בגיל 38, איריס אסיה קמה בבוקר ואמרה לעצמה: "מספיק". מספיק להגיד לעצמה בכל יום ש"מחר דיאטה", מספיק לדיאטות שרק גורמות לה להשמין יותר, ולהיות אומללה יותר. איריס פתחה בתהליך שבמהלכו החלה לעסוק בפעילות גופנית, לאכול רק כשהיא רעבה – ובקיצור, להפסיק את כל הדיאטות - ולהקשיב לגוף שלה ולצרכיו.

 

כשאוכל הופך לפיצוי

 

סיפורה של איריס עשוי לגרום לרבים מאיתנו להזדהות עמה – שכן גם אם מסלול חייה אינו שגרתי, הרי שהתחושות שהובילו אותה לאורח חיים משותפות לרבים. "משפחתנו עברה לטוקיו כשהייתי בת 13. גם כך הייתי ילדה ביישנית, והסביבה החדשה והלא מוכרת גרמה לי להתחיל ולהשתמש באוכל כנחמה. הוא הפיג את בדידותי", היא מספרת. כשבסוף כיתה ח' הזמינה המחנכת את אמה לשיחה אשר במהלכה אמרה לה שהילדה "מאוד השמינה", ההידרדרות האמיתית החלה. " אותו רגע היה מבחינתי סוויץ'. בגיל 14 התחלתי לצום ולפתח הפרעות אכילה קשות".

 

איריס הצליחה לעצור את התהליך הגופני ההרסני, אך הצלקות הנפשיות נותרו: "במהלך כל השנים האלה היו לי הפרעות אכילה גם כשלא הייתי מאוד שמנה. הייתי מתעוררת בלילה בחרדה, הרגשתי לא נוח עם הגוף, חשבתי שעל מנת להצליח בחיים אני חייבת להיות רזה. בגיל 38, אחרי לידת בתי השלישית, התחלתי בפעם הראשונה לעסוק בפעילות גופנית. דרך זה הצלחתי להשתחרר מכל ההפרעות שהיו לי. התחלתי פשוט להרגיש טוב".

 


פעילות גופנית במקם דיאטה

 

המסע שהוביל לאורח חיים בריא התחיל, כמו כל מסע כזה, בצעד שנראה זניח יחסית. "התחלתי ללכת לחוג פילאטיס פעמיים בשבוע", מספרת איריס, "וממש לא נהניתי. שנאתי את הפילאטיס. אבל מה שקרה כשחזרתי הביתה ב-20:30, הוא שעשה את השינוי: שלושת הבנות כבר היו מקולחות, הן אכלו כבר ארוחת ערב והכלים היו שטופים. הבית היה מתוקתק, ואני התמוגגתי". פילאטיס התקשר פתאום לבית נקי, לתחושת "סוף היום" המתוקה: "זה שבעלי נרתם לעניין והיה חוזר פעמיים בשבוע מוקדם כדי לשחרר אותי מכל מה שקשור לבית, הביא לתוצאה שמבחינתי היתה שווה הכל". התוצאה יכולה להיות כל דבר – הרגשה טובה, דימוי עצמי משופר, אנרגיות מחודשות – "אצלי זה היה פשוט לא להתעסק עם כל מה שקשור לבית. מכאן, התחלתי להתמיד".

 

את הפליאטיס נטשה מהר מאוד, ועברה לשיעורי עיצוב, פיטבול ואירובי. "חשוב מאוד לעשות משהו שאוהבים ולגוון, אחרת זה לא יילך", היא מסבירה. את התפריט היומי שלה, באותו שלב, עוד לא שינתה. "אני מאוד מאמינה בלהתחיל בפעילות גופנית – ושהכל בא משם. ברגע שאתה נועל את נעלי הספורט, קונה לך גופיה מתאימה ומתחיל לזוז, נמצא עם אנשים שעוסקים בפעילות גופנית ונכנס ל'שבט' הזה, הדימוי העצמי שלך הוא כבר של אדם שעוסק בספורט, שהוא פעיל. מהדימוי העצמי החיובי, מגיע גם הצורך לאכול פחות".

