המנגינה מתחילה מחדש: כך נראה היכל התרבות אחרי השיפוץ

אחרי כשנתיים של שיפוצים מקיפים ויסודיים בהיכל התרבות של תל אביב, שהוא לא רק ביתה של התזמורת הפילהרמונית ומשכן הופעות מוזיקה, אלא גם יצירת מופת של האדריכלות הישראלית, חוזרת התזמורת להופיע בו. השיפוץ רחוק מסיומו, אבל הנהלת התזמורת החליטה שהיא אינה יכולה להמתין עוד – השיפוצים התארכו מעל ומעבר למתוכנן, והתזמורת גלתה לרמת אביב בתקופה הזו. וכך, הערב (ד') מתקיים בהיכל קונצרט חגיגי נחפז לציון המאורע - והוא כבר נפתח במבוכה על רקע העבודות שלא הסתיימו (פרטים בהמשך).

כאשר נחנך ההיכל ב-1957, התגאה ראש העירייה חיים לבנון כי "בניין זה הוא תעודת כבוד לאדריכלים ולמתכננים", ובשיחה עם כתב "דבר" הוא הוקיר תודה לעושים במלאכה - "רכטר (האב והבן) וכרמי, מהנדסי העירייה, הקבלן עופר, עם כל העוזרים ומקצועותיהם, ובעיקר הפועלים". היום, במסיבת העיתונאים שנערכה לקראת חנוכתו המחודשת של ההיכל, לא הוזמנו אדריכלי השיפוץ (קולקר-קולקר-אפשטיין) להשתתף ונאסר עליהם לשוחח באופן עצמאי עם התקשורת. גם בהודעה הארוכה לעיתונות, שבה פורטו עבודות השיפוץ למען שיפור האקוסטיקה, לא נכתבו שמות אדריכלי השיפוץ; שמם של האדריכלים המייסדים, רכטר וכרמי, נעדר אף הוא. זו החלטה תמוהה עוד יותר בהתחשב בסערה שליוותה את שיפוץ ההיכל עוד בטרם התחיל. עיקר החששות נגעו לכך שהשיפוץ (שתקציבו 140 מיליון שקלים, במימון שווה של העירייה והתזמורת) יהרוס פנינה אדריכלית נדירה בישראל. גם השינויים האקוסטיים עוררו דאגה חמורה, וגם ההחלטות בנוגע לאופי השיפוץ ומידת השימור.

בעוד שהוויכוח הצורם בנושא האקוסטי יתחיל להצטלל החל מהערב, ככל שמנויי הפילהרמונית (וגם נגני התזמורת ומנצחיה) יחדדו את אוזניהם המיומנות ויתווכחו אם הצלילים ערבים לאוזניהם יותר או פחות מפעם, הרי שיש חדשות טובות מהזווית האדריכלית: רוח המבנה המקורי נשמרה. אין צלם בהיכל.

היה זקוק לשיפוץ

ההיכל הוותיק היה חייב לעבור שיפוץ. "במה של תזמורת היא כלי נגינה", נימק מזכ"ל התזמורת אבי שושני. "גם הפסנתר של מוצרט הוא לא הפסנתר של היום, והיה צורך לשפר את תנאי המוזיקאים והאקוסטיקה ולחדש את הבניין, שלא שופץ מ-1957". המושבים היו מרופטים, תוספות צבע כעורות התוספו עם השנים לחזית ההיכל, מכונית הוצבה במבואה באופן שלא יעלה על הדעת באף היכל של תזמורת סימפונית בעולם (ויש לדרוש שהיא לא תחזור אליה), וזוהרו של ההיכל הועם.

שוחרי השימור האדוקים התנגדו לשיפוץ, בטענה שאסור לגעת בהיכל כלל. רעיון להגביה את הבניין נפסל בהחלטת בית משפט, והחלפת התקרה הישנה עוררה חששות שהקסם האקוסטי שמיוחס להיכל התרבות יתפוגג לפתע. אדריכלי השיפוץ עברו לקונספט שמרני יותר, והתוצאה בהתאם: החזיתות הקלילות והשקופות שפתוחות לכיכר ולרחוב נשמרו כפי שהן, ואף זכו לניקוי ולחידוש; "הכובע" על גג ההיכל נותר כפי שהוא; פרטי הפנים חודשו; וחשוב מכל: תפקידו ונוכחותו של היכל התרבות כמקדש תרבות חילוני ברקמה התל אביבית - ערכים חשובים יותר משאלות של צבע הטיח – לא נפגעו כלל, והם אף ישתפרו כאשר תיפתח, לראשונה, מסעדה במרפסת ההיכל שתעמוד לשימוש הקהל הרחב, ולא רק לשימושם של רוכשי הכרטיסים היקרים.

