החלק הראשון של טיילת תל אביב נחנך, אך השני נתקע

בשלושת החודשים האחרונים מנהלת קבוצה תל אביבית מאבק עיקש, נגד עבודות השיפוץ הנרחבות בטיילת המרכזית של העיר – זו שמשתרעת בין חוף גורדון מצפון ועד הדולפינריום מדרום. חברי הקבוצה מוחים על אובדן רצועת החול לטובת בטון, על מסחור הטבע האחרון בעיר לטובת בעלי עסקים, ובעיקר על שהרשויות לא באמת שיתפו את הציבור בתוכניות להקים טריבונה צרה וארוכה שמשקיפה מלמעלה על המתרחצים והמשתזפים – בתקציב של 150 מיליון שקלים.

בשבוע שעבר התרחשו שני אירועים משמעותיים במאבק, שעליו דיווחנו בהרחבה כאן. בראשון, המתנגדים זכו להצלחה יחסית: השופטת המחוזית מיכל אגמון גונן הורתה אמנם לסיים את העבודות במקטע שכבר החל להתבצע, בין גורדון לפרישמן, אך במקביל המליצה לקיים הליך שיתוף ציבור נוסף ולערוך תסקיר סביבה שיכלול את כל שטח הפרויקט – הליך שלא נעשה, העירייה מסרה ל-Xnet, כי היא מקבלת את ההמלצה לערוך את התסקיר; לוח זמנים טרם נקבע.

האירוע השני התרחש בשטח עצמו: אנשי העירייה החלו להסיר את הגדרות במקטע הראשון ואיפשרו לאזרחים לטעום מהטריבונות החדשות. אט אט התמלא המרחב במבקרים שבאו לצפות במטס יום העצמאות המסורתי, ונדמה היה שרבים מהם מתיישבים בטבעיות על הבטון והעץ ונהנים מהתוספת החדשה.

פרויקטים מוצלחים בתל אביב:

• הטיילת הצפונית  - רדינג עד תל ברוך
  
• הבריכה בכיכר רבין
  
• גינת קרית ספר החדשה
  

האדריכלים נסערים

אלא שאדריכלי הפרויקט, גנית ואודי מייזליץ כסיף, עדיין לא יכולים לנוח על זרי הדפנה. בעלי המשרד המצליח (שזכו בפרס רכטר על חידוש נמל תל אביב) נאלצים בשבועות האחרונים לעסוק בהגנה על שמם הטוב, מול גל מחאה שמופנה כלפיהם וכלפי העירייה. השניים הודפים ברוגז את הטענות על עבודתם, ומדגישים כי הושקעו משאבים רבים כדי להפוך טיילת שהיא "צרה ומוזנחת, המנתקת בעזרת קירות-תמך את העיר מחוף ימה, למקום נגיש המאפשר לקהל הרחב חיבור בלתי אמצעי מכל נקודה בטיילת אל חוף הים".

האדריכלים בטוחים שהמתנגדים יכירו בטעותם בבוא העת, משום שהטיילת תהפוך ל"מרחב ציבורי מזמין ומארח המחבר את העיר לחוף ימה ומציע מרחב ציבורי חדש לישיבה ומנוחה מול הים". לטענתם, הטיילת המשופצת תיטיב גם עם מי "שידו אינו משגת לגור בתל אביב יוכל לשבת וליהנות מהנוף והים".

יומיים לאחר הורדת הגדרות סיירנו בחוף. בשיחות אקראיות עם מבקרים (לא תל אביבים) ששוטטו על שביל הבטון התחתון, שמענו ש"הטיילת מאוד יפה" ונוחה למי שרוצה להתקרב למים כשהוא לבוש. מצד שני שמענו מכמה תל אביבים, שפוקדים את החוף באופן קבוע, ש"גנבו להם את החול". נדב אגמי, אוהב-חוף ותיק שהצטרף למאבק נגד הפרויקט, טוען שהאדריכלים יצרו מקום "מתאמץ, שמייצג סוג מאוד ספציפי של חוויה של ים" - לא חוויה טבעית שהוא וחבריו חפצים בה.

