והרי התחזית: כך יחיו בני האדם בעתיד הקרוב והרחוק (או שלא)

האדריכלות הבינלאומית שינתה את פניה בעשור האחרון. השימוש של האדריכלים במחשב בוחן את גבולותיה שוב ושוב, עד שנדמה שכבר אין צורה שלא חשבו עליה, מה שלא מונע מאנשי המקצוע לנסות ולפרוץ את הגבולות הללו מחדש. תחרות המגדלים החדשניים של המגזין הניו יורקי eVolo נועדה לשבור תפישות סטנדרטיות בנוגע למגדלים ולבנייני ענק. הפרסים הצנועים מזמנים בעיקר צעירים, שמחפשים להתרענן מהשגרה האפורה ולפרוץ את גבולות האסתטיקה, החומר, הפרוגרמה והטכנולוגיה. ואכן, 625 ההצעות שהגיעו מ-83 מדינות חושפות מפגן וירטואוזי של אדריכלות עתידנית.

המונח "מגדלים" מעט מטעה, משום שהוא מעלה אסוציאציה של מבנה גבוה וצר. שלל הפרויקטים שנשלחו לתחרות מציעים מגה-סטרוקטורות, שלא מתעניינות בשאלות של ים, אוויר ויבשה: חלקן חורגות גם מכדור הארץ, ואחרות מזכירות סצינות בסרטי מדע בדיוני. הזוי? אולי, אך הדמיון העשיר של המתמודדים עשוי להפוך יום אחד למציאות. כך, למשל, אפשר למצוא השנה רשת של גורדי שחקים בסטראטוספירה (השכבה האמצעית של האטמוספירה), מקבצי איים שיוצרים יבשת שביעית באוקיינוס, וגורדי שחקים במאדים.

• והנה הזוכים של השנה שעברה
  

קשת רחבה של אנשי מקצוע מכובדים לקחה חלק בשיפוט, כגון האדריכל הבלגי הצעיר והאוונגרדי וינסנט קאייבו (Vincent Callebaut), הוגה חזון האקו-פוליס של המחר שהוצג באקספו ב-2009; האמן הפוטוריסטי האיטלקי ג'אקומו קוסטה (Giacomo costa); מייסד אתר Architizer, מארק קושנר, והזוכים בתחרות הקודמת: Dongbai Song, Hongchuan Zhao, ZhiZheng. השופטים הכריזו על שלושה זוכים, ועוד 24 הצעות צוינו לשבח. ניתן דגש על פרויקטים שחוקרים את העתיד העירוני מתוך ראייה בת-קיימא, תוך שימוש באנרגיה מתחדשת ולא שגרתית.

המקום הראשון: "מטריית הקוטב"

דרק פירוצי, ארצות הברית

הזוכה האמריקאי פתח את הצעתו בתמונת מצב עגומה, המציגה שני תצלומי אוויר של הקוטב: האחד מ-1980 והשני מ-2012. הידוע לכל מומחש בפער בין שני הצילומים הללו: מדפי הקרח הצפוניים והדרומיים הופכים לרזים, שבורים ומתמוססים לתוך האוקיינוס, במקביל לעלייה המתמדת בטמפרטורות על פני כדור הארץ.

פירוצי מבקש לבנות מחדש את השכבות הארקטיות סביב הקוטב הצפוני. גורד השחקים שלו מתוכנן כמטרופולין צף המצויד במעבדות מחקר, בתחנות כוח מתחדשות, במבני מעונות ובאטרקציות תיירותיות אקולוגיות. מי המלח ישמשו להפקת אנרגיה מתחדשת באמצעות מתקן אוסמוטי. הכיפה, שקוטרה כגובהו של האמפייר סטייט בילדינג (430 מטרים), תשמש להפקת אנרגיה סולארית ותחופה ממברנה שממתנת את קליטת החום, מאטה את המסת הקרחונים ומסייעת להתחדשותם.

המקום השני: "מגדל פוביה"

דאריוס מייקוף, אלודי גודו (Darius Maïkoff, Elodie Godo), צרפת

המרקם העירוני אחראי, במידה מסוימת, לאחת הבעיות האנושיות המדאיגות תרתי משמע: חרדה (פוביה). ההצעה הצרפתית מטפלת דווקא באזור נטוש ותעשייתי יותר בעיר, במקרה זה פריז, ששונה מאוד מהמרכז. עיצוב הפרויקט מנסה לחבר בין הצרכים הפיזיים והנפשיים - בין הרצון באינדיבידואליזם לבין הצורך החברתי. לכן, היחידות מסתדרות זו לצד זו סביב "חורים" גדולים - אזורים משותפים ירוקים, שבהם יוצבו צגים אלקטרונים שמספקים לדיירים מידע בזמן-אמת בנושאי חברה, מדווחים על שיעורי התפוסה במבנה ומוסרים הודעות. האלמנטים כוללים לוחות סולאריים וציוד לאיסוף מים. הבניין כולו עשוי חומרים תעשייתים ממוחזרים.

