הייתי בן שש בשנת 1986, כשאל במת הקדם אירוויזיון עלתה זמרת אלמונית בשם ריטה בשמלת סטרפלס שחורה וז'קט כותנה צהוב שהיה גדול עליה בשתי מידות. כילד עם חיישנים קאמפיים מפותחים, נצמדתי אל מסך הטלוויזיה מרגע שצלילי השיר "שביל הבריחה" החלו בוקעים מהמקלט. ואז זה הגיע – רגע חשיפת הכתף שהרעיש מדינה שלמה. לא יהיה יומרני לומר כי אותו ערב בנה את הקריירה של ריטה יהאן פרוז, כך שאם לנינט היה את כוכב נולד כמקפצה, הרי שלריטה היה ז'קט צהוב וכתף אחת שהציצה מבעדו כמו אצבע זקורה.

 

מאז נוסדה תחרות הקדם אירוויזיון בישראל, בשנת 1981, היא סיפקה למעריציה אינספור רגעים בלתי נשכחים: ירדנה ארזי כצוענייה, יזהר כהן כמייקל ג'קסון הישראלי, עופרה חזה כטלאי צהוב על במת מינכן, ועוד הרבה מהטראש המופלא הזה. כמו תמיד בתחרות זמר בעלת ניחוח קאמפי, לתלבושות תפקיד מרכזי בעיצוב הספקטקל בן שלוש הדקות. התלבושת אמורה לעורר עניין, ללכוד את עיני הצופים, ליצור חיבור מסוים אל מילות השיר, ולייצר רגע אחד בלתי נשכח שייזכר לעולמים. לפעמים היו אלה רגעי אושר, אך היו גם לא מעט רגעי אימה.

 

לרגל תחרות הקדם אירוויזיון שתיפתח הערב (שלישי), בחרנו להיזכר ברגעי האופנה הגדולים ביותר בתולדות התחרות. יזהר כהן נזכר כיצד הפכה החולצה הלבנה שלו מ'עולה עולה' ללהיט בקרב ילדי בר מצווה, ירדנה ארזי מספרת כיצד הכירה את המעצבת פרח ראובן, המעצבת דורין פרנקפורט מספרת על הטלאי הצהוב במינכן והמוזיקאי חיים צינוביץ' שופך אור על קעקוע העכביש של הזמרת רומי הלחמי. מי הזמרת שזכתה מאיתנו בנקודה אחת על העיצוב ומי היא נערת הזוהר שקיבלה דוז פואה? כל הפרטים בכתבה שלפניכם.

 

הורה, אבי טולדנו, 1982

 

 

 

נציג ישראל לאירוויזיון 82' באנגליה היה הזמר אבי טולדנו עם להיטו העממי "הורה". עם הזכייה בקדם החליטו טולדנו ומעצבת האופנה דורין פרנקפורט, שהופקדה על עיצוב התלבושות, להחליף את מראה הזמר ולהקתו לטובת הצופים האירופאים. "לקדם בחרתי לוק של 'הורה היאחזות', והלבשתי את טולדנו בחולצה ומכנסיים לבנים, ואת זמרי וזמרות הליווי במערכות לבוש בצבע ירוק פיסטוק", נזכרת השבוע פרנקפורט. "לאחר שהשיר זכה, בחרתי לשנות את התלבושות כדי שהקהל האירופאי יתחבר יותר לשיר". פרנקפורט יצרה לטולדנו חולצה ומכנסיים עשויים ברוקד סאטן לבן, ואת הרקדניות הלבישה בחצאיות ירוקות שאליהן חיברה מטבעות זהב שרשרשו בזמן הריקוד. את המלווים הגברים הלבישה במכנסיים שחורים וחולצות בורדו, שעוטרו גם הן במטבעות זהב. כדי להעצים את האווירה הים תיכונית, בחרו הרקדנים לרקוד יחפים על הבמה בעיר הרוגייט שבאנגליה. לצערם, הגימיק לא כבש עבורם את המקום הראשון, אולם הם התברגו אל המקום השני המכובד.

