קצת מוזר לשבת מול אביגיל ברסלין בת ה־17 ולנסות להתעלם מכך שכל מה שאתה זוכר ממנה זה את הילדה השמנמנה עם המשקפיים, שבגיל 10 שבתה ושברה כל לב אפשרי ב"מיס סאנשיין הקטנה".

 

>> בואו להיות חברים של פנאי פלוס בפייסבוק

 

רזה, נטולת משקפיים ונראית בדיוק כפי שהוליווד דורשת, גם ברסלין בקושי זוכרת את אוליב החמודה ההיא. "זה מרגיש כמו חיים אחרים", היא אומרת, יושבת בסוויטה של מלון פאר בלוס אנג'לס, וכבר בגיל 16 מיומנת היטב בכל טכניקות ההימנעות מלהגיד משהו שיכניס אותה לצרות, "אבל המזל הגדול שלי הוא שאנשים מקבלים את העובדה שלא לעולם אשאר אוליב מ'סאנשיין', ואם ארצה או לא, אני גדלה".

 

מבלבלים אותך לפעמים עם שחקניות צעירות אחרות?

"לפעמים. יש בזה היגיון, אנשים רואים פרצוף מוכר בגיל מסוים, הם לא תמיד זוכרים שמות. אני זוכרת שכשצילמתי את 'סילבסטר בניו יורק' היה לי שיער בלונדיני ארוך, ויום אחד מישהי צעקה לעברי ברחוב' 'הנה, האנה מונטנה!'. אמרתי לה' 'מצטערת, אבל אני לא היא'. היא שאלה איך קוראים לי ואז הסתובבה ואמרה לחברות שלה 'אה, זו סתם ילדה בשם אביגיל'".

 

נעלבת?

"לא, לא הפסקתי לצחוק. יש לי חיים מוזרים לפעמים".

 

החיים המוזרים של ברסלין כוללים עכשיו הופעה בסרט שאת רוב הצילומים שלו עשתה בתא מטען של מכונית. "הקריאה", שיצא כאן בשבוע שעבר, הוא מותחן קריפי עם סיום מטורף לגמרי על עובדת מסורה במוקד שירותי החירום 911 - האלי ברי, לפני ההריון - שנרדפת על ידי הכישלון שלה להציל נערה שנחטפה ונרצחה, ומקבלת הזדמנות שנייה עם נערה אחרת. זו נחטפת על ידי פסיכופת מליגת העל, ומצליחה ליצור קשר עם המוקדנית המיוסרת דרך הסלולרי שלה.

 

הבעיה היא שמדובר במכשיר שאי אפשר לעקוב אחריו, מה שכמובן מניח את הקרקע ל־90 דקות פסיכיות למדי. דמותה של ברסלין תקועה בתא המטען של רכב החוטף, ובלי לקלקל כלום, גם שם היא לא לבד. קצת קשה להאמין שבסוף היום היא הצליחה ללכת הביתה ולישון בלי סיוטים. "הייתי שעות בתא המטען. זה היה הכי אמיתי שאפשר לדמיין", היא אומרת, "הקפדתי לראות בכל יום לפני השנה פרק של 'האני בו־בו', וככה היו לי חלומות על האני בו־בו במקום על פסיכופתים".

 

הדמות שלך נחטפת בקניון הומה. כמה זמן לקח לך עד שהיית מסוגלת ללכת לקניון אחרי הצילומים?

"לא הרבה. את לא באמת חושבת שמשהו כזה יכול לקרות לך, מה שמפחיד זו המחשבה שיש בכלל דברים כאלה בעולם. אז אין לי שומר ראש, אבל אשקר אם אגיד שאני לא מסתכלת פעמיים לכל הכיוונים. זה לגמרי שדרג את רמת הערנות שלי".

 

איך למשל?

"אני לא זזה בלי הסלולרי. זה נשמע טריוויאלי, אבל פעם עוד הייתי מחליטה שאני יוצאת בלעדיו כי אני רוצה קצת שקט. לא עוד. כל עוד אני נושמת, הסלולרי איתי".

 

זה חתיכת סרט אפל. את אוהבת סרטי אימה?

"מתה עליהם, מכורה אליהם. אני רואה כמויות מטורפות של סרטי אימה מגוחכים. אבל זה לא סתם סרט אימה, הוא לגמרי מחובר למציאות שיכולה ליפול על כל נערה באמריקה".

 

אביגיל ברסלין - שנקראת על שם אביגיל אדאמס, אשתו של הנשיא השני של ארצות הברית, ג'ון אדאמס - חגגה ממש השבוע יום הולדת 17. היא בת למשפחה מבוססת, עם אבא הייטקיסט ואמא יועצת. שני האחים שלה, ראיין וספנסר, שחקנים גם הם.

