אם אין אני לי, מי ידגמן לי?

ת.ז: תמר לנדאו, 33, תל אביב

המותג: TAMAR LANDAU

תמר לנדאו. "זה נותן במה לשחקנית שבי"

למה לדגמן לעצמי: המותג קיים כבר שלוש שנים ואני מדגמנת אותו מתחילת דרכו. ההחלטה לעשות זאת היא שילוב של כמה דברים – בראש ובראשונה, זה מאפשר לי לחסוך כסף על דוגמנית ולהשקיע אותו בעיצוב ובפיתוח הקולקציה. הבחירה לדגמן באה מהידיעה שאוכל להציג את רוח המותג בצורה מכובדת, יצירתית ומסקרנת. אני לא בטוחה שזה מתאים לכל מותג או מעצבת, אבל עליי באופן אישי זה תפור (תרתי משמע) כי זה גם נותן במה לשחקנית שבי, כך שאני נהנית מהתהליך והתוצאה היא לשביעות רצוני.

הקונפליקט: הקונפליקט מעולם לא היה קיים, היות ובחירתי לדגמן באה מתוך ידיעה שאוכל להציג את הבגד ואת המותג בדרך הטובה ביותר. אם הייתי חושבת שהתוצאה לא תהיה מספקת, הייתי מוותרת על המקום מול המצלמה. לנגד עיניי עומדת תמיד טובת המותג והקולקציה.

התגובות: אוהדות ומפרגנות ביותר. גם מצד המשפחה והסביבה ממנה אני באה – שמלווה אותי בדרך להגשמת החלום להיות מעצבת אופנה כבר מגיל 10, כך שבשבילם זה חלק מהעניין; וגם מצד הלקוחות שמגלות שאני גם הדוגמנית, בשבילן זה הערך המוסף. הן זוכות להכיר את האדם שמאחורי המותג. רוב הלקוחות שפגשו אותי במציאות וזיהו אותי מהתמונות, מרגישות אחר כך שייכות ומפגינות נאמנות רבה למותג, שומרות על קשר, עושות שיתופים, מפרסמות את הקולקציה. אלו דברים עם משמעות עצומה בשיווק במאה ה-21.

אם לא אני, אז מי: בינתיים, זו אני. אבל יש נשים שהייתי שמחה שילבשו או ידגמנו את הקולקציה: מישל אובמה, הלן מירן, לורה דארן, פלורנס וולש, אן האת'וויי, הנסיכה קתרין, ברברה סטרייסנד. ובארץ: קרן מור, יובל שרף, אניה בוקשטיין, רונית יודקביץ, הח"כית שולי מועלם, ועוד רבות וטובות.

בעתיד: אמשיך לדגמן לצד פרזנטוריות או דוגמניות שאישיותן וסגנונן מתחבר לאופי המותג.

ת.ז: קרן אשד, 27, רמת אביב

המותג: בגדי תפארתך

קרן אשד. "המעצבת יודעת לשדר בצורה הטובה ביותר את המותג שלה"

צילום: שי כהן, סטיילינג: קרן אשד, איפור: רבקי וקשטיין

למה לדגמן לעצמי: כך הבגד נראה טבעי ואמיתי יותר. לדעתי, זה גם עוזר למכור את הבגד. בקולקציה שלי מאוד חשוב לשדר הרגשה של בת ישראלית אמיתית, לכן גם השם – בגדי תפארתך, שהוא מהשיר של יום השבת "לכה דודי". הערך המוסף הוא כמובן הנגישות: הבגד נראה אמין ומתאים לכל בחורה.

הקונפליקט: אני בעד לצאת מסטיגמות וממחשבות על מה יגידו או מה יחשבו. תמיד לאנשים יש מה לומר – כמו למה לדתייה להצטלם ולדגמן – אבל אני לא רואה את זה ככה. אני רואה את זה כקידוש השם: כשמישהי לבושה צנוע, צריך לפרסם זאת ברבים. אם אני זו שצריכה להעביר את המסר אז אשמח לעשות זאת, הרי אין כמו דוגמה חיה של בחורה כמוני שחזרה בתשובה מהמקום הכי לא צפוי ומראה את סוד הצניעות אבל באלגנטיות. מאוד חשוב לי גם לשדר יוקרה ואיכות.

התגובות: הפידבקים מסביב הם חיוביים ביותר, מכיוון שהפרסומים נעשים במקומות אליהן נחשפות נשים והמטרה שלי היא להלביש בצניעות גם את הרחוקות. הרבה חילוניות מגיעות אליי מכל הארץ, ובאמת זורקות את המכנסיים וקונות ממני ארון שלם.

אם לא אני, אז מי: בעבר הלא רחוק, אורטל פנחסי דגמנה לי והיה מקסים. זה לא סותר. אני לא דוגמנית הבית – היא דוגמנית מקצועית ממני, אבל אני מעבירה מסר וזה שונה.

בעתיד: עדיין לא החלטתי אם אמשיך לדגמן לעצמי, זה עדיין בגדר מחשבה...

