הריאה הירוקה החדשה של דרום תל אביב: נחנך פארק החורשות

חגיגות "לילה לבן", שנערכות בתל אביב בעשור האחרון בעקבות הכרזת "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמי, לא מייחסות לדרום העיר תשומת לב רבה. השנה הוחלט להעניק משקל יותר משמעותי לחצר האחורית של העיר: אירוע הפתיחה מתקיים בשוק התקווה, אירועים נערכים גם ביפו ובתחנה המרכזית, וביום שישי בבוקר מתקיים "פיקניק אלקטרוני" בפארק החורשות, שחלקו הראשון נחנך בימים אלה ממש.

הפארק החדש הוא הריאה הירוקה החדשה של דרום תל אביב. הוא נושק לשכונות הגדולות של האזור - שפירא, פלורנטין, נווה עופר, קרית שלום, נס לגוים ומבואות יפו – ולכן אמורים ליהנות ממנו רבבות תושבים (בנוסף למבקרים שיגיעו משאר חלקי העיר והארץ). מדובר ב-80 דונמים (השלב הראשון, מתוך 250 דונמים שמתוכננים אם אכן יושלם הפרויקט), שממוקמים בין הרחובות קיבוץ גלויות בצפון, הר ציון, לבון, הרצל ממזרח וממערב, ודרך יצחק בן צבי בדרום.

עוד אדריכלות נוף בתל אביב:

• התושבים לא ויתרו - והשיגו את גינת קרית ספר
• טיילת רדינג: הצלחה בין עיר לים
  

כאשר שועטים במהירות באחד הכבישים הסואנים הללו, מעטים מסיטים את המבט ומבחינים בפוטנציאל שמסתתר בשוליהם, אבל מחשבות על הקמת הפארק עלו וירדו לאורך השנים. ב-2001 הן התחילו לקרום עור וגידים, בזכות יוזמה של מנהל קהילת החברה להגנת הטבע אז, אודי כרמלי. בהמשך, כאשר החלו חברי החברה להפיץ שאלונים בקרב תושבי האזור, הם הבינו כי הפשע המתעצם וההזנחה הנמשכת מדאיגים אותם וכי הם זקוקים לפיתוח שיעזור בעקיפין לביטחונם האישי. זמן רב חלף עד שגויס התקציב (30 מיליון שקלים) מהעירייה וממפעל הפיס, ועוד מכשול צץ בדרך כאשר עלתה יוזמה להקמת שכונת מגורים על מקטעים מתוך הפארק. אלא שהלחץ מצד התושבים וארגוני הסביבה עבד, ולפני שנתיים החלו העבודות בשטח.

מלאכת התכנון הוטלה ב-2009 על משרדו של אדריכל הנוף הוותיק שלמה אהרונסון, שזכה בתחרות מטעם העירייה. עקרונות התכנון והערכים שהובילו את המתכננים הם שימור העצים הקיימים, שחזור הפרדסים, השדרות ההיסטוריות, נטיעות חדשות ויצירת מקום שהוא "טבע עירוני". בפארק שזורים זה בזה השלד הירוק ומערכת המים, בשילוב של אתרי מורשת, ארכיאולוגיה, פנאי, חינוך וספורט, ואלמנטים אקולוגיים (היועץ האקולוגי הוא עמיר בלבן). אם שום דבר לא ישתבש, ועוד מוקדם לסמוך על כך, יורחב הפארק לכדי 250 דונמים וייגע בשכונת קרית שלום ובדרך קיבוץ גלויות.

הדרך לירושלים עברה כאן

במסמך מקיף שסוקר את תולדות פארק החורשות, מתארים ד"ר אבי ששון (יועץ השימור של הפארק) ואדריכלית הנוף טל קציר היסטוריה עשירה. פעילות ענפה התקיימה כאן בתקופת המשנה והתלמוד, כמו גם בתקופה הביזנטית – כאשר היה פה בית קברות יהודי. בין שנות ה-30 של המאה ה-19 ועד מלחמת העצמאות התקיים כאן הכפר המשגשג אבו כביר, שממנו לא נשאר כמעט דבר (מלבד שמו של בית המעצר הסמוך והידוע).

