הדפסה
לכתבה באתר
מאז שהיא זוכרת את עצמה, רונית שביט מחפשת בית. היום, על סף גיל 33, כשהיא אם חד הורית לליאן בת השלוש, היא כבר יודעת שזה לא יקרה בזכות מיליון שקל בתוכנית "המירוץ למיליון", לאחר שאמש הודחה מהמירוץ עם שותפה ו"החברה הכי טובה שלי", לירן כהן (28).
>>> חפשו אותנו באינסטגרם LAISHAMAG
לפגישה בינינו היא מגיעה באיחור קל, אחרי שהתעכבה בשוק בצלאל בתל אביב, שם קנתה שמלת מיני קצרצרה, שחורה ומחמיאה ב־40 שקל. "אין עליי, אני יודעת איפה לקנות", היא צוהלת. "קונה בשוק ונראית כיכר המדינה". לירן, מצידו, יוצא מגדרו למראה השמלה: "וואו, מאמי, היא הורסת עלייך. אין, את מהממת".
"נכון מהממת? ידעתי שתאהב אותה", היא משיבה.
"קנית בעוד צבע?"
"ברור!"
"מה, אני לא מכיר אותך?"
החברות ביניהם התחילה על רקע דומה, כשלמדו באותה כיתה בקורס הכנה לפסיכומטרי בעפולה. היא לבשה ז'קט בצבע חרדל ומגפיים חומים, ולירן, שלא הכיר אותה, ניגש אליה וכה אמר: "אני חייב להגיד לך שהמגף היה צריך להיות בשני טון יותר בהיר בשביל הז'קט".
"והוא נהיה החברה הכי טובה שלי", היא צוחקת. "בגרוזינית אומרים 'לב פוגש לב'. ואל תראי אותי ככה, אני כל כולי גרוזינית".
מה זה אומר, כל כולך?
"כשאני בזוגיות וטוב לי, אני שיא הכניעות. במרוקאית קוראים לזה 'שפפה', כלומר, סמרטוט. הייתי שפפה מרצון, זו לא בושה להודות בזה. אני נהנית לתת. גבר בידיים שלי הוא מלך. אין לי בעיה לרחוץ לו את הרגליים כשהוא בא מהעבודה, ולתת לו אוכל עד הפה. אני הכי נותנת, כי אם צריכים אותך, לא יעזבו אותך. אני הכי חרדת נטישה שיש".
גם היום?
"אני מקווה שלא. עכשיו אני רוצה לעצמי. אני לא יודעת מי אני בכלל. הגיע הזמן שאדע מי אני, מה אני אוהבת, מה אני רוצה. אני רוצה מישהו שיאהב אותי בגלל שאני רונית, לא בגלל שאני מלקקת לו את הרגליים. מכרתי את עצמי בזול עד עכשיו, כי לא ידעתי כמה אני באמת שווה. היום אני יודעת שאני יכולה להביא מישהו שווה, שראוי לי".
לירן: "סופסוף היא קיבלה שכל. הגיע הזמן שהיא תחיה את החיים שלה ולא חיים של אחרים".
רונית, למה לא עשית כלום עם הפסיכומטרי עד היום?
"רציתי ללמוד עבודה סוציאלית. יש מי שיכולה להיות עובדת סוציאלית יותר ממני? נרשמתי במכללה, נתתי צ'קים לשנה, וכשחבר שלי אז שמע על זה, הוא נסע לשם, ביקש את הצ'קים בחזרה וקרע אותם. הוא מכיר אותי. הוא אמר לי 'אם תלמדי עבודה סוציאלית, את תפתחי לי הוסטל בבית'. זהו, יצא לי החשק ללמוד".
נס העקרה היולדת
שמחת החיים המתפרצת של רונית עומדת בניגוד גמור לסיפור חייה. היא נולדה בנהריה, ומאז שעמדה על דעתה תפקדה כמבוגר האחראי להוריה ולאחותה הקטנה, מרלן (28). "החיים שלי זה טלנובלה ויוה פלוס", היא מחייכת במרירות.
