הדפסה
לכתבה באתר
בשנת 1986 הגיעו לישראל שגריר מצרים החדש מוחמד בסיוני ואשתו הצעירה נגואה. בטרם עברו להרצליה פיתוח, התגוררו השניים בבניין דירות באזור כיכר המדינה בתל אביב. יומיים לאחר נחיתתה של נגואה בישראל, לקחה אותה עיתונאית "ידיעות אחרונות" סמדר פרי לתצוגת אופנה של המעצבת שושנה בן צור.
"זאת היתה תצוגה לחיל הרפואה ו-ויצו", משחזרת השבוע בן צור את המפגש הראשון עם מי שלימים תהפוך לחברתה הטובה. "כשחזרתי הביתה, ראיתי אותה עומדת בפתח הבניין שלי. הסתבר שאנחנו שכנות. הזמנתי אותה לעלות אליי, אך היא היססה. אמרה שהיא ממתינה לבעלה. לבסוף התרצתה ועלתה אליי לדירה, עמדה בפתח הבית, הציצה קצת עם הראש ואמרה לי 'אינתי נאדיפה', כלומר, את נקייה".
עוד בערוץ האופנה
- יזהר כהן הפך למעצב תכשיטים עם חוג לקוחות נאמן
- גלגוליה האופנתיים של היאכנע
- בארון של סנדרה רינגלר: "מותגים לא בהכרח קונים סטייל"
- קדם אירוויזיון: ההופעות הבלתי נשכחות בתולדות התחרות
"באותו ערב היתה אצלי ארוחה חגיגית והזמנתי את בני הזוג בסיוני להצטרף. ביקשתי מהם שירגישו חופשי, בלי פורמליות. פתאום אני שומעת אותה אומרת לבעלה: 'מוחמד, שוף'. מסתבר שהפחידו אותה מאוד ואמרו לה שהיהודיות ממש מלוכלכות. מאותו רגע צמחה חברות של שנים. הם קראו לי 'אוחתי'".
מאז עזבו בני הזוג בסיוני את ישראל בשנת 2000, כמחאה על האינתיפאדה השנייה, התרופף הקשר בין נגואה לשושנה. בראיון שנערך מאוחר יותר, התוודה השגריר לשעבר כי שימש בישראל כקצין מודיעין וריגל לטובת מצרים. ומודיעין לא היה חסר לו, כפי הנראה - הצצה בעשרות אלובמי התמונות שניצבים בחדר העבודה של בן צור בתל אביב, חושפת את בני הזוג בשלל אירועים ומסיבות שנערכו בביתה, בהשתתפות האליטה הפוליטית והבטחונית.
בסלון רחב הידיים, שנותר כפי שעוצב לפני כשלושים שנה בסגנון מודרני עם ספות עור מפנקות ושטיח טובעני מקיר אל קיר, חגגו אמנים כמו עפרה חזה, ירדנה ארזי ויזהר כהן; שועי עולם כמו נשיא ברית המועצות לשעבר מיכאיל גורבצ'וב; מושכי החוטים של המדינה ובהם נשיא המדינה עזר ויצמן, רעייתו ראומה ואחותה רות דיין; דוגמניות כתמי בן עמי ודורית ילינק, וכמובן, הצמרת הדיפלומטית של התקופה. אלו היו הסלבס שכיכבו במדורי החברה, והצטנפו תחת מעיליה היוקרתיים של שושנה בן צור. הון, שלטון ותעשיית האופנה הצטופפו מדי שבוע בביתם של שושנה ובעלה ניסים, שהלך לעולמו לפני כשלושה חודשים. כיום מתאוששת בן צור בביתה, ומוכנה לכבוש את השוק הבא: גולשות אתר האופנה המצליח Adika, שהוקם על ידי הנכד שלה (בנה של בתה הבכורה עדנה), איש שוק ההון לשעבר דדי שוורצברג, ויזמית האופנה עדי רונן.
תחת תת-קולקציית ה-Exclusive שבאתר המותג, נמכרים בחודש האחרון פריטים ישנים של בן צור, ובעתיד - מבטיח הנכד הנמרץ - תעצב בן צור פריטים מיוחדים לאתר. עם זאת, נכון להיום הקולקציה לא ממותגת תחת השם "שושנה בן צור", ורק חדי עין יוכלו להבחין בבגדים שבעיצובה. "עדיקה קונה ממספר מקורות", אומר שוורצברג. "הלקוחות שלנו לא כל כך מכירות את שושנה בן צור, אז אנחנו עדיין מתלבטים בשאלה האם המיתוג של זה יתרום למכירה". שוורצברג מספר כי נקודת המוצא שלהם היא הרצון להיכנס בעתיד לתחום הייצור ולא רק לרכש של פריטי ייבוא, כפי שהם פועלים היום. "היום אני רוצה לבדל את האתר ולהרחיב את טווח המידות. הטווח שמייבאים מהמזרח הוא צר מאוד, מידות 36 עד 40, ואנחנו מחפשים פתרונות רבים לזה. אני לא מבין גדול באופנה, אבל דבר אחד אני יודע: לאף אחד אין כישרון כמו של סבתא שלי".