היסטוריה עשירה (באדיבות אגף ההנדסה עריית תא)

במרוצת המאה ה-19 הוקמו שתי שכונות שגבלו בפארק של היום: סכנת א-תורכ (שכונת הטורקים) וסכנת אבו-כביר, שהוקמה על אם הדרך לירושלים. זה היה העורף הכלכלי של יפו, שסביבתה התמלאה פרדסים ובארות. צליין רוסי כתב ביומנו ב-1895: "מה שטוב ביפו זו לא העיר עצמה, אלא הגנים היפים שמקיפים אותה. אני חושב שברחבי העולם, אין הרבה גנים מפוארים (...) אלו יערות שלמים של עצי תפוז שמעורבבים עם עצי משמשים, אפרסקים ושקדים. כאשר מגיעים ליפו בספינה, אפשר להרגיש את הריח המדהים של הפרחים במרחק של שני קילומטרים".

ששון וקציר סימנו במתחם 31 אתרים לשימור, ובהם הגן הבוטני (1952) והגן הזואולוגי (1953) שהפארק מבקש להתחבר אליהם; מבני הבייארה (בתי באר) המערבית והדרומית, בייארת הפחונים, בייארת מוסאי, באיירת "בחזרה לחיים"; בייארת "לה קורטילה" הסמוכה לרחוב עופר כהן, שהופך כעת לרחוב של הולכי רגל. הבייארה שוקמה לפני כעשור על פי תכנון של אדריכל איל זיו, לאחר ששימשה כאולם אירועים בשנות ה-90; בנוסף, הם מזהים שרידים של אמת קיר, סביל (רהט) וקברים.

בסיור בפארק השבוע סיפר מנהל הפרויקט, קובי בוטבול, כי במהלך הבנייה ופינוי הפסולת הם מצאו שרידים רבים, ששולבו בתכנון. לזכותם של המתכננים ומקבלי ההחלטות ייאמר, כי בניגוד לפארק צ'רלס קלור ופארק מדרון יפו, שתכנונם מחק כל זכר לקיומה של התיישבות ערבית במקום, כאן לא מחקו את ההיסטוריה: מעט השרידים שנותרו נמצאים כאן כפי שהם, ושישה בתי באר - מתוך 19 שמוזכרים בתוכנית השימור החדשה – ממוקמים בשטח הפארק. העירייה מתכננת לשמרם רק בשלב ב' של הפרויקט, אך לא ברור מתי הוא יתממש.

כמעט כמו בפרדס של פעם

חמש כניסות לפארק: מרחובות קיבוץ גלויות, עופר כהן, בן צבי, הרצל, וממפגש הרחובות הרצל-בן צבי. אפשר להגיע באופניים, ברגל, בתחבורה ציבורית או ברכב פרטי (נסללו מקומות חניה סביב הפארק, כולל מגרש ל-140 מכוניות לצד הכניסה מדרך בן צבי, שם מחכים לבאים שולחנות פיקניק). את הכניסה מרחוב עופר כהן מלווה שדרת וושינגטוניות חדשה, תיאטרון ושוק איכרים. לא רחוק משם נמצאים בבנייה מצפור, בריכה אקולוגית ומסתור תצפית לציפורים. תוך כדי הקמת הפארק נמצאה שוקת, שפרטים שונים שנמצאים עליה מרמזים כי שימשה את בעלי החיים. כמו כן נטעו כאן מתחם פרדסים, הכולל תפוזים, תאנים, אשכוליות, פומלות ורימונים. ממול נמצאת הפרגולה המרכזית של הפארק, והספסלים בגווני חום-אפור עוצבו בהשראת ארגזי תפוזי Jaffa.

