על פי המקרא, משמעות המילה "מנהיגות", שמקורה בשורש נה"ג, היא: "הולכה והובלה (של צאן או קבוצת אנשים)", כאשר בתקופת חז"ל נוספה המשמעות של "קביעת הרגל או מנהג". בימינו, מנהיג הוא אדם המפעיל אחרים על ידי הובלה וקביעת הנהגות (או חוקים). המנהיג לא יכול להוביל אחרים מבלי ללכת בראש להוביל קודם כל את עצמו. במילים אחרות: לשמש דוגמה אישית.

 

לדברי הרב קוק, לכל אחד יש את האפשרות ואף את החובה להנהיג, אולם ראשית חייב כל אחד לגלות את נקודת האמת הפנימית שלו, לחזק ולהחצין אותה ורק לאחר מכן להנהיג. להלן מילותיו:

"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו שלו כנר חברו. ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, ולהדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו" (הראי"ה קוק).

 

לפיכך, על האדם לגלות את נקודת האמת הפנימית שלו, לטפח אותה, להתמסר אליה ולגלות אותה ברבים. זו גם הנקודה שסוחפת אחריה אחרים, מעוררת מנהיגות ומאירה את העולם כולו.

 

מתחברים לנקודת האמת

 

אחד האמצעים לשכנע, לסחוף, לחבר ולהנהיג הוא כנות. כנות היא נגיעה באמת פנימית והחצנה שלה. כנות מתחברת לאמינות ואותנטיות, שהן נגזרות של האמת. באופן מפותל למדי, כנות היא לא משהו שמבינים אותו, אלא מרגישים אותו. קיים בתוכנו מנגנון חיפוש אוטומטי של אמת ושל עשיית טוב. לפיכך, כל דבר שנעשה מתוך חיבור לנקודת האמת ומכוונת לעשיית טוב - מחבר אחרים לעניין, מקטין את ההתנגדויות ומאיר את העולם.

 

למשל, חלק מחינוך הילדים כרוך בהפעלת סנקציות או ענישה. כאשר הענישה מקושרת היטב למעשה וברור שמטרתה ללמד ולא (חלילה) לנקום, הילד יקבל את העונש בהבנה (אך לא בהתלהבות!), ובלי הרבה התנגדות. כאשר יש סיבות אחרות לעונש הילד אולי יבצע את העונש, אבל לא יקבל אותו. מנהיגות הורית, כזו המקנה ביטחון לילד, חייבת שיהיו משולבים בה גבולות ברורים וכן כוונה כנה (מצד ההורים) לעשיית טוב.

 

כנות: הכוח להשפיע

 

>> הבעל שם טוב ברדיו מהות החיים, לחצו להאזנה

 

רבי ישראל הבעל-שם טוב (1698-1760) הוא דמות מופת ודוגמה נפלאה למנהיגות שבאה מתוך כנות ועשיית טוב.

 

הבעש"ט היה חכם וידען בתורה, אבל מה שהפך אותו למשפיע כל כך היא חדשנותו בתפיסת היהדות. הבעש"ט נחשב למייסד החסידות ותפיסתו והנהגותיו, המהפכניות ביחס לאותה תקופה, הניחו את הבסיס ליצירת זרמים משמעותיים ביהדות בת ימינו, ביניהם חב"ד ותורתו של רבי נחמן מברסלב, שהיה נינו של הבעש"ט.

 

הוא ביסס רעיונות והנהגות פורצי דרך. הוא הסתכל פנימה אל תוך ביטויי האמונה וקידם את ההבנה, שבתפילה לא חשובים רק הניסוח והסדר, אלא גם הכנות, השמחה והאהבה. בכוחם של השמחה והאהבה להפוך כל תפילה, גם של פשוטי העם, לכזו שמסוגלת להתעלות אפילו על תפילתם של תלמידי חכמים.

 

הוא דיבר על כך ששמחת חיים היא ערך רוחני בפני עצמו ויש לשאוף אליה גם באמצעים חיצוניים התורמים לה, למשל אכילה ושתיה.

 

הוא הפך את היהדות לנחלת הכלל, לא רק נחלת הישיבות ומוסדות הקהילה, אלא דבר שבו כל אחד ואחד יכול וראוי להיות מעורב.

 

למרות רעיונותיו והנהגותיו מרחיקי הלכת הוא זכה לקונצנזוס רחב – הן בקרב חכמי התורה והן בקרב פשוטי העם. למרות השפעתו האדירה, הוא לא כתב ספרים ולא נשא תפקיד רשמי כלשהו. כל החומר הכתוב לגביו מבוסס על עדויות מפי אנשים או חומר מועט מאד בכתב ידו (שנתגלה במחקרים היסטוריים שונים).

 

הבעש"ט פעל מתוך חיבור לנקודת האמת בתוכו ולמרות שמהעדויות עולה דמות של אדם המודע ליכולותיו והשפעתו - הוא נהג בפשטות עם כל אדם.

 

לדברי הבעש"ט והרב קוק, כל אחד יכול להנהיג ולהפיץ סביבו אור המסוגל להשפיע על הבריאה כולה, כאשר לכנות ולאמת הפנימית יש משקל מכריע במידת ההשפעה. יש כאלו שעבורם כנות (וגם מנהיגות) היא טבעית ויש שנדרשים להם חיים שלמים לגלות את אורם הפנימי. הרי כל אחד מאיתנו יכול להעיד שלא תמיד קל להבחין מתי אנחנו מנהיגים ולא תמיד ברור היכן המקום שלנו להאיר ולהשפיע. קשה לדעת במי הצלחנו לגעת ובמי לא, אבל מעל הכל חשוב לזכור: הנר הזה קיים אצל כל אחד והוא תמיד דולק.

 

צידה לדרך:

"מנהיג גרוע הוא מנהיג שאנשיו בזים לו.

מנהיג טוב הוא מנהיג שאנשיו מהללים אותו.

מנהיג גדול הוא מנהיג שאנשיו אומרים: 'עשינו את זה בעצמנו'".

(- לאו טסו)

 

קובי הולנדר הוא מאמן אישי ובעלים של "עת רצון - אימון אישי להצלחה".

 

לאתר מהות החיים