מקום שלישי: "מגדל הפארק הצף המואר"

בערים רבות באסיה, ובייג'ין היא אחת הדוגמאות הבולטות, נחרבו המרכזים העירוניים ההיסטוריים לטובת תנופת פיתוח מואצת ומופקרת – הן בגלל הבום הכלכלי והתעשייתי, הן בגלל הגידול באוכלוסייה. המחיר כבד, והוא כולל בין היתר זיהום אוויר כבד שממנו סובלים תושבי בייג'ין.

הזוכים במקום השלישי חושבים שהדרך היחידה להתגבר על הצפיפות, ולפנות לבני האדם "ריאות ירוקות", תימצא במגדלים שמרחפים מעל פני האדמה. המגדל יצוף הודות לכובע עצום, דמוי פטריה, המתמלא בהליום. הגז יוזרם באמצעות מדחפים, המופעלים באנרגיה סולארית. לאורך הציר המרכזי של המגדל ייתלו על כבלי פלדה משטחים גיאומטריים מסתובבים. הסיבוב מאפשר להאיר מקסימום שטחים פתוחים וירוקים. עוד תוכננה מערכת אגירת מים, ש"שולחת" מים נקיים המצננים את המבנה. הצמד הסיני מקווה שגם אם המגדלים הללו לא יוכלו לפתור את כל בעיות הזיהום של בייג'ין, הם יצליחו להחזיר לתושבי הבירה הסינית שטחים ירוקים עם אוויר נקי.

ציונים לשבח:

Chen Yao, Xiao Yunfeng, Li Xiaodi, XieRui, Yin Xiaoxiang, סין

בכותרת הצעתם, מצטטים המתכננים הסינים את ספר בראשית: "ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר ארצך". הם הביטו ב"ארץ המובטחת", כהגדרתם, "היא הארץ שניתנה מאלוהים לעם ישראל", תוך שהם חושבים על ערי החוף השוקעות כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ועליית מפלס באוקיינוסים ובימים. החיבור בין השניים הוביל לעיצובה של "המולדת הסופית", שאותה הם מתכננים בצורת צלב עצום - שקוע חלקית במים ומזדקר מהם בחלקו העליון.

עמודי בטון מזוין וקורות השקועים בקרקעית הים תומכים במערכת המודולרית של המבנה הענקי הזה. המערכת מורכבת מיחידות בגדלים משתנים שישמשו למגורים, לשטחים ציבוריים ולחנויות. כחלק מהקונספט חשבו המתכננים גם על העולם הבא, וביסודותיו של הבניין – כלומר באדמת הים - ייקברו המתים, מתחת לבית שבו קרוביהם וחבריהם ימשיכו לחיות.

המסכה האלקטרו-וולקנית

המתכננים נזכרו בהתפרצויות הרי הגעש שאירעו מאז ומעולם – כמו פומפיי שנחרבה בשנת 79 לספירה, או להבדיל איסלנד שכוסתה בענן וולקני סמיך לפני שלוש שנים. אב-הטיפוס של הפרויקט שלהם הוא אחד מ-10 הרי הגעש הפעילים בתבל – פופוקטפטל Popocatepetl)), המרוחק 70 קילומטרים ממקסיקו סיטי, שברדיוס 30 ק"מ מסביבו מתגוררים 500 אלף בני אדם.

המתכננים מציעים "סטרוקטורה תעשייתית", מין מסכה אלקטרו-וולקנית שמסוגלת לאסוף את הטפרה (החומר שנפלט לאוויר בזמן ההתפרצות). המערכת ש"תולבש" על הר הגעש היא עור רב-שכבתי, המורכב מזרועות המתפקדות כתחנות כוח (אנרגיה תרמית) בימי רגיעה. הזרועות מתחפרות בהר. כשהן מזהות עלייה חדה בטמפרטורה, לקראת התפרצות קרבה, הפתחים העליונים נסגרים ויחידות של קרח נזרקות לעבר החלל. התרכובת שנוצרת תשמש את התעשייה.

חווה אירופונית אנכית (ורטיקלית)

כמעט מחצית מאוכלוסיית כדור הארץ, 3 מיליארד נפשות, צורכים אורז כמקור מזון עיקרי בחייהם – והצפי הוא שעד שנת 2025 יעלה מספרם במיליארד. ממשלות רבות במזרח אסיה שולטות בשדות האורז, עובדה שמאפשרת להם לשלוט במחיריו, ולכן שורר החשש שהמחיר שלו רק יעלה. התופעה חמורה במיוחד בפיליפינים, שאותה בוחן האדריכל הזה, משום שממשלת מנילה נוהגת לדבריו לווסת את אספקת האורז ולאחסן אותו עד שמחירו יאמיר. ג'ין הו קים מציע גורדי שחקים שייבנו כחווה אנכית מבוזרת, כזו שתעניק די והותר אורז לדורות הבאים. גידול האורז ייעשה בשיטות של חקלאות אירו פונית, המבוססת על אוויר ונוזלים, ללא אדמה. גורדי השחקים מתוכננים להשתלב בסביבה העירונית: הקהילה המקומית תתפעל אותם, כדי למנוע צורך בשינוע, בעיבוד, באריזה, בהובלה ובאחסון מיותר, וכדי לספק עבודה לאנשים רבים.