באחד מפרקי התוכנית סיפרה שגדלה בצלו של אב נרקומן ומכור להימורים, שנפטר בינתיים. "דיברתי על זה והצטערתי, כי זה נושא נורא רגיש", היא אומרת. "אמא שלי עבדה מבוקר עד ערב כדי לפרנס אותנו. היא לא הייתה פנויה לגדל אותנו, ואבא שלי בוודאי לא היה בתמונה. אני גידלתי את אחותי. היא קראה לי 'אמא' עד גיל ארבע. עבדתי מגיל צעיר מאוד במשק בית, אפילו למורות שלי הייתי מנקה את הבית".
מה את זוכרת מאבא שלך כילדה?
"היה לי אבא יפה תואר ויפה נפש. איש חכם, הנרקומן היחיד בעולם שהיה שומע חווה אלברשטיין. למדתי ממנו המון. הוא לימד אותי את המילה אוריינטציה. אני יכולה לכעוס על ההורים שלי, יש לי על מה, אבל אני לא רוצה כי אני מבינה אותם. גם נקודות הפתיחה שלהם לא היו משהו. אבא שלי התייתם משני הוריו באותו יום. הם נדרסו ולא היה מה לעשות איתו, אז שמו אותו במוסד לעבריינים צעירים. זה מה שיצא. הוא היה ילד רע, ואמא שלי נמשכה אליו כי הוא היה הבחור הכי יפה בסביבה. פעם מצאתי אותו זרוק בתחנה המרכזית בנהריה, והוא כל כך התבייש. עכשיו הוא מת, ואני מאוד נזהרת בכבודו".
"אמא שלי עזבה את נהריה ועברה עם אחותי למרכז כשהייתי חיילת. שירתי בנצרת, הוכרתי כחיילת בודדה ושכרתי דירה בעפולה. הייתי יוצאת מהבסיס והולכת לשטוף מדרגות בשביל להחזיק את הדירה. בכל יום שישי, כשאני מדליקה נרות, אני מברכת את האנשים הטובים שפגשתי בדרך, ושבזכותם אני נמצאת איפה שאני היום. בגלל הבית שבאתי ממנו, הייתי הכי מיועדת להיות נערת ליווי או משתמשת".
איך זה לא קרה?
"התגייסתי לצבא ואז הכרתי את הרצל, שהיה בן זוג שלי במשך 13 שנה. הייתי בת 18 כשהכרתי אותו, והוא היה מבוגר ממני ב־17 שנה, גרוש ואבא לשלושה ילדים. הוא גידל אותי, ואני גידלתי לו את הילדים. תמיד נמשכתי רק למבוגרים ממני, וזה לחלוטין תסביך אב. הייתי צריכה גבר מבוגר ממני, שיהיה גברי, דומיננטי, חזק, לא במובן של להשתלט עליי - עליי אי אפשר להשתלט - אבל אני צריכה מישהו שייתן לי תחושת ביטחון. הרצל היה אהבת חיי, היום אני יכולה להגיד את זה. חיינו כמו משפחה".
למה לא התחתנתם?
"מאוד רציתי להתחתן. כמה שאני אש ותמרות עשן, אני מאוד ביתית, מזל סרטן טיפוסית. אבל הוא לא רצה. פחד להיכנס עוד פעם למערכת נישואים. אמרתי לו 'רגע, אז אני טובה לכבס, לנקות, לגדל לך את הילדים, ואני לא טובה בשביל להיות אשתך?' התמרמרתי. הרגשתי פחותת ערך. כדי לנחם אותי הוא אמר 'את יודעת מה, בואי נעשה ילד ואחר כך נראה'. מרוב שאהבתי אותו, התפשרתי על זה, אבל אז התברר שאני לא נקלטת. עברתי טיפולי פוריות, הזרקות, הורמונים, ובסוף קיבלתי חותמת שאני עקרה".