בן צור, 79, נולדה וגדלה בירושלים. אביה היה סוחר טקסטיל מצליח ואמה עקרת בית. לא בכדי הקונפליקט עליו גדלה בבית התחלק על פי עיסוקיהם של הוריה: אמה רצתה שתהיה עקרת בית טובה, אביה, לעומת זאת, תמך בעתיד מקצועי. "למדתי בבית הספר סן ג'וזף בירושלים (בית הספר של מנזר האחיות הנודע, א"י) ובלילה, אחרי שכולם הלכו לישון, הייתי לוקחת בשקט בדים שאבא שלי היה מביא ועושה מהם פריטי אופנה". לאחר שפרצה מלחמת השחרור, נאלצה בן צור להפסיק את לימודיה. "היה עוצר ובית הספר נסגר", מספרת. בן צור היתה אז בת 14, והחליטה להגשים את חלומה: להיות מעצבת אופנה. היא נרשמה לקורס אופנה של ויצו, ומאז לא הפסיקה לעצב. בגיל 21 פתחה את הסטודיו הראשון שלה בקרית אונו ולאחר מכן מפעל ושואורום ברחוב ביאליק בתל אביב. היום מפעילים שני ילדיה, עדנה ומאיר, את שתי חנויות המותג, שפועלות בסוקולוב ברמת השרון ובדיזנגוף בתל אביב.
מהר מאוד יצרה לעצמה בן צור חוג לקוחות הדוק, הכולל נשות עסקים, פוליטקאיות, נשות דיפלומטים וכמובן, נשות נשיאים. כולן התאהבו בסגנון הלבוש האלגנטי והקלאסי שהיה המומחיות הגדולה שלה. בין לבין, עיצבה את מדי השוטרות, ובמשך שנים גם את הבגדים לתחרות מלכת היופי של מגזין "לאשה", עד שהגיעה לאה גוטליב. את עיצוביה הציגה תמיד בתצוגות אופנה מרהיבות שהתקיימו במלונות ברחבי הארץ, לרוב כתרומה לארגוני צדקה, בתי חולים, קרן לב"י ועוד. מכתבי התודה מכולם עדיין שמורים היטב אצלה במגירה. שוורצברג נזכר כי בתקופה מסוימת היה נוסע עם המשפחה לתצוגות שהתקיימו בעזה וברמאללה, שם מכרה בן צור מעיצוביה לאליטה הפלסטינית.
דפדוף באלבומיה של בן צור הוא מסע בזמן. כל תמונה מזכירה לה קולקציה, כל דמות שמופיעה מעלה בפיה סיפור. למשל, המפגש בין ראומה ויצמן למלכת אנגליה אליזבת השנייה, בשנת 1995. "היו אז חגיגות 50 שנה למלכה והזמינו את כל הנשיאים", היא משחזרת. "ראומה הביאה לי פרוטוקול עם הוראות לכל 15 התלבושות איתן היתה צריכה לנסוע, כולל איסור ללבוש שחור ולילך. הייתי צריכה לדאוג לה לכל ההופעה - מהכפפות ועד הכובע, ובכל מערכת לבוש גם היה צריך להיות מעיל". על העבודה הזאת קיבלה לא מעט סופרלטיבים: "ראומה התקשרה אלי משם נרגשת וסיפרה שהמלכה ניגשה אליה ושאלה מי המעצבת שלך. היא אמרה שהעיצובים שלי הרבה יותר טובים משל המעצב הפרטי שלה. באחד המגזינים גם נכתב שראומה ויצמן היתה בין ארבע הנשים שהתלבשו בטוב טעם".
בזמן שבן צור מדפדפת אחורה בזיכרונות, עסוק שוורצברג בגלישה אובססיבית בסמארטפון שלו. אם עד לפני שנתיים היה בודק שוב ושוב את שוק המניות, כחלק מתפקידו כמנהל קרן גידור, היום הוא בודק את הטראפיק של האתר והמכירות בו. "הדבר המשותף לי ולסבתא שלי הוא ששנינו וורקוהולים", הוא אומר. "גדלתי לאבא מהנדס שהצטרף למפעל המשפחתי, ובתור ילד שמתי טיקטים לבגדים. ופתאום, אחרי 20 שנה, עשיתי אחורה פנה ומצאתי את עצמי בעסק המשפחתי. ועוד עם שני ההורים שלי".
רצית את זה כילד?
"ברחתי מזה ואיכשהו גם התבאסתי בשביל אבא שלי שהוא בתחום, כי מה זה אופנה? זה עסק עם אורך נשימה קצר. אבל היום אני מאמין שיש הרבה דמיון בין שוק ההון לבין מה שאני עושה בעסק. אני לא מוכר בגדים, אני מוכר עטיפה. ומה שמעניין אותי זה ללמוד איך לייצר טראפיק ושירות לקוחות ברמה הגבוהה ביותר".
יש קו דמיון מאוד ברור בין עדיקה לשושנה בן צור: שניכם הבנתם מהר מאוד שסלבס הם קלף מנצח. לסבתא שלך היתה את ראומה ויצמן ולך יש את ירדן הראל, לירון כוהנר, סנדרה רינגלר ובר רפאלי – שהיא גם חברה טובה של השותפה שלך.
"לכל תקופה יש את הסלבריטאים שלה. אבל אני מאמין שמעל לכל - עדיקה זה השירות. לא הסלבס. היום כל הדוגמניות קונות אצלנו".
נו, באמת, תמונה של בר רפאלי באינסטגרם או פפראצי של ירדן הראל בבגדים של עדיקה זה מקדם מכירות מצוין.
"אם אני שם מכנסיים על בר זה סולד אאוט. נקודה. אבל לא רק בר עושה את הסיפור. אני מכוון לפריפריה, לכרמיאל, לבנות מחוץ לתל אביב. האסטרטגיה היתה מראש להביא סלבס ולהלביש אותן בבגדים זולים, שכל אחת יכולה לקנות. לשמחתי, היום הלידרים מגיעים לבד".
