הדפסה
לכתבה באתר
במבנה תעשייתי חדיש בפאתי מחלף חולון הרועש, נשלמות השבוע ההכנות לקראת פתיחתו של יריד "צבע טרי",
שמתקיים זו השנה השישית. כמו בכל שנה, גם הפעם מתרחש היריד בבניין ציבורי - ובדרך כלל כזה שהשלמתו בדיוק מסתיימת, "חדש מהניילונים". השנה זה קורה כאן: במשך חמישה ימים יארח המבנה את באי היריד האמנותי והעיצובי, ואז ייסגר כדי למלא את ייעודו כמרכז הלוגיסטי החדש של העירייה.
ירידי "צבע טרי" מתמקמים בחללים שמאפשרים להציג בהם אמנות: הראשון נערך בבית "קסטיאל" ברחוב קיבוץ גלויות, ומאז הוא התנייד בין מתחם "התחנה" בנווה צדק, מחסן 1 בנמל יפו, מתחם הגן הבוטני בדרך בן צבי, ובשנה שעברה התקיים ''צבע טרי'' בתיכון החדש ע"ש אלתרמן בצפון-מערב העיר. מנכ"לית היריד, שרון טילינגר, מרוצה מהבחירה הנוכחית: "זה המקום הטבעי לאירוח יריד אמנות. הבניין מספק לנו חללי תצוגה אופטימליים".
שטח הפקר שזרקו בו פסולת
המרכז הלוגיסטי החדש ישמש גם כמתחם לשעת חירום, שמסוגל לתפקד 72 שעות ללא צורך בחשמל (באמצעות גנרטור נפרד) ומצויד במחסני חירום ובמאגר מים תת-קרקעי שנפחו 680 קו"ב. יהיו בו ממ"דים מוגני אב"כ, שישמשו את העובדים שיתנו מענה לציבור בשעת חירום. מחיר הפרויקט, כולל ההצטיידות: 65 מיליון שקלים.
מנהל הפרויקט מטעם העירייה, ציון חיו, מלווה את הפרויקט כבר חמש שנים. השבוע הוא נראה נרגש, כשהכריז "אין עוד פרויקט כזה בארץ" והסביר שהמתחם יאכלס את כל אגפי התפעול של העירייה, שמפוזרים כיום ברחבי העיר כמו בכל יישוב בישראל: תברואה, ביטחון, צי הרכב, רכש ולוגיסטיקה, ומגרש חניה ל-130 משאיות התברואה העירוניות – כולם יעברו לכאן. אגב, מלתחות גברים ונשים נפרדות נבנו כדי להבטיח את פרטיותן ונוחותן של נהגות המשאית. הקמת המתחם מאפשרת את פינוי מרכז בזק ומתחם הסוללים, שיהפכו לאזורי מגורים ומסחר.
הפרויקט הוקם על שטח-הפקר בשולי כבישים סואנים וקו תפר בין עיריות חולון ותל אביב-יפו, ופסולת רבה הושלכה בו. "הקיום של העירייה כאן לא יאפשר עוד השלכה של פסולת לא חוקית", מבטיח חיו. האדריכל אורי הלוי, שמשרדו "אורבך הלוי" מתמחה בפרויקטים לוגיסטיים, אומר ש"הפרויקט לא דומה לשום פרויקט שתכננו בעבר", מכיוון שהמגרש והפרוגרמה הכתיבו קשיים: מגרש משולש, בעיה של נגישות תחבורתית (ביריד הקרוב יתברר איך מתמודדים איתה), תמהיל מגוון של שימושים, וחורשת אקליפטוסים שנותרה מאז ימי המנדט הבריטי ועמדה בסכנת כריתה לטובת הקמתו של מגרש החניה.
"בעבודת פינצטה התאמנו את החניון כך שיפגע במינימום עצים, ואת האחרונים עקרנו למקום חלופי", אומר הלוי. את עלות עבודות ההעתקה ושימור העצים מעריך האדריכל האחראי מטעם המשרד, ארמנד ברוקנשטיין, בשני מיליון שקלים. לדבריו, סמוך לבניין יינטעו כ-100 עצים בוגרים נוספים.
