לא בכל יום מגיעים לבית פרטי שנראה כמו מוזיאון של ארץ ישראל הישנה. אבל ביתו היפואי של גיל פנטו, 45, שביומיום מתמחה באיתור וגיוס מנהלים בחברות כוח אדם, הוא כמו מנהרת זמן לשנות ה-50 וה-60. במבנה הטורקי המשוחזר שבו הוא מתגורר, פנטו מקיף את עצמו בקופסאות פח ממותגות של ביגל, שלטי פרסומת ישנים עם כיתובים כמו "דובק רויאל" ו"שתו קריסטל", ומעל הכול – אוסף מרשים של בגדי חברת האופנה המיתולוגית אתא, שזכה אפילו לחדר משלו בבית.

 

 

גיל פנטו בביתו, לבוש בבגדים של אתא. ''אני מרגיש שכאשר אני לובש פריטים של אתא, אני הופך להיות שונה יותר וייחודי'' (צילום: ענבל מרמרי)
גיל פנטו בביתו, לבוש בבגדים של אתא. ''אני מרגיש שכאשר אני לובש פריטים של אתא, אני הופך להיות שונה יותר וייחודי'' (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

האובססיה האופנתית של פנטו נולדה לפני 13 שנה, כשהחל לאסוף קופסאות פח ישנות של חברות מזון ישראליות. ככל שגילה יותר מוצרים ישנים, כך גדלה אהבתו לסגנונם, ומהר מאוד הוא הגדיל את האוסף עם שלטי פרסומת, מוצרי טיפוח, מוצרי ניקיון, חפצים ומשחקים. כמעריץ מושבע של אתא שדאג לרכוש לעצמו שלל פריטים של החברה, הוא ראה את הקשר בין האוסף הנוסטלגי הגדל לחיבתו לאופנה, והחליט להשקיע בתחום.

 

עוד אובססיות אופנתיות

 

 

במסגרת: קטעי עיתונות ישנים (צילום: ענבל מרמרי)
במסגרת: קטעי עיתונות ישנים (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

פנטו החל לאתר פריטים של אתא – ממכנסיים קצרים וחולצות פלנל מכופתרות שאימץ לארון הפרטי שלו, ועד אוסף ענק של שמלות, בגדי עבודה, כובעי טמבל, ואפילו שקיות, חשבוניות, פרסומות ותגים. כיום הוא מחזיק ביותר מ-140 פריטים של אתא, חלקם נדירים כמו חולצת עבודה ישנה מהסדרה הראשונה של המותג עם תווית שעליה כיתוב בעברית, ערבית ואנגלית. התחביב השולי הפך למרכז חייו, ולמרות שהוא ממשיך לעסוק בגיוס עובדים – פנטו עזב את חברת כוח האדם שבה עבד, בנה הרצאות בנושא אתא שאותן הוא מעביר לקבוצות שונות, והחל לפתח את ביתו כחלל לפגישות, הרצאות, ישיבות ואפילו ימי הולדת בהזמנה.

 

 

פנטו אוסף אפילו קבלות ותוויות של אתא (צילום: ענבל מרמרי)
פנטו אוסף אפילו קבלות ותוויות של אתא (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

"אני מרגיש שכאשר אני לובש פריטים של אתא, אני הופך להיות שונה יותר וייחודי", אומר פנטו. "פעם מאוד אהבתי מותגים כמו טומי הילפיגר, זה היה מאוד חשוב לי ללבוש בגדים ממותגים. אבל אז שמתי לב שכולם לבושים אותו דבר, מעין שטנץ, וכשאני מערבב בין ישן לחדש, זה יוצר מראה שונה וייחודי - גם במובן הוויזואלי וגם בערך המוסף ההיסטורי. בנוסף, אני מרגיש גאווה ללבוש פריטים תוצרת כחול-לבן, ששייכים לתעשייה שהולכת וגוועת. הטוטאל לוק שאני יוצר זה גם סוג של שימור והוכחה לתעשיית הביגוד הענפה שהיתה בישראל של פעם".

 

מה הפריט הראשון של אתא שקנית?

"מכנסיים קצרים בגוון תכלת, שאיתם אני הולך עד היום".

 

 

בגדי עבודה של אתא, כולל כובע טמבל (צילום: ענבל מרמרי)
בגדי עבודה של אתא, כולל כובע טמבל (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

איזה מאמצים עשית כדי להשיג את הפריטים?

"פעם אחת, לדוגמה, שמעתי שבעלים של חנות של אתא לשעבר מבני ברק לקח את כל מה שנשאר מהחנות אליו הביתה, שני חדרים מלאים בפריטים. אחרי שהוא נפטר, כל תכולת ביתו נתרמה לגמ"ח. יצרתי איתם קשר והגעתי לחנייה תת קרקעית, קומה מינוס 3, כדי לקנות את הפריטים. היו שם דברים חדשים עם התוויות המקוריות של אתא, וקניתי שם 30 שמלות חדשות".

 

 

  (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

מה הפריט האהוב עליך באוסף?

"המכנסיים הקצרים של אתא, כמובן, שכבר הפכתי להיות כל כך מזוהה איתם".

 

 

  (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

איך אנשים אחרים מקבלים את היחס שלך לאתא?

"פעם הלכתי ברחוב עם המכנסיים הקצרים של המותג, ועצרה אותי קבוצת צעירים ששאלה אותי מהיכן המכנסיים. אמרתי שזה של חברת אתא, והם שאלו אותי האם מדובר במותג ספרדי. פתאום הבנתי שהדור הצעיר, שאין לו זיקה לאופנה, לא מכיר בכלל את החברה הזו. גם כשאני הולך לחנויות יד שנייה מקומיות של נשים צעירות ולא מחוברות להיסטוריה המקומית, הן לא מכירות את אתא. הן כאילו מבינות בווינטג', אבל בכלל לא בכיוון".

 

גם אתם מכורים לפריט/מותג/הדפס אופנתי? רוצים לככב במדור? נשמח להכיר את האובססיה שלכם מקרוב, צרו איתנו קשר