הדפסה
לכתבה באתר
"יש מצב שאת יוצאת פעם לחופשה קצרה?" הפרטנר שלח לעברי מבט חצי כועס חצי תוהה. התמתחתי על כורסת הלובי במלון והייתי לחוצה. גם בחופש אני עדיין מחפשת מקום להתחבר למיילים ולסיים טור קצר או כתבה דחופה, שלא הצלחתי לסיים לפני צאתי לחופש, כי הייתי טרודה בלהכין את כל הבגדים לילדים, לרשום להם הוראות, לבדוק שיש מלאי של אוכל ו... לארוז בזריזות את חפצינו. כך נשארו לי "זנבות" עבודה.
לסיים כתבה וללכת לספא
"יצאנו לחופשה, זוכרת?" הוא צודק. ישבתי בלובי של מלון רימונים בים המלח, שצופה לנוף מדברי מרהיב והרגשתי החמצה. כל כך חיכיתי לחופשה ובכל זאת אני גוזלת ממנה שעות יקרות לעבודה נחוצה. מסביב התפאורה אומרת נופש ופינוק ואני לא יכולה לזוז כי כמות האוכל והשפע שמוגש בחדר האוכל עשו את שלהם (תגידו לי אתם, בבית אתם מצליחים בכלל לאכול מנה אחת בנחת? כל מי שזכה להיות הורה, מודה שהוא לא יודע מה זה לאכול בנחת, כשהילדים בשטח). בעוד חצי שעה מגיע התור שלנו לספא וכדאי שאסיים את הכתבה ואשלח אותה בדחיפות.
אנחנו בחופשה?
אנחנו בחופשה קצרה. רק לפני מספר שעות החלטנו שאנחנו יוצאים לחופשה של יומיים ובאופן ספונטני - יצאנו! הנס קרה.
פרצופה המחייך של נטלי שקיבלה אותנו רק לפני מספר שעות בחיוך רחב ובברכת ברוכים הבאים הזכירה לי שאנחנו אכן בחופשה. הגענו למקום בו קצב הזמן נעשה נינוח ורגוע, בין אם תרצה ובין אם לא (ותודה אישית לך נטלי, שברגע שאמרתי לך ששכחתי משחה ומברשת שינים, כי כך זה כשאורזים ומשאירים בבית 11 ילדים עם הנחיות ליומיים, רצת ודאגת לשלוח לי לחדר).
ובחופשה אני מתקשה להאמין שאני אכן בחופש. כבר הרבה זמן שאנחנו דנים ובוחשים בנושא והחלטנו שחייבים לצאת לחופשה קצרה.
בחופש הגדול קרצנו אחד לשני מדי פעם. "איך שיגמר החופש הגדול אנחנו יוצאים לחופש!"
והחופש הגדול הסתיים ולא יצאנו לחופשה כי... החגים הגיעו. וצריך להתכונן לקראתם, לערוך קניות, בישולים וכמובן, בחופשות החגים כשהילדים בבית 24 שעות ביממה, זה לא הזמן.
הילדים בחופש. איך נצא לחופש?
המשכנו לקרוץ זה לזה מדי פעם ולהבטיח חופש והחלטנו שברגע שהחגים יסתיימו נצא לחופשה.
והחגים הסתיימו ואז הגיעו הטילים.
מי חשב על חופשה כשהטילים חגים באוויר וחצי מדינה, בעצם כל המדינה, שרויה תחת איום ומתקפה? ובין הדאגה לכל הקרובים והמכרים שבדרום ואפילו אזעקה אצלנו ושהייה חטופה במקלטים, קרצנו אחד לשני מדי פעם. כשהמלחמה תסתיים נצא לחופשה.
והמלחמה הסתיימה ואיך אפשר להשאיר ילדים שעברו תקופה של פחד וטראומה אפילו ליום אחד? ושוב החופשה נדחתה.
אלא שאז הרגשתי שאני חייבת לאתחל את עצמי מחדש והעבודה השוחקת לוקחת ממני כוח, והגוף שלי המשיך לגבות את חוסר השינה שלו והגב הכואב דורש עצירה, זריקת אנרגיה.
"יוצאים לחופש", החליט הפרטנר. "נעשה ונשמע".
ההחלטה נפלה ובתוך שעתיים יצאנו לדרך! כנראה שרק כך הורים יכולים לצאת לחופש, בהחלטה של שעה קלה. כי אם לא היינו מחליטים ועושים באותו רגע, לא היינו יוצאים לחופשה.
טיפים להורים שיוצאים לחופשה:
• אל תשאלו את הילדים האם מגיעה לכם חופשה. תודיעו להם שאבא ואמא נוסעים לחופשה קצרה כי הם מאד עייפים ועבדו קשה ורוצים לחזור עם הרבה כוח ובינתיים, סבתא / דודה / שמרטפית תשמור עליהם.
• אל תתנצלו ואל תבטיחו שתקנו להם את הירח. מותר לכם לצאת לחופשה!
• יצאתם? מזל טוב, הגבילו את מספר שיחות הטלפון שלכם הביתה וכן... גם את השיחות שלהם אליכם.
• זכרו שאמנם בראש ובראשונה אתם הורים, אבל יש לכם גם זוגיות וגם צרכים משלכם! חופשה נעימה!