מכה קשה.
"תשמעי, זה מרסק. חטפתי דיכאון. זה היה ביום שישי, הדלקתי נרות שבת וביקשתי מאלוהים שיכוון אותי. אין לי שאיפות גדולות, כל מה שרציתי זה להקים משפחה ולהיות אמא, וגם זה נשלל ממני. סבתא שלי אמרה לי 'משנה מקום, משנה מזל', אז עזבתי הכל - את העבודה ואת הרצל, ועברתי לאמא שלי במרכז. רציתי לראות מה קורה איתי".
ומה קרה איתך?
"אחותי לא הניחה לי, הכריחה אותי לצאת איתה בערב, סחבה אותי בוכה מהמיטה. בערב כזה הכרתי בחור בשם אמנון, שגם הוא, כמו הרצל, גרוש בן חמישים. יש לי נטייה לקחת צפרדעים ולהפוך אותם לנסיכים. דבר גרר דבר, וטראח, נכנסתי להיריון. משתי דקות. אל תשאלי אותי איך, כי גם אני לא יודעת".
איך הגבת?
"לא האמנתי. עשיתי ארבע בדיקות, עד היום אני שומרת אותן במגירה. גיליתי שאני בהיריון ביומולדת שלי. אלוהים שמע את תפילתי".
מי הראשון שצלצלת אליו עם הבשורה המשמחת?
"הרצל, כי הרצל זה המשפחה שלי. אחר כך צלצלתי לאמנון ואמרתי לו: 'נכון שאמרתי לך שיש לי התקן, אבל האמת היא שאני עקרה עם תעודות, שבדרך נס נכנסה להיריון. כל מה שתחליט יתקבל בברכה, אני לא רוצה ממך כלום, אבל אהיה מאושרת אם תרצה להיות בקשר עם הילד".
איך הוא הגיב?
"הוא שמח בשבילי. הוא אבא מדהים. היינו בזוגיות תקופה, הוא אפילו הציע לי נישואים לא פעם ולא פעמיים, אבל לא רציתי. הייתי עמוק בתוך הקשר הקודם מבחינה רגשית, היה לי קשה מאוד להשתחרר מזה. הלב שלי לא התפנה בשביל אמנון, וחבל, כי רציתי שלבת שלי יהיה מודל של משפחה נורמלית".
אמנון היה בלידה של ליאן?
"לירן היה בלידה".
יציאה מהכחשה, יציאה מהארון
לירן, החצי השני של רונית, סיים התמחות במשפטים והוא עובד כעורך דין במשרד בנתניה המתמחה בדיני עבודה. לאחרונה הפחית 45 קילו ממשקלו. כמי שנולד ביישוב הקטנטן גן נר שליד עפולה, להורים "כורדים עתיקים למות", כהגדרתו, לא היה פשוט עבורו לצאת מהארון. זה קרה רק בגיל 24, אחרי שהיה משוכנע ושלם עם עצמו.
"שואלים אותי מתי ידעתי שאני הומו, ואף פעם אין לי תשובה על זה. הייתי בהכחשה, לא רציתי להאמין. הייתה לי חברה ארבע שנים, עם סקס והכל, וזה היה בסדר. אבל היום, גם אם תעמוד לידי דוגמנית־על עירומה, זה לא יעזור. כי היום אני מקבל את עצמי כמו שאני".
איך למדת לקבל את עצמך?
"כשהגעתי למכללה בנתניה וראיתי שיש עוד הומואים ושזה בסדר. בהתחלה קצת נבהלתי. ברגע כזה את חושבת על האנשים שמכירים אותך, אפילו על חברים מהגן חשבתי. את יודעת, מה יגידו. היה לי קשה לעשות להורים שלי את זה".
מתי החלטת לעשות להם את זה?