  

תמיד אישה, פנינה רוזנבלום, 1983

 

 

אוברול הפאייטים הכחול שלבשה פנינה רוזנבלום בקדם אירוויזיון ייזכר לעד כאחת ההופעות הנוצצות שידעה רוממה. על אף שמדובר באחד השירים הכי זכורים מהקדם לדורותיו, השיר הגיע למקום האחרון וזכה בסך נקודות חד ספרתי. בשיחה עם רוזנבלום השבוע היא מתקשה לזכור מי עיצב לה את האוברול הכחול, אך בבדיקה שערכנו נמצא כי מאחורי האוברול עומד מותג בגדי הים גוטקס. "עברו כל כך הרבה שנים, מי זוכר?", אומרת רוזנבלום. "האוברולים היו אז שיא האופנה, וחיפשתי פריט שידברו עליו גם ביום שלאחר מכן. אני חושבת ששידרתי מראה פמיניסטי וחזק, שנשים התחברו אליו, למרות שהפמיניזם היה אז בחיתוליו בחברה הישראלית".

  

חי, עופרה חזה, 1983

 

 

מינכן, אפריל ‭.1983‬ עפרה חזה עולה לבמת האירוויזיון לבצע את שיר מספר ‭,16‬ "חי‭,"‬ בשמלת טוניקה לבנה עם כתפיים מודגשות ומכנסיים הדוקים, ולצדה חמישה מלווים לבושים צהוב. המילים "שמעו אחיי, אני עוד חי ושתי עיניי עוד נישאות לאור‭,"‬ קיבלו משמעות נוספת על אדמת גרמניה, והמלתחה הצהובה שעיצבה האופנאית דורין פרנקפורט חיזקה אותה עוד יותר. בשיחה שקיימתי בעבר עם בצלאל אלוני, מנהלה האישי של חזה, הוא סיפר כי "הרעיון של דורין להלביש את המשלחת בצבע הטלאי הצהוב עבד חזק מאוד ויזואלית‭."‬ פרנקפורט, מצדה, מודה במניפולציה ומספרת כי היה כאן ניסיון להתחבר אל רגשות האשם של הגרמנים. כמו במקרה של טולדנו, זה הספיק לנו רק למקום השני.

 

עולה עולה, יזהר כהן, 1985

 

 

נישא על אדי ההצלחה של "אבניבי", שב יזהר כהן לקדם האירוויזיון ב-1985 וסיים במקום החמישי. בדומה להופעתו ב-1978 עם "אבניבי", גם הפעם עלה אל הבמה כמלאך צחור, כשסביבו חמישה מלווים בצבעי פסטל. "אני לובש לבן שנים רבות. זה הטרייד מארק שלי", הוא מסביר. על עיצוב התלבושות הופקד ניסים מזרחי מראש אינדיאני, שיחד עם כהן יצרו שפה אחידה לתלבושות המלווים, ביניהם הזמר הצעיר אדם. "רציתי אותם בצבעי הקשת, כמו מילות השיר, 'גדול וקטן, כמו קשת בענן'", הוא שר מהעבר השני של הקו. הוא עצמו לבש מכנסיים לבנים ארוכים בגזרה גבוהה וחולצה עם שרוולים תפוחים. סביב השרוול השמאלי השתלשלו שתי צמות בד, שקיפצו בכל פעם שהניף את ידו מעלה. "החולצה הזאת הפכה ללהיט", נזכר כהן. "ראש אינדיאני החליטו לייצר אותה באופן מסחרי, ורכשו אותה אלפי ילדי בר מצווה. זה היה צו האופנה של אותם ימים".

