גבר, התגרשת? אתה בידיים שלה

אני מדבר על העובדה שגברים אינם שווים בפני החוק כשמדובר באספקט הכי חשוב בחיים שלנו – המשפחה. אל העובדה הזו מתווספת עובדה מחרידה נוספת: ניתן להעליל על גבר כל מיני עלילות ולצאת מזה בשלום. כשמחברים שתי עובדות אלה יחד, מגלים שאנחנו עומדים על פיה של חבית נפץ.

אני אומר מראש שאם באמת אכפת לכם להבין את גודל הבעיה, אתם חייבים להגיע עד לסוף הפוסט הזה...

חוק מבוסס מגדר במדינה נאורה?

נתחיל בבעיה העיקרית – חוק חזקת הגיל הרך - חוק ארכאי שהיה צריך להיקבר איפשהו עם תום המנדט הבריטי, שקובע כי בעת גירושים, המשמורת על ילד מתחת לגיל 6 עוברת אוטומטית לאם, עד שהוסדר אחרת. ומה אם לא הוסדר אחרת? תיכף נגיע גם לזה.

"רגע, רגע, רגע", אתם בוודאי אומרים עכשיו. "חוק מבוסס מגדר? במדינה דמוקרטית? מה הולך פה?". אכן, גם אני שואל את עצמי איך ייתכן שבמדינה נאורה, צד כלשהו, מפסיד אוטומטית, באופן מובנה במערכת, עוד לפני שהתחיל הדיון? אז טוב ששאלנו, כי אנחנו לא היחידים ששאלנו. באיזשהו שלב התעוררה מ"מ שר המשפטים ציפי ליבני ושאלה את עצמה את אותה שאלה בדיוק. היא הקימה ועדה שנקראה ועדת שניט, שמטרתה לבדוק את הנקודה. הועדה ישבה כמה שנים והנה, הגישה את מסקנותיה לפני לא יותר משנה. מה היו המסקנות? שהחוק דורש שינוי. מה קרה מאז? כלום.

"למה? למה לא קרה כלום?" אתם בוודאי שואלים (השאלות שלכם ממש מקדמות את הדיון. כל הכבוד לכם), אז אספר לכם שלמרות שלנו, התמימים, נראה כי ברור שהחוק דורש שינוי, יש כאלו שחושבים (בעיקר חושבות, למען האמת) שהחוק מוצדק. הנה חלק מהטענות לצדקת החוק שאני שמעתי:

"בית הדין הרבני מפלה נשים ועל כן חשוב שיהיה חוק נגדי שמפלה גברים לטובת השוואה". מצוין, אז במקום לתקן את המערכת הראשונה, אנחנו דופקים את השניה, כדי שיהיה איזון. מזכיר לי את הבדיחה הגרועה על "כואבת לך הרגל? בוא, אני אתן לך מכה גם בשניה, בשביל להשוות".

"החוק מונע מילדים להפוך לקלף מיקוח בין ההורים". לא נעים לי לומר, אבל אלו שטויות. יש כל מיני סוגים של הורים ומי שירצה לעשות מהילד שלו קלף מיקוח, יעשה בדיוק את זה, בלי קשר לחוק ואם כבר, חוק שמונע מיקוח הוא חוק שקובע שהמצב יהיה שווה ולא מוטה.

החביבה עלי ביותר: "ילד בגיל הזה צריך להיות עם אמא שלו". באמת? גם אם אמא שלו וורקוהוליק, נגיד? אני לא אומר שברוב המקרים האב כשיר יותר או פחות מהאם, רק טוען שכל מקרה צריך להישפט לגופו. אבל בדר"כ לאנשים שטופי מוח עד כדי העלאת הטיעון הזה כבר אין לי מה לומר. הרי מה יעזור לי לשלוף מחקרים הקובעים כי שני ההורים חשובים או שבין כה וכה לא צריך להיות הבדל בעיני החוק? זה ממילא לא מעניין אותם. טוב, את התפיסה הדפוקה הזו אנחנו חייבים לפרויד.

עשרה ימים בכלא. סתם

אבל חכו, חשבתם שזו הבעיה האמיתית? טעיתם. גברים מסתובבים בעולם עם סימן של מטרה על גבם. כל אישה, בכל רגע נתון, יכולה לאמלל כל גבר הנמצא בסביבה נטולת עדים, סתם כי בא לה. איך? תלונות על אלימות, תלונות על הטרדות מיניות וכו'. כן, החוק במקרים אלו צודק וחובה עלינו לעצור את ההתנהגויות האלו כשהן קורות. אבל מה אם הן לא באמת קרו?