"אחרי שהתאהבתי בגבר וידעתי שזהו זה, אני שם. בחצי השנה האחרונה ללימודים חזרתי הביתה כי נגמר לי הכסף, אבל אחרי שחייתי חיים פתוחים בנתניה, בסביבה של הומואים, היה לי קשה לחזור לארון. הייתי כבוי, הרגשתי שאני נחנק. ניסיתי לאזור אומץ ולספר. יום אחד עמדתי לצאת מהבית, לקחתי את התיק, אמרתי ביי, ופתאום הנחתי את התיק בחזרה ואמרתי לעצמי: 'טוב, עכשיו זה קורה!' הושבתי אותם בסלון והטלתי את הפצצה".
איך הם הגיבו?
"היה להם קשה. זה היה מאוד אגואיסטי מצדי לצפות שהם יקבלו את זה מיד. אני עברתי תהליך ארוך, התבשלתי עם עצמי שנים, אז איך אני מצפה מאחרים לקבל את זה בתוך שנייה? אבא שלי אמר 'הכל טוב ויפה, אבל לא אצלי בבית'. אמא יותר פרקטית, היא ישר שאלה 'טוב, מה עושים כדי לפתור את זה?' כאילו שזה איזו מחלה. היא שאלה גם 'מה, לא יהיו לך ילדים?'"
יהיו לך?
רונית: "יהיו לו. אני לא אוותר לו. אמרתי לו שאם אי פעם הוא ירצה ילד, אז רק ממני".
ממילא אתם כל הזמן יחד...
לירן: "זהו, שזה נושא שאנחנו לא מסכימים עליו. היא תמיד אמרה שהיא רוצה להיות האמא של הילד שלי, אבל אני לא בטוח שאני רוצה ילדים".
לכל אחד מכם יש זוגיות עכשיו?
לירן: "אני פתוח להצעות".
רונית: "אני כרגע בסטטוס 'פנויה לקשר', אבל פגשתי מישהו והלב שלי מתחיל להתמלא. שנים חשבתי שלא אוכל להתאהב שוב. ויתרתי על זה. אבל אני מתחילה להאמין שזה יכול לקרות לי".
פרחה בלונדינית מנתחת ביאליק
ל"המירוץ למיליון" הם הגיעו בהזמנת מפיקי התוכנית, ששמו לב לפעילות הענפה שרונית מנהלת בפייסבוק והחליטו שהפה הגדול שלה יכול לעשות פלאים לרייטינג. "חיזרו אחריי גם בשנה שעברה, אבל הבת שלי הייתה קטנה מדי, אז לא רציתי", היא מספרת. "הזמינו אותי גם ל'אח הגדול', אבל משעמם שם. מה, אני אשב כל היום ואדבר על עצמי? יש דברים שאני לא רוצה לחשוף. חוץ מזה, אצלנו לפחות יש אקשן. זה פר פליי".
איך הגיעו אלייך?
"יש לי 5,000 חברים בפייסבוק. להרבה סלבריטיז בארץ אין אפילו חצי מזה".
למה כל כך הרבה אנשים מתעניינים בך?
"כי אני מסקרנת. רואים תמונה של פרחה בלונדינית, ופתאום אני מביאה להם שיר של ביאליק ומנתחת אותו באינטרפטציה שלי. זה נדיר".
למה בחרת בלירן כבן זוג למירוץ?
"הוא לא היה הבחירה הראשונה שלי. הצעתי להרצל לבוא, כאקס, אבל זה לא הסתדר לו. לירן היה באמצע בחינות ללשכת עורכי הדין, ידעתי שהוא לא יסכים, אבל כשהרצל אמר לא, שכנעתי אותו".
למה בכלל הסכמתם ללכת על זה?
רונית: "בשביל הכסף, חד וחלק. בשביל שום דבר אחר לא הייתי מעזה לעזוב את הבת שלי לתקופה כל כך ארוכה. אני רוצה שיהיה לילדה שלי בית, שיהיו לה ביטחון ויציבות, כי לי לא היו. אם מחר־מחרתיים יקרה לי משהו, מי ישלם לה שכירות?"