  

שביל הבריחה, ריטה, 1986

 

 

ראשונה נחשפה במקרה הכתף הימנית, שניות לאחר מכן הגיחה גם השמאלית, ואז שוב הימנית. את מה שז'קט אחד צהוב עשה למדינה שלמה בשנת 1986, קשה היה לשחזר גם במהלך קרוב לשני עשורים מאז. הזמרת האלמונית עם השיער המנופח ועגילי החישוק מפלסטיק, עלתה אל במת הקדם של אותה שנה בשמלת סטרפלס שחורה וז'קט צהוב שגדול עליה בשתי מידות לפחות (טרנד שהיה לוהט באייטיז), שיצר עבורה המעצב רפי יעקובסון, שחי כיום בארצות הברית. למחרת אף אחד לא התעסק במילים או בלחן של "שביל הבריחה", אלא באותה כתף חצופה של הזמרת האלמונית. התנופה שקיבלה הקריירה של ריטה בגלל אותו ז'קט היא שיעור חשוב ביחסי ציבור, שמוכיח את הכוח הטמון בפריטי לבוש בולטים.

  

שיר הבטלנים, נתן דטנר ואבי קושניר, 1987

 

 

שובר הקופות "האחים בלוז" משנת 1980, בכיכובם של ג'ון בלושי ודן אקרויד, שימש כהשראה להופעתם של נתן דטנר ואבי קושניר בקדם האירוויזיון ובאירוויזיון של 1987. על עיצוב התלבושות הופקדה חברת האופנה ראש אינדיאני, שהשיקה בדיוק באותה השנה את קו הגברים שלה, ובחרה באופן לא רשמי בזוג פרזנטורים שיחשפו את הקו לעיני 100 אחוז רייטינג של הערוץ הראשון. "הלבשנו אז המון זמרים. אם היום מותגים מלבישים סלבס, אז הלבישו זמרים", מסבירה אילנה כרמלי, לשעבר המעצבת של ראש אינדיאני, שהיתה בין האחראים ללוק הזה. "העבודה אז היתה בסיעור מוחות עם האמנים. היתה פגישה, ולדעתי דטנר וקושניר הגיעו עם הרעיון של האחים בלוז ויחד עם ניסים ודני (האחים מזרחי, בעלי ראש אינדיאני, א"י) הרכבנו לוק שכלל בלייזרים שחורים במראה זרוק, עם שרוולים מקופלים ועניבות צרות.

 

חליפות הגברים הזהות של דטנר וקושניר סיפקו רגע טלוויזיוני מדויק. כביכול, מדובר בחליפת גברים שחורה שכמעט לכל גבר יש במלתחה, אלא שבמקרה זה הסטיילינג שקרץ אל קומדיית הפולחן "האחים בלוז", עטף את ההופעה של השניים באור קומי והיווה המשך ישיר לשיר עצמו, שניחן בנרטיב קליל ובפזמון קליט. יחד הם יצרו מראה זכיר ושיר שנתקע בזיכרון לשנים רבות.

 

בן אדם, ירדנה ארזי, 1988

 

 

לאחר תקופה ארוכה שבה המעצבת דורין פרנקפורט היתה אחראית על התלבושות של הזמרת הלאומית, ארזי הולידה את עצמה כצוענייה. בשנת 1988 היא נבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון, וקיימה מיני קדם אירוויזיון עם ארבעה שירים שלה, שנבחרו על ידי הקהל וועדה מקצועית. על התלבושות כולן הופקדה המעצבת פרח ראובן, שיצרה לה חצאיות צבעוניות ועתירות בד במראה צועני, אשר הפכו באותם ימים לטרנד לוהט. השבוע נזכרת ארזי: "הכרתי את פרח בשנת 1986, כשהייתי בהריון עם בתי אלונה (כיום בת 26, א"י) ולא רציתי שאף אחד יידע. שמרתי את זה בסוד כמוס עד חודש שישי. שיתפתי את פרח בסוד והיא נצרה אותו עד שכבר אי אפשר היה להסתיר את הבטן". ארזי מספרת שסגנון העיצוב של ראובן תאם את טעמה האישי. "היינו בראש אחד ויחד אהבנו לעוף בדמיון", אומרת ארזי. "כל רעיון ושיגעון שהיה לנו, פרח ביצעה. אני זוכרת שהיתה לי שמלה של ארבעים מטר בד עם ניטים, ופרח תפרה אותם אחד אחד".