ת.ז: אורית אביעזר, 38, מודיעין

המותג: Orit Aviezer Millinery - עיצוב כובעים בעבודת יד

אורית אורית אביעזר. "בהתחלה זה נבע מצורך – הכובעים תמיד נראים טוב יותר על פנים אנושיות"                        צילום: ה.אביעזר

למה לדגמן לעצמי: הפעם הראשונה שהצטלמתי עם הכובעים שלי היתה בארצות הברית, לשם הגענו למספר שנים בעקבות העבודה של בעלי. בהתחלה זה נבע מצורך – הכובעים תמיד נראים טוב יותר על פנים אנושיות מאשר על מעמד, ומכיוון שרציתי תמונות לפרסום בפייסבוק ולאתר etsy, הייתי חייבת פיתרון זמין ומהיר.

הקונפליקט: בהחלט היה לי. ממש לא הרגשתי בנוח עם זה שאני מצלמת את עצמי, ומצאתי את עצמי מתנצלת בפעמים הראשונות. אני בדרך כלל ביקורתית מאוד כלפי תמונות של עצמי, וידועה כמשמידת תמונות סדרתית.

התגובות: להפתעתי קיבלתי תגובות מאוד חמות. זה התחבר לי לתופעה שנתקלתי בה במכירות: הכובע שאני מדגמנת בזמן מכירה הוא ב-99 אחוז מהמקרים הכובע הראשון שיימכר – אני משערת שזה עוזר לנשים לדמיין איך הכובע ייראה עליהן. אני חובשת את הכובעים שלי בכל הזדמנות – באירועים ובבית הכנסת בשבתות – זה תמיד תופס אנשים והם מגיבים.

אם לא אני, אז מי: בימים אלו אני שוקדת על הפקת אופנה מקצועית. זאת הפעם הראשונה שאשתמש בצוות שלם – צלמת, מאפרת, סטייליסטית ודוגמנית מקצועית. זאת בהחלט עליית מדרגה, אבל למטרה של קמפיין פרסומי רציני זה הכרחי.

בעתיד: אני מעדיפה להשקיע עכשיו בהפקות המקצועיות, אבל לא פוסלת את האפשרות לדגמן במידה ואזדקק לפרסום אינטרנטי זריז.

ת.ז: שירן אבוחצירא, 25, גבעת שמואל

המותג: shiran. A, עיצוב כיסויי ראש

למה לדגמן לעצמי: בתחילת דרכי, בקטלוג הראשון שהעליתי בהתרגשות רבה, בחרתי להציג ולהצטלם עם הכיסויים בעצמי. זה התחיל ממקום של נוחות ופחות מורכבות בלוגיסטיקה. בקטלוגים הבאים, החלטתי להמשיך להיות הדוגמנית מתוך ידיעה והרגשה שמי שיצר את הדגמים הללו וחש אותם, יידע גם איך להציג אותם. במשך כמה עונות הצטלמתי עם כיסוי ראש חלקי. בינתיים ילדתי את בכורי, עילאי, ולאחר הלידה החלטתי לכסות את כל השיער, מה שמנע ממני להמשיך לדגמן לעצמי כי יש לי מבחר גדול של סרטים. אז חשבתי מה עושים? למי מציעים לדגמן לי? החלטתי שכל לקוחה שתהיה מעניינת במראה ובסגנון, תתבקש על ידי בחיוכים להשאיר את הפרטים שלה, בתקווה שתהיה הדוגמנית הבאה. כך, כמו סוכן דוגמניות, דליתי את הדוגמניות המקסימות והיפות שדיגמנו לי עד כה – רוזני והודיה.

השמועה עברה בין הלקוחות והגעתי למצב שבנות משאירות לי בהודעות את הפרטים שלהן ומציעות את עצמן לקטלוג הבא, וזה נעשה נוח ונחמד. מדי פעם אני מוסיפה כמה תמונות שבהן אני מצטלמת בעצמי, ואז כל הלקוחות המפרגנות שלי מחליטות פה אחד שאני לא צריכה דוגמנית ושאני צריכה לדגמן, אז כמובן שאחשוב על זה אולי להמשך הדרך.

הקונפליקט: חלק מהלבטים שלי בהתחלה, אם לדגמן לעצמי או לא, היו בגלל המבוכה מהדעות מסביב. פתחתי את העסק כמה חודשים לאחר שנישאתי, אז קודם כל שאלתי את בעלי מה הוא אומר על זה שפשוט אני אדגמן לעצמי. הוא ענה שהוא זורם עם זה בכיף. אמרתי לעצמי שאם זה לא מפריע לו, אז הדעות מסביב בטח פחות חשובות לי.

התגובות: לא הגיעו תגובות המתנגדות כביכול לכך שאישה נשואה תדגמן. היה פרגון כל כך גדול בתגובות, אם זה בפייסבוק ואם זה מאנשים שראו אותי ופיזרו קומפלימנטים בנדיבות. זה פשוט מילא אותי ושיחרר אותי לקראת הפעמים הבאות. אני חושבת שלמעצבת שמדגמנת לעצמה בתחילת דרכה זה כל כך חשוב, האנרגיות החיוביות והטובות להמשך הדרך – גם בפן העיצובי וגם בפן הייצוגי.

אם לא אני, אז מי: אני לא סגורה על מישהי ספציפית. אמשיך לשלב ולגוון.

בעתיד: בהמשך הדרך אני חושבת שבא לי קצת "להצטרף" לצילומים. מרגש אותי לעצב משהו ולדגמן אותו – יש בזה אמירה מאוד אמיתית ואותנטית.