הדבר ששמעתי הכי הרבה בימים האחרונים הוא שהטרדה מינית מילולית היא דבר שאפשר להחליק אותו. כל פעם צריך להזכיר מחדש שהרבה יותר קל להטריד מילולית מאשר לגעת, ועדיין יש לזה את אותו האפקט בדיוק: זה עדיין יוצר את המקום שבו נשים נחותות והתפקיד שלנו הוא להיות אובייקט מיני בשביל גברים. וככה בדיוק אני הרגשתי.

הסיפור שלי במכללת צפת מתחיל בשיעור משפטים. הגיע מרצה חדש, וכבר בשלב הקראת השמות התחלנו ברגל שמאל. הוא שאל כל אחד מאיתנו למה הוא רוצה ללמוד משפטים, ואני עניתי שמעניין אותי כי אני פמיניסטית ורוצה להגן על זכויות נשים, בייחוד בנושא של תקיפות מיניות. ואז הוא התחיל להתווכח איתי על החוק למניעת הטרדה מינית בצורה שבעיני הייתה זוועתית.

נכנסנו לאיזה ויכוח מאוד מוזר שבו הוא דיבר על עניין של הוכחת נזק, וחובה שתהיה הוכחת נזק בהטרדות מיניות. אני קצת הזדעזעתי, ואמרתי לו שברגע שהייתה הטרדה מינית יש נזק, ואין שום צורך להוכיח אותו. זה נמשך בויכוח של כמה דקות טובות מול כל הכיתה שבמהלכן הוא נכנס בי סתם. ובשלב הזה אני חושבת שראוי להזכיר: זה לא שמעמדנו שווה. הוא מרצה, אני סטודנטית, והוא בחר מתי אני יכולה לדבר ומתי אני צריכה לשתוק ולהקשיב לדבריו.

ולא היה לי מושג שזו תהיה רק ההתחלה.

 

אז הנה, כוסית

 

כמה שיעורים אחר כך התחיל שוב ויכוח לשם הויכוח, אני ממש לא זוכרת על מה. הוא שוב ניסה להכעיס אותי (רק שיהיה ברור: השיעור שלנו אפילו לא נוגע ולו טיפה בהטרדות מיניות. הנושא הזה הוא לחלוטין לא בסילבוס שלנו), אני עניתי לו ואז הוא הסתכל עלי ואמר לי: "כוסית".

רגע אחר כך הוא תפס את עצמו וקלט שהוא אמר את המילה כוסית - שבאמת, מעטות המילים האיומות יותר ממנה בשפה העברית - ועוד מול כל הכיתה, ובמקום להתנצל הוא חשב על זה רגע ואז אמר שיש פסק דין שקובע שמותר לו להגיד את המילה כוסית בכיתה ושוב אמר: "אז הנה, כוסית".

הוא לא עצר שם, ואחר כך הוא שוב המשיך לדבר בזלזול על החוק להטרדות מיניות (ושוב, נזכיר: החוק לא קשור לתוכנית הלימודים שלנו בשום דרך) כשזה ברור לו לגמרי שזה אישיו אצלי. ואני, כמובן, נאלצת לסתום ולהקשיב לו, כי הוא המרצה ואני רק הסטודנטית.

 

 

לא מוכנה לשתוק. גל שרגיל
לא מוכנה לשתוק. גל שרגיל

 

האמת? הייתי בשוק מכל ההתנהלות הזאת. כן, אני פמניסטית ולא, לא בגלל זה אני מוטרדת. לא היה לי שום עניין בעימות איתו, ואני חייבת לומר: אם הוא היה מתנצל על האופן שהוא ניהל את השיעור, או אפילו אחר כך, בינינו, הייתי מסתפקת בזה. אפילו התנצלות לאקונית, משהו כמו "אמרתי מילה לא במקום, התפלק לי, אני מצטער". אבל ההתעקשות להמשיך עם זה שוב ושוב גרמה לי להרגיש שחייבים לעשות מעשה. וזה בדיוק מה שעשיתי.

 

לא לכולן זה נעים

 

אני בטוחה שלהרבה קוראים אין שמץ של מושג למה זה כל כך מפריע לי. אז בסדר, קרא לי "כוסית". אפשר לחשוב שהוא הגבר הראשון עלי אדמות שעושה את זה. ובכל זאת, כמו שאומרת הקלישאה הידועה, זה שכולם עושים את זה לא אומרת שזה בסדר.

המילה "כוסית", מעבר לעובדה שהיא נשמעת נורא, היא פשוט לקחת את איבר המין של נשים ולהפוך אותו למחמאה. זה מחפיץ, זה מזלזל ואתם יודעים מה? לא לכולן זה נעים. וכשהמרצה שלך עושה את זה, אז נו, זה כבר סיפור אחר לגמרי.

