הדפסה
לכתבה באתר
J.Viewz, או שמא נוכל לקרוא לו דגן, הוא בחור ישראלי שגר בברוקלין, עושה מוזיקה איכותית ויודע לעטוף אותה באיכויות ויזואליות שאיתן הוא פורץ קדימה בעולם המוזיקה. מעט מוזיקאים בוחרים לשים דגש כזה חזק על הצד החזותי (וחבל): כבר למדנו שאמן שולי יכול לקדם את הקריירה שלו בצורה דרמטית בעזרת עטיפה איכותית וחדשנית. אז הנה הדוגמה הטרייה: 100 אלף צפיות בשלושה ימים. שני אנשים כבר שלחו לי מייל הבוקר עם הווידאו הזה, תחת הכותרת: "מדהים!"
בתגובה לאחד המיילים כתבתי שהמיינסטרים הוא האשפה של הגאונות, וכך באמת אני מרגיש כשאני מסתכל על הווידיאו הזה. לא מזמן כתבתי כאן על הדברים המדהימים שהמעבדה של דיסני עושה עם צמחים ואיך אפשר לקבל את המידע מהם כדי להפוך אותו לסאונד ולחומר ויזואלי. ואז אמרו לי "אבל תן דוגמאות, מה אפשר לעשות עם זה?"
הפעם יש באמת דוגמה כיפית, בדמות קליפ משעשע עם מוזיקה טובה, אבל מדובר בעבודה מאוד מאוד בסיסית. רק כדי להמחיש: J.Viewz משתמש כאן במכשור בסיסי שאפשר לקנות ב-10 דולר בחנות החשמל הקרובה לביתך - ומדובר בהצלחה. בכל זאת אני מוצא את הקליפ הבא כמרשים הרבה יותר. J.Viewz לא הרשים אותי ברמה המוזיקלית וגם לא ברמה הטכנית, אבל כן ברמת יחסי הציבור (עובדה, כתבתי עליו). אז ביג-אפ על ההתעלות מעל הבנאלי, הנורמלי והמשעמם.
בואו ננצל את ההזדמנות כדי להציג כמה דוגמאות, טובות יותר, לחשיבה אחרת ולעבודה במדיומים נוספים בעלות נמוכה. קחו לדוגמה את קותימן - גאון בסימפולים ובקומפוזיציות מוזיקליות.
ו Imogen Heap (איתה יצא לי לעבוד קצת במסגרת העבודה שלי).
כשאני מדבר על עלות נמוכה אני מתכוון כמובן לזמן אינסופי, אבל ההשקעה הכספית נמוכה יותר. מצאתי את עצמי כבר כמה פעמים במועדונים קטנטנים בלונדון, עושה VJ לאיזו להקה שמבינה את המשמעות של ויז'ואל, רק שאין לה כסף או מקום מטורף להופיע בו עם פירוטכניקה והקרנה אחורית. מוזיקה וויז'ואל הן חיבור בלתי נמנע: מוזיקה והעולם הפיזי ממילא מחוברים, משום שגלי הקול מניעים אותנו ומזיזים לנו את האברים הפנימיים (במיוחד בווליום גבוה). הופעה, הרבה יותר מווידיאו, היא המקום להציג פרויקטים כאלה כדי ליצור אמינות, ריגוש ואינטראקציה.