ועוד הצעות מעניינות שמופיעות בהדמיות מסביב:

• Quantum  - צורתו של גורד השחקים הזה היא גביש ענק, המתנשא לגובה של 130 עד 180 מטרים במקומות מסוימים. במרכזו ייבנה מתחם מחקר בין-תחומי, שיפיק אנרגיה. המעטפת החיצונית של הגביש תהיה ניידת, והיא יכולה להתאים את צורתה לתנאי המחקר שיתקיימו בה.
• מגדל המכתשים - ההשראה באה מעידן הדינוזאורים, כאשר אסטרואידים פגעו בכדור הארץ והותירו חותם בדמות מכתשים. המגה-סטרוקטורה הזאת מנסה להיות מטרייה לאוסף של מגדלים ומבנים, שיחסו תחת מעטפת מחוררת וענקית. החורים מאפשרים קשר אנכי בין הפונקציות השונות ומסייעים בהחדרת אור השמש.
• ph conditioner - מאז ראשיתה של המהפכה התעשייתית ועד ימינו, זיהום האוויר ברחבי העולם מזנק בהתמדה והחומציות באוויר עולה. המתכננים של הפרויקט הזה הגו ממברנות ענקיות, המרחפות בגובה של 200-300 מטרים מעל לבניינים בעיר המאוכלסת ביותר בעולם, ואולי גם המזוהמת ביותר בעולם - צ'ונגקינג. אותן ממברנות אמורות ללכוד את הרכיבים המזהמים והחומציים באוויר, ויסייעו לנקות אותו לטובת עשרות מיליוני הסינים שמתגוררים בכרך הבלתי נתפס הזה.
• sphere - המתכננים של הפרויקט הזה מעריכים, כי בסוף המאה ה-21 יהפכו המטרופולינים לבלתי ראויים למגורי אדם. "ספירה" היא סוג חדש של סביבת מגורים ומחיה בעידן "התחדשות כדור הארץ", כפי שהם מגדירים אותו. זו ציביליזציה שתאכלס עד ארבעה מיליון בני אדם, ותתפקד כמערך אוטונומי שכולל מפעלים, אזורי מחקר, אקדמיות, מגורים ושטחי חקלאות לעיבוד.
• moses (משה רבנו) - ההצעה מאפשרת לאנשים להעתיק את חייהם מהיבשה לים. מדובר במערכת של יחידות מבוזרות - כל יחידה מתפקדת בפני עצמה, אך הן פועלות גם כמכלול המחובר במערכת של גשרים. כל יחידה כוללת מערכות להפקת חשמל באנרגיה מתחדשת של מים ורוח.
• סטרטוספירה - רשת ענק של בניינים וגשרים המחוברים זה לזה, כך שהם מכסים את כלל היקפו של כדור הארץ, מה שמאפשר לסטרוקטורה להחזיק את עצמה ללא תלות בגרביטציה.
• היבשת השביעית- הפרויקט מנצל את כמות הפסולת האדירה באוקיינוס השקט, שמחקרים מעריכים ששטחה המצטבר כפול משטח מדינת טקסס. המתכננים "אוספים" את הפסולת הזו ויוצרים ממנה עיר צפה.
• המגדל במאדים - מורכב ממפעלים נודדים המאפשרים לחמם את האטמוספירה במאדים ולשנות את ההרכב הכימי של הקרקע, כך שיתאים להתיישבות אנושית.

• skinscape - מתוך מחקר של מקדשי אנגקור בקמבודיה, שם העצים צמחו בתוך המבנים העתיקים ופורצים מהם בשילוב מרהיב של ג'ונגל ומעשה ידי אדם (כפי שאפשר היה לראות בסרט "לארה קרופט"). אם זה עובד שם, מציעים המתכננים ליצור רקמה דומה בין גורדי שחקים.

•  big tree - המגדל שיוקם בשיקגו יהיה מרחב אוניברסיטאי רב-שימושי, הוא מין תגובת נגד לתרבות המקובלת של מגדלים, הנבנים מפלדה ומבטון, והוא מורכב מקונסטרוקציה של עץ מסיבי.

• "מגדלי אפס" - גורדי שחקים רדיקליים, שמאפשרים למין האנושי לשרוד גם לאחר החורבן הגלובלי. למעשה, מדובר במעין ארגזי חירום של מידע שנשמר באופן דיגיטלי. במגדלים יהיה אפשר לאפסן מידע ונתונים על כל מה שנחשב כחשוב: ממשלות, מוסדות וארגונים יוכלו להטעין אינפורמציה מגוונת - מידע על טכנולוגיות בנייה, תכנון חקלאי, רשומות מדעיות, תרגומים לשפות ואפילו תמונות משפחתיות. יחידות "אפס" יוקמו ברחבי העולם, כך שאם יחידה מסוימת נהרסת - המידע לא נעלם.