לירן: "גם אני הלכתי בשביל הכסף, אבל גם בשביל השליחות. חשוב שבכל תוכנית יהיה הומו, חשוב שיראו הומואים בכל מקום. כל הומו שרואים בטלוויזיה משרת את הקהילה".
נהניתם שם?
לירן: "זה לא פאן, את לא הולכת לטייל שם. את באה לעבוד".
איך התגובות ברחוב?
רונית: "בהתחלה רעדתי מפחד, אבל אני מקבלת המון אהבה וזה מוזר לי, לא מובן מאליו בשבילי. אני מתמוגגת מהאהבה הזו, אני עונה לכל אחד שכותב לי".
לירן: "לא בשביל להשתחצן, ציפיתי שיאהבו אותנו, אבל תמיד כיף לקבל אהבה מאנשים שלא מכירים אותי".
עם מי מהזוגות התחברתם?
רונית: "עם דוד ואלירן, הסוורים האשדודים, אהובי לבי. את השידור של הפרק הראשון ראינו אצלם בבית. אם יהיה לי בן מתישהו, אם אלוהים יברך אותי, אני רוצה שהוא יהיה כמו אלירן".
לירן: "אם יהיה לי בן זוג, אני רוצה שהוא יהיה כמו אלירן".
רק לדוד ולאלירן התחברתם?
לירן: "גם לבת־אל ומעיין המקסימות".
רונית: "ואיציק האתיופי. חבל על הזמן איזה מותק הוא. היינו אצלו בפלאפל בשבוע שעבר. אין על הפלאפל שלו".
עכשיו כשאתם כבר לא במירוץ, מי הייתם רוצים שיזכה?
רונית: "ברור שדוד ואלירן. הכי מגיע להם. הם הכי מוסריים, הכי ערכיים והכי טהורים. החיים לא קלקלו אותם".
למה לא הצלחתם להגיע לגמר?
רונית: "לא הייתה לנו אסטרטגיה. היינו אמיתיים עד הסוף, ואני חושבת שרואים את זה".
לירן: "באנו לשם על תקן 'ההומו והפרחה'. זה הכוח שלנו. אנשים שרואים אותי ברחוב, הדבר האחרון שהם ינחשו זה שאני עורך דין. באחת התוכניות היינו צריכים להגיע לעיירה בשם מוראלזלזל, ומה שנינו אמרנו יחד? 'צנח לו זלזל'. אני בטוח שמלא אנשים ישבו בבית ואמרו לעצמם: 'מאיפה אלה מכירים את ביאליק?'"
רונית: "לזה קוראים 'גורם ההפתעה'. עם איך שאני נראית, אף אחד לא ציפה שאני אדע מה זה 'אנפילאות' ומה זה 'פוזמקים'. אף אחד לא ציפה שאני אדע שאחוזת בית זה תל אביב. אבל אני רק נראית פרחה. איך כתבו לי היום בפייסבוק? 'את ביצת קינדר. מלאת הפתעות'. אף אחד לא מצפה, וכשאני פותחת את הפה, אנשים נופלים".
לא מפריע לך שאומרים שאת פרחה?
"בכלל לא. אני מודה שאני משתמשת בזה כדי להשיג את המטרות שלי. זה סוג של כוח שאני מנצלת בלי בושה. אם קצת ציצי ובלונד עוזרים לי לשלם פחות בשכירות, אז למה לא? אני עובדת על זה, אני מטפחת את זה, ואני לא מתביישת להודות בזה. רק אתמול קיבלתי סמס ממישהי שהכירה אותי מעפולה. היא ראתה אותי בתוכנית ולא האמינה. כתבה לי 'לא תיארתי לעצמי שמאחורי החזות שלך מסתתרת אישה גדולה מהחיים'. את מבינה? פרחה־פרחה, אבל גדולה מהחיים".
