האדריכל אדם מזור זכה בפרס ישראל לאדריכלות ועיצוב – כך הודיעה היום (ב') ועדת הפרס, מטעמו של שר החינוך גדעון סער. חלוקת הפרס תיערך, כמדי שנה, ביום העצמאות הקרוב. בניגוד לאדריכלים קודמים שזכו בפרס – כגון יעקב רכטר, שזכה בו בעקבות תכנון "בית מבטחים" בזכרון יעקב, או האחים עדה כרמי- מלמד ורם כרמי שזכו בו בעקבות תכנון בית המשפט העליון ירושלים - הפרס לא הוענק למזור על שום מבנה שתיכנן, אלא בזכות מפעל תכנון ומחקר, שמתבטא לדעתם ב"שינוי תפיסת התכנון והעיצוב המרחבי של ישראל".

 

חברי ועדת הפרס - בראשותו של המעצב הוותיק דן רייזינגר, ולצידו פרופ' ברוך ברוך וד"ר ערן נוימן - נימקו את הבחירה במזור כך: "תפישתו שמה דגש על שמירת הריאות הירוקות והשטחים הפתוחים, ומעודדת בנייה מרוכזת בצפיפות גבוהה במרכזי הערים". עוד ציינו, כי הוא "פיתח מודלים מתמטיים לתכנון עירוני. הוא אדריכל ומתכנן ערים רב-תחומי ששילב מחקר, תכנון יישומי ופעילות אקדמית וציבורית. פרופ' מזור העמיד דור של אדריכלים, מתכנני ערים וחוקרים שממשיכים את דרכו. הוא פיתח גישה מרחבית תלת-ממדית לתכנון עירוני, המדגישה את העירוניות כערך מרכזי בתכנון".

 

בשיחה עם Xnet הוסיף נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב,כי "העיצוב והתכנון הוא חלק בלתי נפרד מהדיסציפלינה האדריכלית, ומן הראוי שאנשים שהשפיעו בצורה כה משמעותית יקבלו הוקרה על מפעלם".

 

מודלים מתמטיים שיושמו במקומות שונים

 

אדם מזור, בן 77, החל את דרכו המקצועית במשרדו של האדריכל נחום זולוטוב. במקביל ללימודי תואר שני בטכניון, החל בפעילות מחקרית ומקצועית שבמסגרתה פיתח מודלים מתמטיים:

 

- URBANIX - מודל שמאפשר לקשור משתנים פיזיים, כלכליים, תחבורתיים, חברתיים וסביבתיים ולשלבם לכדי פתרון מרחבי. הוא יושם בערים אירופיות כגון רוטרדם ואוטרכט בהולנד, המבורג ודיסלדורף בגרמניה, ובתכנון הערים החדשות אירוין בסקוטלנד וסינס בפורטוגל.

 

- "ECOLATRIX" - מודל המיישם שיטות של "ניתוח פעילויות" למערכים אזוריים וסביבתיים תוך הרחבת מושג ה"פעילויות" גם לתחום החברתי, לזיקות בין אזורים (כמו תחבורה), לחלופות טכנולוגיות ולתוצרי לוואי סביבתיים. מודל זה יושם בהולנד ובישראל.

 

- בשנות ה-70 וה-80 פתח מזור בסדרה של פרויקטים רחבי-היקף בישראל, ובראשם תוכנית אב מטרופולינית לערי גוש דן ותוכנית-אב לעיר תל אביב-יפו. הפעולה הידועה ביותר שלו הייתה התוכנית לשיקום "לב העיר" בתל אביב, שעליה גם זכה בפרס רכטר ב-1988. הפרויקט הניח קווים מרכזיים להחייאת הרבעים המרכזיים בעיר הנחלשת, הביא למהפך בכיוון ההגירה החיובית למרכז תל אביב, לאחר שנים רבות של עזיבת האוכלוסייה לערי הלוויין של גוש דן.

 

תוכנית משמעותית נוספת, שמזור יזם ב-1989 והמשיך בה עד שהושלמה ב-1997, היא "ישראל 2020". תוכנית זו הגדירה את מרחב האפשרויות שמתוכו עוצבה תמונת העתיד הכלכלית, החברתית והסביבתית המשולבת לישראל בשנות האלפיים, תוך הגדרת כלי-מדיניות להגשמתה. התוכנית מהווה בסיס לתמ"א 35 ולתוכניות מחוזיות נוספות. משנת 2000 הוביל מזור מהלך תכנוני משלים: מ"ישראל 2020 ל-2050".

 

"אין הרבה אדריכלים שפעלו בהיקף כה נרחב ומתוך ראייה מערכתית גדולה. תוכנית המתאר הארצית של מזור הובילה לשינוי תפיסתי, משום שהיא הצהירה לראשונה שיש צורך לצופף את העיר הישראלית ולהשאיר ריאות ירוקות", סבור נוימן. "זה קרה 40-50 שנה לאחר 'תוכנית שרון' (תוכנית האב למדינת ישראל, נ"ר), שעסקה בפיזור המרחב העירוני".

 

עוד בנושא:

 

>> קדחת השימור הנדל''ניסטי ברובע לב העיר

>> המגדלים של רחוב הרצל ושדרות רוטשילד