העירייה קיבלה פטור מתסקיר סביבתי

אז הטיילת החדשה יפה או לא יפה? האסתטיקה היא בכלל לא העניין כאן, מסבירים מתנגדי הפרויקט. הם מזהירים שתהליך התכנון הלקוי הוא שצריך להטריד את הציבור, משום שהוא נתן אור ירוק לעבודות לא חוקיות שעלולות להרוס את החוף. עו"ד אפרת לוריא, שמייצגת את מתנגדי התוכנית בעתירותיהם נגד העירייה וחברת "אתרים", טוענת כי תמ״א 13 (תוכנית מתאר ארצית חלקית לחופים) מחייבת תסקיר השפעה על הסביבה כאשר בונים בטווח 100 מטרים מקו המים. גם לדעתו של ד"ר יעקב ניר, גיאולוג ותיק, התוכנית אינה לוקחת בחשבון את שעות הגאות במים - שעלולות להעלים עוד יותר את החול שנותר, ולהזיק לטיילת במבחן הזמן.

במקרה הזה, העירייה הציגה פטור מהתסקיר. סיבת הפטור מתבררת במכתב ששלחה ב-9 ביולי 2007 אדריכלית נילי יוגב, מתכננת מחוז תל אביב במשרד לאיכות הסביבה, למתכננת מחוז תל אביב בוועדה המחוזית במשרד הפנים, נעמי אנג'ל. במכתב ממליצה יוגב להעניק פטור מתסקיר השפעה על הסביבה, משום ש"התוכנית מסדירה מצב קיים ללא תוספת שטחי בנייה".

האם הבנייה חורגת מגבולות התוכנית?

ייתכן שהתסקיר לא יהיה הבעיה היחידה שתעצור את המשך הפרויקט. לטענת שגב יונה, הבנייה בטיילת חורגת מגבולות תוכנית המתאר, שמסומנת בתשריטי התוכנית (שרטוט המלווה את מסמכי התוכנית) סביב מרכזי החוף הקיימים ובאזורים מצומצמים של הטיילת הקיימת בלבד. "פעולות הבניה והפיתוח המוגדרות בהיתר חורגות באופן בוטה מתחום הוראות התשריט", הוא טוען.

יש גם אלטרנטיבה

האם הייתה דרך אחרת לחבר את העיר לים, שהעירייה העדיפה לא לעסוק בה משיקולים שונים? יש הטוענים שבמקום "להרוג זבוב עם פצצה" ב-150 מיליון שקלים, הפתרון האמיתי נמצא בצד השני של הכביש: בכביש השירות דל-המכוניות של בתי המלון, במדרכה הצרה שסמוכה להם, ובכביש הסואן של דרך הרברט סמואל. אלא שהעיר שקמה על החולות ויתרה על החול המועט שעוד נותר לה.

לדברי הבלוגר והגיאוגרף יואב לרמן, "אין ספק שהלכו על הפתרון שהיה יותר קל לביצוע. יש שגיאה תכנונית בהחלטה לתחום את הפרויקט בטיילת ולא ברחוב הירקון". הוא מקווה שהשלב הבא יכלול התייחסות לכביש, "כדי שיהיה אפשר להגיע לים בלי להידרס", אלא שאנשי מחלקת התנועה וההנדסה בעירייה יצטרכו להחליט אז מי יותר חשוב – הולכי הרגל או המכוניות.

בסופו של דבר, לרמן מצדד בפרויקט משום שתל אביב-יפו ומדינת ישראל, ש"אין בה מרחבים שעובדים" כלשונו, זקוקה עוד מקומות כאלה. הוא מסביר שהצלחת הפרויקט תימדד בצורה פשוטה: "אם מספר המבקרים יעלה". מנגד, הוא אומר, תרבות החוף התל אביבית עומדת להשתנות: "הייתה חומה וכעת יש מדרגות, אני חושב שהטיילת נחמדה, אבל אין ספק שהמרחב כולו הופך לסוג של מופע. וברור שאנשים נרתעים, כי זה משהו חדש".

בשבוע הבא: האדריכלים מסבירים

הזדמנות מעניינת להכיר את פרויקט הטיילת דרך מתכנניו תתגשם בסוף השבוע הבא. האדריכלים גנית מייזליץ כסיף ואודי כסיף ידריכו סיור, במסגרת אירועי "בתים מבפנים", תחת הכותרת "התחדשות טיילת צ'יץ'". הסיור פתוח לציבור הרחב, שאותו ידריכו האדריכלים ויציגו בפניו את "רעיון המשכיות הטיילת, התפתחות התכנון והשיקולים שנעשו בהחלטות התכנוניות והעיצוביות וכן התהליכים הציבוריים והסטטוטוריים שבוצעו".

נקודת מפגש: בטיילת, מול רחוב פרישמן.

שישי, 3.5, 17:30.