אני שומע על נשים אשר עושות עוול לגברים ולנשים כאחד, כאשר הן מבזות את הזכות להגיש תלונה בהגישן תלונות שיקריות בכדי "לנקום" בגברים. לא מזמן התפרסם ב-ynet מקרה בו אישה נתפסה בהקלטה, כשהיא מודה כי התלוננה על בעלה שהיכה אותה רק בכדי לנקום. הבעל ישב עשרה ימים בכלא. סתם. אדם חף מפשע, אני מזכיר.

הסיבה שקל כל כך לעשות זאת, היא מאחר וקיים סעיף קטן בשם 2.5, שלאחרונה הוכנסו בו שינויים. הסעיף הנ"ל מתייחס לעונש הניתן למגיש תלונת שווא (שהיא למעשה, עדות שקר). השינויים האחרונים מאפשרים להתחמק מעונש, בקלות יחסית, כאשר מדובר על תלונות בתוך המשפחה (שוב, אני בטוח שבמרבית המקרים התיקונים האלו באמת עוזרים ומשרתים את הצדק, אבל אולי דרוש ניסוח מחודש שלהם).

והתוצאה: נתק מוחלט בין אב לילדיו

מי שכבר עשה את המתמטיקה בראש, מבין שהבעיה הגדולה ביותר עוד לא הוצגה כאן. הבעיה הגדולה ביותר היא מה קורה כשמחברים את שתי הבעיות האלו יחד.

מחד, משמורת אוטומטית לאם. מאידך, הקלוּת שבהפיכת האב לפושע בפני בית הדין, שכן כאשר יש רישום פלילי, כך הוא נתפס. מה שקורה במציאות של היום הוא שהגשת תלונות שיקריות הפכה כלי בידי עו"ד בתיקי גירושין. כך, באופן פשוט למדי יכולה האישה לקבל משמורת מלאה על ילדיהם המשותפים של הזוג ובמקביל, לנהל משפט ארוך נגד בעלה לשעבר על זכויות המשמורת, אותן הוא לא יקבל עד שיזכה במשפט להוכחת חפותו מהתלונה שהגישה נגדו במשטרה.

קונספירציה? אני בטוח בכל מאת האחוזים שכל אחד מהחוקים המוצגים כאן חוקק מתוך רצון להיטיב עם המערכת ולהביא צדק. אין לי ספק בכך. יחד עם זאת, המצב שנוצר, אשר בו כל אב המתגרש מאם ילדיו נתון תחת הפחד הלא הגיוני של להיות מנותק מילדיו, ללא כל אפשרות לראותם למשך כמה שנים, הוא בלתי אפשרי.

תנו לי לחזור על המשפט האחרון לטובת המרפרפים שביניכם – החוק היום מאפשר ליצור נתק מוחלט בין אב לילדיו למשך כמה שנים.

אני הייתי תחת הרושם שאנחנו חפים מפשע עד שהוכחה אשמתנו. מתברר שזה נכון רק לגבי 50.6% מהאוכלוסיה.

לי זה לא יקרה

נשים יקרות, ברור לי לחלוטין שעצבנתי חלק גדול מכן, אך לפני שתגיבו, אנא, תארו לעצמכן מצב בו על פי חוק ניתן היה לנתק אתכן מילדיכן למשך שנה. עזבו שנה, חודש. האם הייתן שותקות?

גברים יקרים, אני יודע, זה רחוק מרובכם אלפי שנות אור ואתם יודעים שבנישואין שלכם, עם האישה שלכם, זה לא יקרה לעולם. גם אני שם. ובכל זאת, כדאי שתהיו מודעים שבשנים הקרובות תתחילו לשמוע על חברים, קרובים ומכרים שעוברים את זה. אני שומע על מקרה חדש בכל שבוע.

אם אתם רוצים להרים את קולכם, הנה קבוצה שמתעסקת בזה – הורות משותפת=טובת הילד. והנה עוד אחת – א' זה אבא. יש עוד רבות. נושא כזה כואב לא יכול להיות מרוכז במקום אחד, אבל בחרתי את זו המתרכזת בהורות ובשיוויון ולאו דווקא באבהות. זהו נושא שגם נשים צריכות להיות מודאגות ממנו (כן, גם הבנים שלכן יהיו נשואים יום אחד).