צבע לכל מצב רוח: בית נועז במזרח לונדון

הבית הזה הוא פרויקט של שני אנשי לייף סטייל ידועים בלונדון, שעבדו לא מעט ביחד: האחד הוא האדריכל אנדי מרטין (Andy Martin), שהתפרסם בזכות המסעדות והברים שעיצב. השני הוא מסעדן מצליח שביקש לשפץ את ביתו האדוארדי, שנבנה בתחילת המאה ה-20 במזרח לונדון - ולעצב אותו עם הרבה צבע ומחשבה על תצוגה נאותה לאוסף האמנות שלו. התוצאה היא שימוש נועז ב"קולור בלוקס" (Color Blocking), טרנד שכיכב בשנים האחרונות בעולם האופנה והגיע גם לעיצוב הפנים. קירות ותקרות הבית נצבעו בלבן, שמשמש רקע למשטחים גדולים של צבעים עזים. כמו שתראו מיד, לצבע יש גם תפקיד באפיון החללים ובידולם זה מזה.

לבית שלוש קומות: בקומה הראשונה הוסרו כל הקירות הפנימיים ונבנתה תוספת שמגדילה את המטבח ונפתחת לחצר האחורית הדרומית, שטופת השמש (יחסית ללונדון, כמובן). החלל הציבורי - שכולל סלון, פינת אוכל ומטבח עם אי עבודה ודלפק אכילה - פתוח ומרווח, פונה אל החצר הירוקה. בקומות השנייה והשלישית חמישה חדרי שינה וחדרי רחצה לרוב, כל אחד מהם בצבע מרהיב אחר.

דלת הכניסה לבית צנועה - זו הדלת המקורית ששוחזרה. היא נפתחת למבואת כניסה קטנה שלידה גרם המדרגות המובילות לקומות העליונות. מהמבואה נכנסים לחלל הציבורי הגדול: פינת אוכל בלבן ואדום, מטבח באדום וירוק וסלון בצהוב וירוק. המדרגות העולות לקומת השינה סגולות.

מאחורי הסלון פינת האוכל, תחומה בשלושה קירות. הספרייה הצהובה הגדולה לאורך הקיר מאחדת בין פינת האוכל והסלון, שבמרכזו ספה גדולה בירוק בהיר.

כמובן שבחירת הצבעים אינה מקרית. זה המקום להזכיר קצת את תורת הצבעים: אחת החלוקות של גלגל הצבעים היא לצבעים חמים וקרים. החמים - אדום, צהוב, כתום - נחשבים למקרבים ומעוררי רגשות ולכן בדרך כלל מומלצים לאיזורים הציבוריים בבית. הקרים - כחול, ירוק, סגול - נחשבים למצננים ומרגיעים ולכן מומלצים לחדרי שינה. ואני אומרת - לכו על מה שמרגיש לכם נכון. בבית הזה החלוקה ברורה: בסלון ובמטבח שולטים הצבעים החמים ואילו לחדרי השינה כבר מובילות מדרגות בסגול קר.

מבט מפינת האוכל לכיוון הסלון, החצר והמטבח האדום שמבצבץ בצד:

מבט מהסלון לעומק פינת האוכל. האדום של המטבח "נכנס" לכאן דרך הכסאות - זהים לאלה שמקיפים את הדלפק במטבח וגם לאלה שבחדרי השינה. מאיפה הגיעו כולם? מרטין עיצב אותם עבור אחת המסעדות של בעל הבית, שהיתה סנסציה עיצובית בזמנה אבל בינתיים נסגרה. יצירות האמנות שעל הקיר תופסות מקום משני בחלל בגלל הצבעוניות העזה סביב (שימו לב למנורה התכולה מעל).

דלתות גדולות נפתחות לחצר ומאירות את כל החלל.

מבט מהמטבח לסלון, ולהיפך:

כאן אפשר לראות את הקורה המקורית של הבית הישן, שממנה והלאה, על חשבון החצר, נבנתה תוספת עם חלון סקיי-לייט, שממקסם את האור.

המטבח מוקם במקביל לסלון. הרצפה, הארונות והכסאות באדום לוהט, המשטחים ירוקים - צבעים משלימים שמדגישים זה את זה ויוצרים יופי של דרמה.

הארונות על הקיר שבקצה המטבח חופו במראה שמשקפת את את הצמחייה שבחצר, מכפילה את האור באיזור חשוך יחסית ומגדילה את תחושת המרחב. נכון שאור חשוב, אבל למה להגדיל חלל שהוא ממילא גדול? שאלתי את עצמי, ואז נזכרתי באחד הכללים של הפנג שוואי - אם יש מגרעת בחלל, אפשר להשלים אותה עם מראה, כדי שהחלל ''ירגיש'' שלם. כאן איזור המדרגות הוא המגרעת בקומה המלבנית, והמראה שמצידו השני "משלימה" את המלבן (כמו שאפשר לראות בתמונה כאן למטה).

הפסים השחורים "מפרקים" את האדום הלוהט (כמו הפסים שעל הכריות הירוקות בסלון).

מבט מהחצר אל שני חלקי החלל הציבורי - ועולים אל קומות חדרי השינה:

בהמשך לגרם המדרגות הסגול, גם ארונות חדר השינה המרכזי נצבעו בסגול אפיפיורי קר ומרגיע (לפי התאוריות. אני דווקא מכירה אנשים שאותם הסגול מאוד מעורר). מסביב הכל לבן ובהיר. כמו כל החללים בבית, גם חדרי הרחצה עצומים:

בחדר הרחצה של ההורים דומיננטי התכלת-טורקיז. בקומה השלישית שני חדרי הילדים:

מעל ישורת המדרגות חלון סקיי-לייט, מנורת פיפטיז צבעונית וגם ספוטים. דלתות הכניסה לחדרים נצבעו בתכלת - שילוב של שני צבעים קרים עם הסגול.

בנוסף לערך הנוסטלגי שיש לכסאות האדומים בבית הזה, כשיש הרבה אורחים אפשר לרכז את כולם ולשמור על מראה אחיד מסביב לשולחן. נוח.

חדר הרחצה של הילדים:

שילוב של צהוב וירוק, כמו בסלון. ועוד שני חדרי רחצה מרהיבים, שבהם הפסיפסים הריבועיים הקטנים מוחלפים באריחים מלבניים, שמכסים לא רק את הרצפה, אלא גם את הקירות, עד גובה התקרה:

- אם אתם אוהבים, יופי. אם לא - לא נורא, תיכף נגמר טרנד הקולור בלוקס.

- אפשר להשתמש בכללי גלגל הצבעים, אבל ממש לא חייבים.

- היתה לכם מסעדה ונסגרה? שקלו להשתמש בכסאות כדי לרהט את הבית.

ציון : 3 מתוך 5 במדד מצל"ח (מדד צביה ל-wow וחלושע'ס)

עיצוב: AMA

צילום: Nick Rochowski