הדפסה
לכתבה באתר
יחסית לווילות פאר אחרות בתקציבים גבוהים, הבית הזה אינו גדול – 300 מ"ר בנויים על מגרש בשטח של 350 מ"ר – בית דו משפחתי (עם קיר צמוד לבית השכנים), שבו גרים בני זוג עם ארבעה מתבגרים. הם העדיפו את המגרש הזה על פני מגרש גדול ומרווח יותר בגלל מיקומה הנוח של השכונה, בצפון תל אביב.
מבחוץ הוא לא נראה יוצא דופן במיוחד. השוס של הבית נגלה מכיוון החצר האחורית: בריכה ארוכה ותכולה נבנתה לאורך הקיר המשותף עם השכנים, והיא כמו חודרת לתוך הבית ו"מלווה" את הסלון לאורכו. כדי להעצים את האפקט שלה, הקירות שגובלים בה עשויים זכוכית שקופה, וכך גם קירות גרם המדרגות של הבית בן שלוש הקומות. התוצאה היא שאפשר לראות את הבריכה ממקומות שונים בבית – גם מקצהו השני וגם מהקומה העליונה – והיא חוזרת ומנצנצת בתכול מפינות מפתיעות.
מיקום המגרש – שמשני צידיו רחובות וגינות ציבוריות – הציב בפני האדריכלים הילה ודן ישראלביץ אתגר תכנוני. כדי להבטיח לדיירים פרטיות, החליטו ליצור חזית אטומה ככל הניתן כלפי הרחוב, עם חלונות מינימליים. "פסי ניתוק" מאלומיניום שוברים את מסת המבנה. "בנייה בעיר, שבה הצפיפות גדולה, מחייבת איפוק כלפי הרחוב", אומר ישראלביץ. וכך, בעוד שאל הרחוב הבית סגור וספרטני, מאחור הוא פתוח ומואר. הבריכה משמשת כאלמנט מפריד בין שני הבתים הצמודים, מעין פטיו שיוצר חזית נוספת, שמכניסה לחלל אור ואוויר. בזכות העובדה שהיא נראית מכל זווית בתוך הבית, נוצרת תחושה של מרחב פתוח ואשליה של גודל.
דלת הכניסה, שלושה מטרים רוחבה, נפתחת לכיוון גרם המדרגות. היא שובצה בחלון אנכי בגובה תשעה מטרים, כשמעל שני חלקי המבנה, משני צדיה, "מרחף" גג.
גרם המדרגות מחבר בין שלוש הקומות של הבית. מצדו האחד הסלון והבריכה, מצדו השני פינת האוכל והמטבח. שירותי האורחים הועברו לקומת המרתף, כדי שלא לפגוע במרחב. המדרגות נוצקו מבטון, מנותקות מהקירות, וחופו בשיש לבן, כמו כל רצפת הקומה. מעקות הזכוכית שוקעו בתוך הבטון והמחברים שלהן סמויים מהעין. ברום המדרגות נפער חלון סקיי-לייט, ששופך עליהן אור טבעי.
לסלון שני קירות זכוכית, עם מסגרת מינימלית. בתוך החלל עמודים תומכים מפלדה לבנה. מעליו תקרת גבס "צפה", שסביבה הותקנו פסי תאורה סמויים. את פינת הישיבה מרכיבה ספה ארוכה מעור הפוך, שתי כורסאות מרופדות בד בגוון חול ושולחן נירוסטה עם משטח עץ מחורץ. מעל הספה חלונות סרט צרים וארוכים.
גם בצדה השני של הקומה חלונות סרט, שמלווים את ארונות המטבח, שתוכנן בצורת האותL ובמרכזו "אי" עבודה ואכילה. הארונות נצבעו לבן, כצבע משטח הקוריאן. מולו פינת האוכל, לצד קיר שכולו ארונות לאחסון ולהסתרת מערכות החשמל והמיזוג. נישה פתוחה בארון חופתה בפורניר עץ אגוז והותקנו בה שני מדפים מוארים. שולחן אוכל מרובע לשמונה סועדים עשוי פלטת עץ מצופה פורניר בגימור לבן לא אטום, על רגל מרכזית מעץ ונירוסטה. סביבו הוצבו כסאות מרופדים בסקיי בצבע טבק עם רגלי נירוסטה.
בקומה העליונה, שחופתה בפרקט עץ אלון טבעי, מוקמו סוויטת ההורים ושני חדרי ילדים. בין האגפים מפריד גשר מרחף, שמימינו נראית דלת הכניסה. חדר ההורים פונה לבריכה ונהנה מחלון גדול במיוחד, שפונה לגינה הציבורית שמול הבית.
בחדר הוצבה מיטה מרופדת בעור חום ושידות מעץ טבעי, וצמודים אליו חדר ארונות שדלתו הוטמעה בקיר ארונות לבנים, וחדר רחצה שבינו לבין המיטה מפריד קיר של זכוכית חלבית. חדר הרחצה רוצף באריחי גרניט פורצלן לבנים, עם טקסטורה של בטון. במקלחון מרווח ספסל ורצפה מעץ טיק.
חדר הרחצה של הילדים רוצף באריחי גרניט פורצלן אפורים. הקירות חופו באריחים מלבניים בצבע לבן. ארון "מרחף" ישר קווים נצבע בגוון אפרפר תכול. בעליית הגג מוקם חדר ילדים נוסף, שחלונותיו מוסתרים בסרגלי העץ שמחפים גם את דלת הכניסה. מהחדר אפשר לצאת לגג מחופה בדק.
במרתף מוקמו משרד וחדר קולנוע, עם קירות זכוכית שפונים לחצרות אנגליות. מול מסך טלוויזיה גדול הוצבה ספת בד בגוון טבק. הקירות של שירותי האורחים חופו בפסיפס גפרורים בגוון לבן אפרפר. כיור פרי סטנדינג מקוריאן לבן הוצב מול דלת יציאה לפטיו, שרוצף בחלוקי נחל. כך נראית הקומה מוארת כמעט כאילו היתה מעל פני האדמה.
>> לאתר של דן והילה ישראלביץ.
עוד וילות עם בריכה:
>> משפחה בשוהם הרסה את ביתה ובנתה אותו מחדש עם בריכה במרתף, שאינה נראית מבחוץ
>> שלוש קוביות עץ ושתי בריכות בווילה בשרון >> ובריכה אפילו בשיכון ששופץ והורחב בשכונת נוף ים