 

איך זה קורה, רומי הלחמי, 1989

 

 

השיר "איך זה קורה" של "אשת העכביש" רומי הלחמי הוא מהשירים הטובים שהופיעו אי פעם בתחרות הקדם אירוויזיון. אלא שבשנת 1989 הציבור כנראה חשב אחרת והשיר הגיע למקום האחרון, בעוד את המקום הראשון קטף "דרך המלך" הצ'יזי של גילי נתנאל בן ה-13. היו מי שטענו כי ההופעה הדרמטית של הלחמי - שמלת מיני סאטן שחורה שחשפה כתפיים שעליהן צוירה אלמנה שחורה - הבהילו את צופי הערוץ הראשון.

 

 

ניסיונות לאתר את הלחמי השבוע עלו בתוהו, אולם כן הצלחנו לדבר עם מי שאחראי על ציור העכביש - חיים צינוביץ', שהיה אז משוחרר טרי מלהקת חיל האוויר ושימש כנגן גיטרה בלהקת הליווי של ורדינה כהן באותו קדם. "בימים ההם בערוץ הראשון, כשהכתף החשופה של ריטה היתה הדבר הכי סנסציוני, חשבו איך להבליט את רומי", משחזר השבוע צינוביץ'. "באותה תקופה הייתי מצייר עכבישים, וחמוטל בן זאב, שכתבה את השיר של רומי, פגשה אותי במסדרונות רוממה מאחורי הקלעים לפני שהחלה התחרות, וביקשה שאצייר עכביש על רומי. הרעיון היה לצייר עכביש קטן, אבל רומי היתה בחורה 'לא קטנה', בלשון המעטה, עם פרונט גדול ותלתולת שיער, ואיכשהו יצא עכביש מאוד גדול שכל הפוקוס נהייה עליו. במבט רטרוספקטיבי, העכביש הזה היה ביזארי מאוד".

  

לשמוח ולרקוד, אופירה ורווית יוספי, 1989

 

 

אחת ההפתעות המרעננות של קדם 1989 (מהקדמים הטובים שהיו פה) זכורה בדמות האחיות אופירה ורווית יוספי, עם השיר הקצבי לשמוח ולרקוד. האחיות התימניות משכונת כפר שלם בדרום תל אביב, אחייניותיה של המלכה עופרה חזה, כבשו את לב הקהל עם שמחת החיים שהביאו אל הבמה, למרות שהגיעו רק למקום השלישי. אי אפשר היה להתעלם גם ממערכות הלבוש הצבעוניות שהרכיבה עבורן המעצבת מיקה בשן, שעבדה אז תחת שם המותג MIKAN (בשיתוף המעצבת אנט הומונאי). "אני מסתכלת על זה והיום וזה בהחלט עומד במבחן הזמן", צוחקת בשן, שעיצבה לאחיות ז'קטים ומכנסי ברמודה מעור צבעוני, והלבישה אותן בגרביים לא תואמים ובנעלי אולסטאר גבוהות בצבעי גלידה. לדבריה, האחיות יוספי הגיעו אליה בעקבות בעלה, הזמר יגאל בשן, ששימש כמפיק של האחיות באותם ימים.