 

את הופעת הבכורה שלה עשתה בגיל שלוש בפרסומת לטויז אר אס, ואת הפריצה הגדולה עשתה עוד הרבה לפני "מיס סאנשיין". היא היתה בת שש וגילמה את בו, בתו של מל גיבסון, ב"סיינס" של מ. נייט שיאמאלאן. ברסלין הותירה שם חותם גדול הרבה יותר מכפי שילדים בגיל הזה אמורים להשאיר, גם על המסך וגם מחוצה לו. סיפורים על רמת הרצינות והמקצוענות שלה מלווים אותה מגיל צעיר מאוד.

 

אומרים שאת מקצוענית מגיל אפס, שזה טיפה לא נורמלי.

"מי קבע שהנורמה היא שילדים לא יתנהגו במקצוענות בעבודה?".

 

ילדים אמורים לעשות טעויות ולהתמרד.

"יש לי מספיק מקומות שבהם אני יכולה לעשות טעויות ולהתמרד, זה לא צריך לקרות על הסט".

 

הוליווד, שלא חסרים לה מקרי התמרדויות על הסט, מתה על ברסלין. היא מוצפת עבודה שנים קדימה. ב־2013 בלבד היא תשתתף בחמישה סרטים, ובהם תעבוד בין היתר עם מריל סטריפ, ג'וליה רוברטס, הריסון פורד, יואן מקרגור וכריס קופר. אפילו הליהוק שלה ל"מיס סאנשיין", אותו צילמה כשהיתה בת 10, קרה כשעוד היתה בת שש. גרג קיניר, מכוכבי אותו סרט, אמר אז כי הוא מעולם לא עבד עם ילדה כל כך רצינית וממוקדת.

 

ההופעה הגדולה ההיא העניקה לברסלין מועמדות לאוסקר. רק ארבע שחקניות צעירות ממנה היו מועמדות לפניה בהיסטוריה, ואיכשהו, גם זה לא מזיז אותה מקור הרוח התהומי. "היום אני יודעת שהייתי צעירה מכדי להבין מה זה אמר בדיוק, וואו, מועמדות לאוסקר. אבל באותה מידה זה משהו שאני לא חושבת עליו בכלל. אין עליי שום לחץ".

 

זה לא קורה הרבה, אבל אחת לכמה זמן ילד עושה תפקיד כל כך בלתי נשכח, שהוא עלול להיתקע בטייפקאסט בגיל 10.

"אני לא חושבת שתהיה לי את הבעיה הזו, אני מרגישה שכבר עכשיו השארתי את זה מאחור ואני מקבלת תפקידים בוגרים שלא דומים בשום צורה לתפקיד ההוא".

 

זה נכון שהסרט האהוב עלייך הוא "Meet Me in St. Lewis" מ־1944?

"בוודאי, אחד הכי אהובים".

 

זה סרט מ־1944, נולדת ב־1997.

"אבל אני גם מתה על 'מסיבת רווקות'".

 

אפשר בכלל להזיז אותך משיווי המשקל המדהים הזה?

"אפשר, צריך לדעת איך".

 

מה עושה מי שלא יודע?

"מצטרף לרוב האנשים האחרים שלא יודעים".

  

דרו בארימור או ג'ודי פוסטר?

איזה עתיד צפוי לילדת פלא כמו אביגיל ברסלין בתעשייה?

 

אם משווים אותה לשחקניות־ילדות אחרות, נראה שלאביגיל ברסלין יש סיכוי יותר טוב להפוך לג'ודי פוסטר מאשר לדרו בארימור. כלומר למישהי שבעתיד יזכרו אותה בגלל התפקידים הבוגרים שלה, ולא בזכות מה שעשתה בגיל 10, גם אם במקרה שלה זה הוביל למועמדות לאוסקר.

 

אולי זה בגלל שנדמה שהיא נולדה בת 40, או שמי שמנהל לה את הקריירה עושה עבודה חכמה מאוד. אבל זה כנראה בעיקר משום שהיא בונה לעצמה שם של שחקנית שתמיד תגיע לעבודה בזמן, אף פעם לא תעשה סצנות שלא כתובות בתסריט וכנראה שלא תיתפס עושה סמים בקרון הפרטי.

 

החשש היחיד הוא שזה נראה טוב מדי עבור נערה בת 17, שאוכלת תסריטים לארוחת בוקר. מתישהו שילוב העבודה והמשמעת הקיצוניים עלול להתפוצץ, והרעש אז יהיה מאוד לא נעים. אבל למה להיות סקפטיים. גם מיס סאנשיין הקטנה בסוף יצאה גדולה.

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

 

עוד בפנאי פלוס :