המרצה - שאת שמו אינני רוצה לפרסם, משום שאת השיעור הזה מעבירים שניים, והמרצה השני מכובד ומנומס - לא עצר שם. בשיעור אחר, למשל, דיברנו על רשלנות רפואית, ועלתה בכיתה שאלה מאוד פשוטה בדיני נזיקין: האם אפשר לתבוע על דליפת שתלים. הוא עף על השאלה הזאת, דיבר על תופעות הלוואי שיש להגדלות חזה באופן כללי ואז התחיל לתאר את מבנה החזה ולדבר על פטמות זקורות. כפי שכבר הצלחתם להבין במוטיב החוזר, שום קשר לשאלה. חברות שלי צחקו אחר כך ואמרו שמזל שהוא כל כך לא משקיע בשיעורים, אחרת הוא גם היה מביא מצגת עם תמונות.

שוב, בוודאי תשאלו מה הסיפור הגדול. אז הוא דיבר על החזה הנשי, נו, אז מה? ואני אענה שוב: לא לכולן זה נעים לשמוע על פטמות זקורות באמצע השיעור. אם זה רלוונטי לנושא, אחלה. אבל אם זה לא ועומד מרצה ומדבר בלי שום קשר לכלום על איברים אינטימיים של נשים, אז צריך לעצור את זה. גבר - כן, גם אם הוא מרצה - צריך לדעת איך להתנהג.

 

 

המכללה אמרה לה שהיא מדמיינת. גל שרגיל
המכללה אמרה לה שהיא מדמיינת. גל שרגיל

 

מאז הוא רק המשיך להתגרות בי כל הזמן. בשיעור אחר הייתה מצגת על חוקים שאפשר לתבוע עליהם למרות שהם לא נמצאים בתקופת הנזיקין. הוא הגיע לחוק למניעת הטרדה מינית, אמר שאנחנו לא נלמד את החוק הזה אבל יש לי הרגשה שהנושא הזה יעלה דרך סטודנטית מאוד מסויימת. אני אפילו לא הקשבתי באותו זמן, הייתי עסוקה במחשב, ורק חברים שלי העירו לי שהוא מנסה למשוך את תשומת ליבי. ובשביל מה? אי אפשר היה פשוט להגיד "לא נלמד את החוק הזה, ונמשיך הלאה?". זכות הדיבור, כמו תמיד, לא ניתנה לי.

 

על ניתוחים פלסטיים והגדלות חזה

 

בשלב הזה פניתי לראש החוג וכתבתי לו שאני מרגישה מותקפת ומושתקת, ושידבר איתו ויגיד לו להירגע. אחרי תכתובות של שבועיים הוא כתב לי שהוא מקבל את גרסתו של המרצה לאירועים, ואם אני רוצה לעשות עוד משהו אני יכול להגיש תלונה.

אני לא מבינה עד עכשיו למה הוא עשה את זה, כי כל הנושא היה יכול להיגמר לגמרי אחרת. ברור שהמרצה חצה את הקו, הן האקדמי והן האישי, אז למה לא להגיד לי "בסדר, נדבר איתו" ולגמור את זה בזה? ועוד שבוע אחר כך המרצה שלי חזר לסורו, כששוב דיברנו על החוק להטרדות מיניות, שם הוא טרח להזכיר לכל הנשים בכיתה שהן יכולות ליפול כל רגע לתקיפה מינית, שזה יכול לקרות כל שנייה וזו פשוט חלק מהמציאות שאנחנו חיים בה. ככה. כאילו זה לגמרי בסדר וזה המקום שלנו בעולם וזה הסדר הטבעי של דברים. כאילו זה לגמרי לגיטימי לעמוד מול כיתה ולהגיד לנשים שם שזה יכול לקרות להן כל השנייה. הוא התעסק בזה במשך כחצי שעה באופן שהיה ממש לא רלוונטי לקורס, ואחר כך המשיך לדבר על ניתוחים פלסטיים ועל הקטנות חזה.

הרבה פעמים הרגשתי כמו אובייקט מיני, ואני מכירה היטב את התחושה. זה ממש הרגיש שהוא חושב שהתפקיד שלנו כנשים זה להיות קישוט בכיתה, הוא אומר את מה שבא לו, על איזה נושא שבא לו ואנחנו צריכות לשתוק ולהקשיב כשהוא מסתתר מאחורי חופש אקדמי עם גיבוי מלא מהמערכת. ייאמר שאני לא התלמידה היחידה שהרגישה שהדברים שלו עברו את גבול הטעם הטוב, אני פשוט היחידה שעשתה עם זה משהו.

אז הגשתי תלונה על הטרדה מינית. וכאן רק המשיך הסיפור הגרוטסקי שלי.

 

מתוקה ומעצבנת בו זמנית

 

רק במקרה שאתם לא יודעים, על פי החוק חייבת להיות בכל מקום ממונה על הטרדות מיניות. אצלנו הממונה הייתה חולה, אז מינו לה מחליפה באופן לא רשמי ולא על פי החוק, שכמובן לא מבינה דבר וחצי דבר בתפקיד שלה. הגשתי תלונה, משכו את זה במשך חודש ובסוף נתנו למנכ"ל להחליט למרות שהחוק קובע שהממונה היא זו שמחליטה.

