אם המבחן של המעצבים בשבוע האופנה היה הפסקול, הרי שצמד המעצבות של שוגר דדי היו קוטפות את המקום הראשון בהליכה. הסיבה: להקת טייגר לאב שניגנה לייב על המסלול ועשתה כמיטב יכולתה על מנת לשבות את לב הקהל ולמשוך את תשומת הלב מהדוגמניות עצמן - אם באמצעות קפיצות, מיני התפרעויות או השלכת כלי נגינה על הבמה. רציתם אווירת רוק'נרול בועטת? קיבלתם אותה עד הסוף. 

 

תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)
תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)

 

אלא שמי שציפה לאווירת סקס, סמים ורוקנ'רול גם מאחורי הקלעים התבדה לגלות אווירה סחית. "יש עוד פנים לרוק", אומרות בתגובה מעצבות המותג מאיה גיגי ולי נרובאי לנגר, ממבשרות סגנון הבוהו-רוק והנובו-פאנק הישראלי של השנים האחרונות. "הסגנון התבגר. רוק עבורנו זה כבר לא רק ניטים, ופינינו מקום לשפה יותר בוגרת ולשילוב של אלמנטים שבטיים, שמתחברים לתקופה של וודסטוק ולרוקנ'רול של שנות ה-60".

 

תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)
תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)

 

תהליך ההתבגרות של המותג החל לפני כשנתיים, עם יציאתו לתערוכות בחו"ל. ממותג שנבנה על טהרת חולצות הטי הקרועות וקהל הלקוחות הצעיר, הפך שוגר דדי למותג בוהו-רוק הפונה לקהל מעט בוגר יותר, ובהתאמה מבוסס יותר. המהלך הזה מתבטא גם בחומרי הגלם שעליהם מתבססות הקולקציות - משי, עור, זמש וכד' - ובריבוי עבודות היד שבהן. אז איך זה שחלק גדול מהפריטים עדיין נראים זולים?

 

תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)
תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)

 

נקודות האור

השפה. אם בתצוגות אחרות ניסינו לשווא למצוא את החוט המקשר בין פריטי הקולקציה, בתצוגה של שוגר דדי לא היה מקום לספק. סגנון הרוק'נרול, המזוהה כל כך עם המותג, בלט בכל אאוטפיט על המסלול - בין אם היה וסט ג'ינס מעוטר ניטים ובין אם היה זה ז'קט שחור מחויט, שהפך תחת ידי המעצבות לפריט לא רשמי בעליל. תמונת הסיום של התצוגה, שבה שבו ועלו כל הדוגמניות אל המסלול, יצרה מראה חזק ומגובש, שלא ניתן לטעות בו.

עבודות היד. בהמשך ישיר לעונה הקודמת, בשוגר דדי המשיכו לפתח את עבודות היד - החל מחיתוכי לייזר בפריטי העור, דרך חיבור פרנזים מעור לתיקי פלסטיק שנעשו בשיתוף עם מותג האביזרים מדוזה, וכלה בפסיפסים של חרוזים בדוגמאות שבטיות. אלו העניקו רובד נוסף לקולקציה ובמובנים מסוימים הצדיקו את רף המחירים המאמיר של פריטי המותג.

 

תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)
תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)

 

נקודות החושך

פריטי העור. כמעט בכל תצוגה שראינו עד כה בשבוע האופנה נעשה שימוש בעור כחומר גלם, וכמעט בכל המקרים היו אלה הפריטים הנחשקים ביותר בקולקציה. אצל שוגר דדי, לעומת זאת, מאכזב היה לגלות שפריטים אלו היו דווקא החוליה החלשה בקולקציה, ולעתים הם אף היוו דוגמה לאיך לא להשתמש בחומר הגלם הזה. חולצת עור שעובדה בחיתוכי לייזר ופרנזים, שימשה המחשה מצוינת לעד כמה העור הוא חומר טריקי, שעלול בקלות להעניק ללובשת מראה זול.

המכנסונים. קצרים מדי, צמודים מדי ובלתי מחמיאים בעליל - המכנסונים שעלו על המסלול גבלו בחוסר טעם. תוספת של סנטימטר אחד לפחות או גזרה משוחררת יותר, היו חוסכים את האינפורמציה המיותרת שנגלתה לצופים.

מדד הנוחות. אפשר לייצר בגדים סקסיים גם מבלי לחשוף יותר מדי עור ואיברים אינטימיים. זו אולי קלישאה, אבל נשים הכי סקסיות כשנוח להן. בתצוגה של שוגר דדי רבות מהדוגמניות היו עסוקות במהלך הצעידה בשמירה שהחזה שלהן לא יציץ החוצה מהבגד, כפי שקרה פעמים לא מעטות. ניכר היה כי גזרות מוקפדות יותר היו משפרות את המצב, אך אולי סטיילינג מדויק יותר היה מאפשר לדוגמניות לצעוד בנינוחות יחסית.  

 

תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)
תצוגת האופנה של שוגר דדי, חורף 2012-13 (צילום: ענבל מרמרי)

 

 

איתי יעקב