  

כאן, אורנה ומשה דץ, 1991

 

 

בדברי הימים של הקדם אירוויזיון הישראלי ייזכרו התלבושות שעיצב ירון מינקובסקי לצמד אורנה ומשה דץ כמקוריות והיפות ביותר. האאוטפיטים של השניים הורכבו ממפות בוכריות, שנרכשו בשוק הפשפשים והפכו בכישרונו של מינקובסקי למערכות לבוש בלתי נשכחות. השמלה של דצה עשתה יחסי ציבור נפלאים לישראל ולמעצב, שסיפר בעבר ל-Xnet כי ז'אן פול גוטייה, שעיצב באותה שנה את מערכת הלבוש הנפלאה לנציגת צרפת לאירוויזיון (אמינה, שהגיעה למקום השני), ביקש לפגוש אותו אישית. "עד היום, כשהוא מבקר בישראל הוא עוצר ליד חלון הראווה שלי, אבל לא נכנס", מספר מינקובסקי. "זו היתה שמלה מאוד ייחודית והיא נצרבה בזיכרון שלנו כמייצגת בגד ישראלי, למרות שהיא בכלל בוכרית".

  

תפילה, יוליה, 1995

 

 

נוטים ללגלג על בגדי הקדם אירוויזיון כמייצגים של אופנה נמוכה וטראשית. ובכן, אם יש בגד שמוכיח את הטענה הזו, הרי שמדובר בשמלת המיני שלבשה הזמרת יוליה פרייטור בקדם של שנת 1995. גם אם ניתן איכשהו לשים בצד את הזיופים של יוליה על במת הקדם, לא נוכל להתעלם מהשמלה בסגנון זינה הנסיכה הלוחמת שבה התהדרה על הבמה. היתה זו שמלת מיני שחורה מסאטן עם עיטורי זהב ושרוולי קטיפה שחורים, כשבמקביל, הרקדניות והמלוות לבשו גרסאות מאופקות יותר לאותה זוועה ויזואלית. עד היום טרם נשבר השיא שעשתה יוליה על במת הקדם אירוויזיון – עם האאוטפיט הנוראי ביותר של כל הזמנים - אבל היי, עדיין לא ראינו את האאוטפיט של ליהיא גרינר לקדם 2013, כך שיש עוד למה לחכות.

 

לילה טוב אירופה, דנה אינטרנשיונל, 1995

 

 

שלוש שנים לפני שנשלחה לאירוויזיון בברמינגהם בשמלה של ז'אן פול גוטייה, השתתפה דנה אינטרנשיונל בקדם אירווזיון 1995 עם השיר "לילה טוב אירופה". מנהלה האישי, שי כרם, מספר היום כי הזמרת שמעה באותם ימים על המעצב הישראלי ירון מינקובסקי, שזכה אז לכינוי "ז'אן פול גוטייה הישראלי", וביקשה ממנו לעצב עבורה מערכת לבוש. מינקובסקי עיצב לאינטרנשיונל שמלת מיני סטרפלס לבנה, ומעליה ז'קט בולרו קצר ששרווליו עוטרו בדגלי מדינות העולם. הרעיון של מינקובסקי היה יפה ומקורי, רק חבל שבחר לשתול את רגליה של דנה בגרבונים לבנים ואטומים, ששיוו לה מראה מגובס ומשעשע. ואנקדוטה לסיום: חדי עין יזהו בקטע הווידאו מהקדם את הכוריאוגרף קלוד דדיה מפזז מאחורי אינטרנשיונל, כשהוא לבוש חולצת לייקרה ירוקה.

  

הלו הלו, האחיות פיק, 2005

 

 

אף מילה על הזיופים של האחיות פיק. לאלה תידרש ועדת חקירה מיוחדת. אבל בניגוד מוחלט לכל ההופעות המחרידות של שרונה ודניאלה עד אותו יום, שמלות הזהב שלהן בקדם של 2005 היו מההופעות היותר מוצלחות שלהן. הן נראו זוהרות במידה, קלילות, סקסיות ואופנתיות לאותם ימים. אז למה הן עצמן כל כך שונאות את הלוק הזה? "אתה לא באמת הולך לכתוב על זה!", פקדה עליי טלפונית דניאלה. "מבחינתי זאת ההופעה הטראומתית ביותר ואני לא מתכוונת לשתף איתך פעולה". חבל, דווקא רצינו לפרגן.