ואמנם, בחירת חומרי הגמר מתייחסת להקשר היפואי. הקרקע מחופה באבן דמוית-כורכר, והקירות ומדרגות מכורכר. שתי תעלות מתפתלות ומתחברות לשתיים מתוך שלוש מבריכות המים המקוריות שמצויות כאן. המתכננים מאמינים ש"חלק מעברו החקלאי של המקום חוזר כך לתחייה". התעלות יתנקזו ללימן, שיסייע לנצל את מי הנגר העילי. בין עצי האלונים, השקמים והאורנים הוותיקים נשתלו עצי שיזף, מיש, אלה וחרוב. האדמה נותרה ברובה חשופה, כמעט ללא דשא, והאדריכלים מסבירים שהדבר נובע מתוך רצון "לתת לטבע העירוני להתפתח בעצמו".

התאורה אמורה לאפשר שהייה בטוחה גם בלילה (צילום: אביעד בר נס)

כדי להעצים את תחושת החורשה הטבעית, פוזרו בשטח, גזעים כרותים אמורים למשוך אליהם ציפורים שמחפשות בית. בחורף מצפים לפריחה רבתי, בזכות 120 אלף פקעות שנטמנו בקרקע: יקינטונים, חרציות, פרגים, רקפות, בן חצב וציפורן. "זו תהיה חגיגה לעיניים", מתלהב אבוטבול, ומראה על צג הטלפון הנייד שלו פרחים שליבלבו כאן בחורף האחרון. גם ערוגות תבלין וגינות קהילתיות יהיו כאן.

בפארק עוברים שבילי אופניים מאספלט, שבילי הולכי רגל מבוטנים ו"שביל חינוכי" שעובר בין המוקדים האקולוגיים. אזור השעשועים מציע קו אומגה, אזור לפעוטות, מתחם אקסטרים, מתחם חבלים ומתחם כושר. במרכז אזור המשחקים מתוכנן מגדל תצפית, שיוקם בעוד כחודש. עמודי תאורה בשבילים, ברחבות ובמוקדי הפעילות נועדו לאפשר שהייה בטוחה בפארק גם בשעות החשיכה.

נקודת זינוק לדרום?

יעל זילברשטיין, מתכננת סביבתית בקהילת החברה להגנת הטבע-תל אביב, סבורה שהשנה רשמו חובבי הטבע הצלחה מכופלת: גינת קרית ספר נחנכה בפסח, ועכשיו פארק החורשות. לדבריה, דרום העיר סובל מהזנחתם של שטחים ציבוריים פתוחים. ו"הפארק עושה צדק עם תושבי הדרום. זו הצלחה אדירה של העיר ושל החברה להגנת הטבע, שזיהתה את המקום הזה כאזור אסטרטגי. עכשיו נותר ולראות מתי יתבצע השלב הבא בפרויקט".

לתושבי דרום תל אביב וצפון יפו נותר לראות אם מדובר בהצלחה נקודתית, או ביריית פתיחה שתצליח להביא להתחדשות אמיתית של השכונות ולמהפך משמעותי בדרום העיר. אלי מזרחי, תושב קרית שלום ופעיל ותיק למען הקמת הפארק, מבקש להזכיר לרון חולדאי כי גזירת הסרטים מגיעה אחרי מסע ייסורים: "זו הייתה מלחמה. בלי החברה להגנת הטבע לא היינו עושים את זה. יש הרבה קבלנים שרוצים לבנות ועירייה שרוצה ארנונות. ראש העיר אומר תמיד 'עם הפנים לדרום', אבל הפארק הזה הוא הפעם הראשונה שאני רואה עשייה. סוף-סוף אפשר לנשום חמצן, ואני מקווה שזו רק ההתחלה".

• את מצגת הפרויקט המלאה אפשר לראות כאן