אז מה השתנה?

כששוחחנו עם אדריכל השיפוץ עופר קולקר לפני שנה, והצגנו ב-Xnet את תוכנית השיפוצים המלאה, הוא לא הבין מה היה פשר ההתרעמות על הפרויקט, והציע למבקרים להמתין ולראות את התוצאה. היום, כשהפרויקט על סף סיום, הוא עדיין לא מבין את היצרים הסוערים נגד השיפוץ המתבקש. בשקיפות מלאה הוא פורש את השינויים שנעשו בבניין, שאיכותו המרכזית ניכרת בחזית הפונה לכיכר הבימה, ושם נדרשה הרגישות המירבית כדי לא לפגוע בקלאסיקה הנדירה. קולקר מסביר שפרופילי הפלדה שמחזיקים את קירות המסך (זכוכית), הוחלפו, אבל למעשה חזרו לגוון הכהה המקורי שלהם. העמודים המתומנים חוזקו בפני רעידות אדמה והולבשו בשרוולי פלדה מחופים בבטון דליל, שסותת באופן דומה למקור.

הרצפה המקורית פורקה, ומכיוון שהאריחים המקוריים כבר לא ניתנים להשגה, שולבה אבן פקיעין שיובאה מיוון עם האבן המקורית. סרגלי עץ-הליבנה פורקו ושולבו עם סרגלי מעץ אשה עם גמר בייץ. הקופות החיצוניות (הבלתי נוחות) נדדו פנימה והן יזכו בשילוט שנאמן לטיפוגרפיה המקורית (עיצוב גרפי: ניב כשר).

שינוי דרמטי באקוסטיקה

בזירה האקוסטית, שהיא החשובה מכל לאוהבי המוזיקה, כן נעשה שינוי דרמטי. המומחה היפני יסוהיסה טויוטה, שתיכנן עשרות פרויקטים מורכבים בעולם (כגון אולם וולט דיסני בלוס אנג'לס בתכנונו של פרנק גרי), יהיה האיש שיזכה לתהילה או יואשם בכישלון בעקבות החלטותיו. קולקר מספר ש"הרגשתי שאני עובד עם מישהו שנושא את אש האקוסטיקה, מלא בתשוקה, ולא מישהו שעושה חישובים".

השלב הבא: המרתף

חפירת המרתף לצורך בניית אולם חזרות חייבה את הריסת הרצפה המקורית של קומת הכניסה ויציקת רצפה חדשה – שהיא תקרתה של המרתף (מהנדס הפרויקט: דני שחם). קולקר מסביר שתנאי האמנים לא היו ניאותים: "הם חיו בשטח מצומצם ולא הייתה להם פרטיות". כעת מתוכננים שם חדרי הלבשה וחזרות וחדרי פעילות לנוער, אך רוב הקומה יוקדש לאולם החזרות בן 500 מקומות הישיבה.

מה פשר הבהלה להיכנס להיכל שאינו גמור? טופס 4 (אישור האכלוס) ניתן ממש היום, ברגע האחרון. המבקרים יראו מיד כי התוצאה לא גמורה: הם ייתקלו בקרטונים ובניילונים, יפגשו חוטים חשופים, לא ימצאו קפטריה וכאמור, העבודות במרתף מתנהלות במלוא המרץ. גם פעילות של ממש לא צפויה עד 25 במאי, אך התזמורת נחפזה לחנוך את האולם מיידית. שאלנו את חולדאי מה ההסבר שלו לבהילות. "זו שאלה שצריכה להיות מופנית לפילהרמונית", הוא מיהר להשיב, והוסיף: "העונה נפתחת, וזו התעקשות של התזמורת לא לחכות עוד חודשיים וליהנות מאיכות הצליל". המנצח חשב אחרת מהתזמורת: כריסטוף פון דוהנני, שהיה אמור לנצח על קונצרט הבכורה, ביטל את השתתפותו באירוע בשל הרעשים שהפריעו לו במסגרת העבודות שלא נגמרו. התוצאה: התזמורת נאלצה למצוא במהרה מנצח אחר, יוליאן רחלין, שלקח על עצמו את המשימה. 

בואו להתרשם בסיור מיוחד

במסגרת אירועי "בתים מבפנים בתל אביב" בסוף השבוע, ייערכו שלושה סיורים עם האדריכלים עופר קולקר וברק עילם, האחראים על שיפוץ היכל התרבות. הם יציגו את העבודות האקוסטיות ואת המאמצים לשפר ולחדש את המבואות וחזיתות הבניין, תוך שימור הבניין במתכונתו המקורית. יוצג גם חלק מהמרתף, שיהפוך לאולם החזרות העתידי.

נפגשים בכניסה. יום חמישי. 14:00, 14:30, 15:30