כשאריאל שרון החליט להרוס את גוש קטיף אחרי הפינוי שלו בקיץ 2005, הוא בחר ליצור את אחד ממפגני ההחרבה האלימים בעת החדשה. כשהחליטו בספרד להרוס גוש בנוי ענקי - כפר נופש בן 430 מבנים – הם מחקו אותו מעל פני האדמה, אלא שהפעם לא הותירו אחריהם הכובשים הרס וחורבן, אלא דאגו להחזיר את הטבע לקדמותו במלוא תפארתו: את מקום האספלט והקירות חזרו לתפוס הסלעים, השיחים ובעלי החיים.

 

צפו בתיעוד הפרויקט: זה מול זה - השטח הבנוי והטבע המוחזר:

 

Projecte de restauració del paratge de Tudela-Culip (Club Med) al Parc Natural del Cap de Creus from ielei on Vimeo.

 

זה נראה כמו פרויקט השיקום הנופי הגדול ביותר שנעשה לחופי הים התיכון מעולם, והוא משמש כמקרה-מבחן למדינות ולרשויות אחרות המתמודדות עם כוחות השוק הפרטי המשתלטים על החופים, ובכך לא רק פוגעים בזכות הציבור לנגישות חופשית לחוף, אלא גם בסביבה הטבעית. מדובר בשטח של 365 דונם שנמצא באחד מהפארקים הלאומיים הגדולים בספרד, קאפ דה קרוס (Cap de Creus) בחבל קטלוניה, 25 קילומטרים מדרום לגבול עם צרפת. זרוע היבשה הזאת חודרת אל הים התיכון, וחלק נכבד ממנה הוכרז כבר ב-1984 כפארק לאומי. חופיו ומצוקיו של קאפ דה קרוס הונצחו לא פעם בציוריו הסוריאליסטיים של סלבדור דאלי, שנולד לא הרחק מכאן ואף התגורר באזור רוב שנות חייו (ביתו הפרטי הפך לאטרקציה תיירותית).

 

סגרו את כפר הנופש

 

בשנות ה-60 הקימה רשת אתרי התיירות הצרפתית "קלאב מד" את Tudela-Culip, שהכיל יותר מ-400 חדרים שנבנו כבקתות כפריות קטנות והקנו למקום מראה של כפר ים-תיכוני קטן. בעקבות ההכרזה על האזור כאתר טבע מוגן, נסגר ב-2003 אתר התיירות, ושנתיים לאחר מכן הוחל בתכנון הפארק. ב-2009 הושלם סילוק המבנים והחלקים הנלווים להם - כמו מגרשי טניס ומזח סירות - והוחל בהשבת הטבע לקדמותו. בתי הכפר לא הועלמו לחלוטין: בתהליך מיוחד, עברו חומרי הבניין שהרכיבו אותם תהליך מיחזור שכלל סינון ומיון. באופן זה שימשו החומרים שהרכיבו את הכפר לסלילת כביש הגישה והשבילים. את אחד המבנים בחרו המתכננים לשמור, והוא נותר על מקומו לאחר שהפך לחלק מתצפית נוף.

 

הטבע הדומם חזר לשלוט כאן. שבילים מוזרים מתפתלים בין הסלעים, ומדרגות שנראות כאילו צצו משום מקום מסייעות בהליכה במורד הדרך. כל שביל מוביל אל תצפית מרהיבה, המשקיפה ממרומי המצוק אל גלי הים המתנפצים על הסלעים. עיצוב הפארק נעשה מתוך כוונה לייצר חוויה ייחודית למבקרים, מבלי למחוק לחלוטין את ההתערבות שעבר המקום לאורך השנים, כלומר המבקרים יכולים ללוות ולהבין את השינויים שחלו בו.

 

לבד מפינוי השטחים המבונים נעקרה צמחייה אקזוטית ופולשנית, ובסך הכל אותרו 16 מינים פולשים שאינם חלק מהצמחייה האופיינית למקום. כדי לפתור בעיות נגר ומניעת סחף, בוצעו עבודות עפר ואף שוחזרו חלק מערוצי הנחלים המקוריים שהיו כאן ונעלמו עם השנים. הקמת הפארק הושלמה אמנם ב-2010, אך רק כעת ניתן לראות כיצד הטבע הצליח להתאושש מההתערבות האנושית.

 

בתכנון הפרויקט השתתפו כמה גופי תכנון ספרדיים: משרד אדריכלי הנוף EMF שבראשו עומד מארטי פראנץ' בטלורי (Martí Franch Batllori), ומשרד האדריכלים ארדבול ושות' (Ardèvol Consultors Associats) שבראשו עומד ג'ואן ארדבול פרננדס (Joan Ardèvol Fernández).