בפגישה אחת מתוך כמה שזימנו אותי, קראו לי לדיקנית בניסיון להרגיע אותי. אחד המשפטים שהיא אמרה לי היה: "אני יודעת מה הבעייה שלך. את מתוקה ומעצבנת בו זמנית. מצד אחד בא לי לתת לך סטירה ומצד שני בא לי לתת לך נשיקה". אחרי עשר דקות היא ניסתה לשדך לי את אח שלה. אני חושבת שזה מבהיר יותר טוב מהכל באיזו רצינות הם התייחסו לתלונה שלי.

אחר כך המנכ"ל ביקש להעביר לי מסר דרך מרצה מהחוג, שאמרה לי שמבחינתו אמירות מיניות בשיעור הן דבר לגיטימי. אני לא מבינה איזה אמירות מיניות יכולות להיות לגיטימיות בשיעור, אבל שיהיה.

 

רק תגיד ''את צודקת''

 

ברור לי שחלק מהקוראים מתייגים אותי עכשיו כפמיניסטית קיצונית. אז בסדר. זה משהו שצריך להתמודד איתו. אני בסך הכל מבקשת שידברו נורמלי. אל תקרא לי כוסית, אל תדבר בזלזול על הטרדות מיניות ובטח שאל תעשה את זה בשיעור אחד.

אני מודה: רציתי שהמכללה תרגיע את המרצה. רציתי שתהיה איזושהי התנצלות לאקונית. שהמרצה יגיד "את צודקת, לא הייתי צריך להגיד את זה". שהמכללה תגיד: "האמירות הללו לא צריכות להיאמר בכיתה".

 

 

פמיניסטיות קיצונית או מחאה לגיטימית? גל שרגיל
פמיניסטיות קיצונית או מחאה לגיטימית? גל שרגיל

 

מהמכללה אני מצפה להתנצלות, במיוחד אחרי שטענו שם שבגלל שאני פמיניסטית הבאתי את זה על עצמי, כי הכנסתי את עצמי לשדה הקרב. אני הבאתי את זה על עצמי?! אני המרצה?! הוא זה שמנהל את השיעור. כשקוראים את מכתב הגניזה של התלונה שלי אפשר לחשוב שמדובר באנשים שווים במעמדם. מישהו שם התבלבל לגמרי ושכח שאני סטודנטית.

אחר כך באתי עם הנציגה של המרכז להטרדות מיניות, והם אמרו שהם בהחלט רואות את זה בתור הטרדה מינית. או אז שינתה המכללה את הגירסה שלה, וטענה שדמיינתי הכל. דמיינתי שזה הופנה כלפי, ודמיינתי בכלל את כל הסיטואציה. במכתב רשמי של נשיא המכללה הוא כתב לי: "רגשותייה של המערערת, תחושותיה ומסקנותיה כלפי המרצה הן לא יותר מאשר פרי דמיונה... תוצאה סובייקטיבית מהרהורי ליבה".

זה מצב של חוסר תמיכה מוחלט וחוסר הבנה מוחלט. אני מבינה שאולי אתם לא רואים את זה כהטרדה מינית, אבל אני כן.

כצעד אחרון ביקשתי להשתחרר מהשיעור. לפחות את זה תנו לי. גם לזה לא הסכימו. ובגלל זה יצאתי במחאה. אם אני צריכה להיות בשיעורים שלו שהוא ידע מה אני מרגישה ושכולם ידעו שיש כאן השתקה בוטה. אז העליתי לפייסבוק.

האמת? הופתעתי מאוד מכל השיתופים שהתמונה קיבלה. מאז גם באים אלי עוד אנשים ומספרים לי עוד כל מיני סיפורים על הטרדות מיניות במכללה ואיך משתיקים אותן, אז אולי בכלל עשיתי משהו טוב.

וכן, אני יודעת שהנושא הזה גלש לדיונים סוערים בפייסבוק. הזהירו אותי שחלק מהתגובות ממש מזעזעות, אז קראתי רק את חלקן, אבל אני לא מתרגשת מזה. אם כולם היו מבינים את הקייס שלי, כנראה שכבר באמת לא היינו צריכים פמיניזם.

 

גל שרגיל, 29, מראש פינה, בעלת תואר ראשון בכלכלה וניהול ממכללת תל-חי ובעלת תואר שני בלימודי מגדר בבר-אילן. לומדת שנה ב' במשפטים במככלת צפת.

 

המכללה האקדמית צפת: "לא ניתן להתייחס בפומבי למקרה"

 

מהמכללה האקדמית צפת נמסר בתגובה: "מדובר במקרה שמפאת צנעת הפרט לא ניתן להתייחס בפומבי לפרטיו. המכללה מתייחסת ברצינות רבה לכל תלונה על חשד להטרדה מינית עפ"י החוק ועפ"י נהלי המכללה, וכך נעשה בקפידה גם במקרה זה".