמה הצבעונית אך ניירטלית שלו. זה מזכיר לי את חדר הילדים אצלי (וסליחה על איכות התמונה, לא היה פה לא צלם מקצועי ולא סטייליסט), שעל תהליך בחירת הצבעים שלו כתבתי כאן.
בטפט של איזק מצאתי צירוף של שחור-לבן הנייטרליים עם כחול-אדום ה"בנים-בנות", ובא לציון גואל.
עוד אפשרות היא להשאיר את רוב החדר נייטרלי, רק עם לבן (כן, קראתם נכון. כתבתי שוב לבן), ולאפשר לרהיטים ולאביזרים לתת את הטון. בחדר המקסים הזה, שצולם עבור חברת Oeuf NY - חברה לריהוט ואבזור חדרי ילדים עם מודעות סביבתית ועיצובית גבוהה - הסטייליסטית שרלוט הוגה (Charlotte Huguet) שיחקה אותה עם נקודות זוהרות קטנות על הקיר, שעושות את כל ההבדל. והעיקר לא לפחד כלל, זוכרים?
ואם לא לבן+צבע בקטנה, אפשר ללכת על שחור לבן. צריך לעשות את זה בזהירות - הקונטרסט של שחור ולבן יכול להוציא ילדים מדעתם, אבל לא לפחד לשלב אותם, ולתת לצעצועים ולאביזרים האחרים (מעט!!) לנקד את החדר בצבע. לנקד אמרנו?
רייצ'ל, בעלת האתר CopyCat Chic ("שיק של מעתיקנים") - שמציע חיקויים זולים לעיצובים יקרים ומערכי חדרים מוכנים לקנייה - עיצבה את החדר של הבן שלה במה שהיא מכנה "White and black with a bit of whimsy". הצבע העיקרי הוא עדיין לבן, עם קצת פסים ונקודות קטנות על הקירות. מה ששובר את הלבן הוא השחור של הווילון (כמה פשוט!) וטיפה כחול בגב של הכוננית ובכרית של הכורסה. זהו!
אצל ג'וליה המהממת מקנדה תמצאו בבלוג The Boo and the Boy אוצר של חדרי ילדים שמוגדרים Gender Neutral. ממליצה לפנות יום יומיים ולקפוץ לבקר.
עוד תמונות של חדרי ילדים, בנות ובנים, לא אבירות ולא נסיכים, אצלי בלוח הפינטרסט.