טוב לתל אביבים. ומה עם החולונים?
במתחם שלושה חלקים עיקריים: אזור המשרדים - בנוי בבנייה קונבנציונלית (בלוקים ועמודים) ומחופה בפח; אזור המחסנים - גובהו 8 עד 10 מטרים, ומכיוון שהעירייה רצתה למקסם את שטחי האחסון, המתכננים השתמשו בקורות פלדה יקרות (פרופילי איי); ואזור המוסכים - שבו השתמשו במסבכים הזולים יותר. שני האזורים האחרונים בנויים ממעטפת של עמודי בטון ופאנלים מבודדים (בנייה קלה).
בוקרנשטיין מדגיש שהאדריכלים התבקשו לתכנן בניין "הכי מינימליסטי שיש", בלי צבע ושאינו בולט בנוף. הדרישה נבעה מהקרבה הרגישה לשכנים מחולון, שהכניסה לעירם תהפוך כעת לתחנה נעה של משאיות זבל. לכן, גם המעטפת וגם הפנים נשארו נטולי צבע, למעט הספרינקלרים (מתזים) האדומים.
המפתחים העצומים של המרכז הלוגיסטי יצרו חלל עצום ונטול עמודים, שמעניק חופש עיצובי ליפעת גוריון, המנהלת האמנותית של היריד. היא תיכננה מסלול מוקפד שעובר בין עבודות האמנות הרבות שייתלו על קוליסות עץ. הבניין כולו משתרע על פני 6,000 מטרים רבועים, הבנויים על מגרש בן 21 דונם. במסגרת היריד יתארחו בו גלריות תצוגה ו"חממת האמנים העצמאיים", לצד אחיו החדש של היריד - "עיצוב טרי" שממוקם באוהל המשתרע על פני 1,500 מ"ר שהוקם לרגל האירוע.
בין שמורת טבע למרכז תחבורה
המתחם החדש ממוקם באזור-תפר עזוב בין שטחי שיפוט של רשויות שונות. במשולש הרחב שבין נתיבי איילון ודרך תל גיבורים שוכן לא רק המתחם, אלא גם משרד הרישוי החולוני (על שטח של עיריית תל אביב-יפו), קאנטרי קלאב, המרכז התחבורתי העתידי של נת"ע (מפגש בין קווים של הרכבת הקלה) ושמורת הטבע "בריכות החורף באתר הלוחמים". בעבודת מחקר של דני עמיר ועמית שפירא, שנעשתה מטעם אוניברסיטת תל אביב, המשרד לאיכות הסביבה והחברה להגנת הטבע, מופו ארבע הבריכות שסמוכות לבניין הלוגיסטי, ושנקראות "המחפורת", "הבסיס", "השמורה" וה"הלימודית". בחזונם הם מציעים "פארק טבע עירוני, כהזדמנות נדירה ואחרונה שניתנת לשתי ערים לשקם ולשמר שרידים של בית גידול ייחודי וערכי שכמעט ונכחד בשל הפיתוח באזור החוף".
רכזת התכנון בקהילת החברה להגנת הטבע בתל אביב, יעל זילברשטיין, טוענת שמדובר ב"משאב טבע חשוב שמשמש כבית גידול לחיות בתחומי הערים תל אביב וחולון, שכרגע לא מנוהל ולא מתוחזק". היא מציינת שהמקום צוין בסקר אתרי הטבע של העירייה כחלק מהציר הירוק הדרומי של תל אביב, וגם סומן בתוכנית המתאר, אך טרם ברור מי יקבל אחריות על המקום שבו מעורבים שלל גורמים – משרד התחבורה, נת"ע, המשרד לאיכות הסביבה, עיריות חולון ותל אביב ומינהל מקרקעי ישראל.
היא מציינת לחיוב את עיריות נתניה והרצליה, ששיקמו את בריכות החורף שבתחומן והפכו אותן לפארק עירוני, ומקווה שגם עיריית תל אביב העשירה תרים את הכפפה ותשקם את סביבת האתר, שנראה כעת כחור שחור ולא מטופל בפאתי העיר.
