שיעור בצניעות: הסגנון של בן גוריון

בגד הוא כמו בית. אנו חיים בתוכו, בוחרים בו לפי הטעם והיכולת שלנו. הבגד, כמו הבית, משקף את האופן בו אנו רוצים לחיות את חיינו, ומספק חלון אל הדעות והערכים המאירים את דרכנו.

כיום מגדלי יוקרה או וילות מפוארות נראים לנו כמרחב המחייה הטבעי של הפוליטיקאים. לעומת זאת, צניעותו של דוד בן גוריון הפכה כמעט למיתוס פוליטי, וחייו אי שם במדבר היו סמל אישי ולאומי. אנחנו מכירים את מורשת הענווה של המנהיג שעמד על הראש בים, אכל לבן ופירות, ובערוב ימיו פרש לצריף דל בשדה בוקר. כולנו נהנים לחזור ולספר עד כמה מנהגיו היו שונים מאלו של הפוליטיקאים כיום, עם הסיגר העולה באש בכיס חליפתם ועם הפסנתרים המתנגנים בדירות הפאר שלהם בבניינים נישאים מעל העם.

לעתים קרובות, בן גוריון בחר ללבוש בטלדרס ולא חליפה רשמית. כמנהיג סוציאליסטי בארץ ישראל, הוא מצא לנכון להעדיף בגדי חאקי, שנעו בין מדי צבא למדי פועלים, על פני החליפה העסקית, הבורגנית, המקובלת בארצות המערב. אומנם לפעמים לבש בן גוריון חליפה, לרוב חליפת שלושה חלקים שחורה עם פסי סיכה, אך המראה הטיפוסי המזוהה איתו נותר קשור יותר ללבוש פועלים. אין ספק שבן גוריון עצמו ראה בבגדים שלבש הצהרת כוונות ערכית. לבושו, וגם ביתו, שידרו צניעות, תכליתיות, פשטות וחריצות.

ביקור בביתו של בן גוריון בשדרה הקרויה על שמו בתל אביב, מאפשר הצצה מעניינת אל ההעדפות העיצוביות של זוג אנשים שהשפעתם על המדינה היתה עצומה. הסגנון השולט בבית, שלא השתנה מיום שבעליו עזבו אותו, מדגים את סדרי העדיפויות המוסריים של האנשים שגרו בו. הצבעים פשוטים, בין חום לחאקי ובין כחול לתכלת, הרהיטים תכליתיים, ממיטת הסוכנות ועד למדפי הפורמייקה במראה העץ. בדי הווילונות וכיסויי המיטה נראים תוצרת מפעלי הארץ הצעירים.

החדר המרשים ביותר בבית הוא הספרייה, שבה רבבות ספרים מקוטלגים ומסודרים למשעי, בכולם קראו ועיינו. הבית הוא מוזיאון לא רק של אדם ייחודי, אלא גם של בחירות אישיות ועיצוביות המתמקדות בפשוט ובמקומי על פני הרהב, ההדר והפאר המיובאים.

• תמונות הבית של בן גוריון צולמו על ידי אילנה אפרתי, 2013