 

 

"נראית ומרגישה טוב יותר מלפני 20 שנה"

 

עם הזמן, החלה לשנות גם את הרגלי התזונה שלה. "הסוד שלי", היא אומרת בפסקנות, "היה פיזור ארוחות. התחלתי לאכול כל שלוש שעות, ועד היום זה עובד לי. אני פשוט אוכלת כל היום, וזה הדבר הכי טוב שקרה לי. אני לא רעבה אף פעם. אורלי (שותפתה להצגה, מאמנת כושר ומקדמת בריאות) ואני לא יוצאות מהבית בלי 'גלגלי הצלה' קטנים. אצלי זה שקדים ואגוזים, למשל".

 

חשוב, אומרת איריס, לשמור על בית נקי מפיתויים. "אני לא רואה את בני המשפחה שלי סובלים או מסכנים רק כי אין עוגות שוקולד בבית. את הכל אנחנו קונים באריזות קטנות, וככה לא מתפתים לאכול בכמות גדולה. זה אולי עולה יותר, אבל זה שווה את זה".

 

אחרי שהתחילה להתאמן באה גם ההתחטבות, התפריט הבריא והיום, "בגיל 46, אני מרגישה ונראית יותר טוב ממה שהרגשתי ונראיתי לפני 20 שנים".

 

קונספקט חדש: הצגה משולבת בהרצאה

 

עם אורח החיים הבריא וההרגשה הטובה, הגיע גם הרצון לשנות את מסלול הקריירה. לפני כשנתיים, והיא בת 44, נרשמה לקורס קידום בריאות וכושר גופני בוינגייט, שם פגשה את אורלי מוריס. שתיהן עובדות היום כיועצות לאורח חיים בריא ומלוות אחרים בתהליך שהן בעצמן עברו. אך המפגש בין איריס לאורלי הוליד לא רק חברות איתנה, אלא גם קונספט חדש – הרצאה משולבת בהצגה בשם "חייבת משהו מתוק", שבאמצעותה הן מעבירות לקהל את הפילוסופיה שלהן על אורח חיים בריא. 

ההרצגה, בבימויו של ירון כפכפי, תעלה במסגרת "אוכלים בריא 5",  כנס תזונה ובישול בריא שיתקיים ב-30 וב-31 במאי בתיאטרון גבעתיים.

 

"אני המרצה בהצגה", מסבירה איריס, "ואורלי, שלמדה בניסן נתיב, היא השחקנית". ההצגה, לדבריה, "כוללת עשרה צעדים פשוטים וטבעיים שלקחנו מתוך החיים שלנו ויכולים לגרום לכל אחד להיות רזה יותר, בריא יותר ומאושר יותר".

 

"מדובר בנושא טעון ומתסכל עבור רבים", אומרת אורלי, "והמטרה היא לתת לקהל חוויה של כיף יחד עם טיפים וכלים שימושיים כדי שיחזור הביתה עם הרבה השראה".

 

חלק מהטיפים המועברים ב"חייבת משהו מתוק" לקוחים מהניסיון האישי של השתיים. למשל:

 

  • הדיאטה הטובה ביותר היא זו שלא מרגישים בה. אם תקצצו 200 קלוריות מדי יום ממה שהגוף צריך (שווה ערך לכוס מיץ תפוזים) תורידו עשרה קילוגרם בשנה.
  • לא מוותרים על מה שאוהבים אבל שולטים בכמויות – לא מכניסים אריזות גדולות הביתה, אוכלים רק מצלחות קטנות, לא מכניסים הביתה מזונות לא בריאים.
  • יוצאים מהבית עם צידה לדרך, כמו חטיפים בריאים, כדי למנוע התקפי רעב שמובילים ל"התקפי בליסה".
  • ספורט לנפש: הסיבה העיקרית לעסוק בפעילות גופנית היא שזה הופך אותנו למאושרים יותר באופן מיידי.
  • מתחילים לזוז יותר במהלך היום. אנשים רזים נמצאים על רגליהם שעתיים וחצי יותר משמנים - ושורפים 350 קלוריות יותר במהלך היום.