הדפסה
לכתבה באתר
לצד עיתונאי האופנה מהארץ ומהעולם, היפים והיפות של הביצה המקומית ושלל אנשי התעשייה שפקדו את השורות הראשונות של שבוע האופנה התל אביבי האחרון,
אי אפשר היה להתעלם מתסרוקת האפרו ומההופעה ההיסטרית של תלמידת התיכון ליאור שלו.
עוד לא בת 18, וכבר הפכה למראה קבוע בתצוגות המקומיות, למרות שלטענתה אף אחד לא טורח להזמין אותה. "ניסיתי להשיג כרטיסים לתצוגות", היא אומרת, "אפילו הלכתי למשרד יחסי הציבור של האירוע, אבל הם היו מאוד לא נחמדים. תראה, תמיד אהבתי אופנה ולא רציתי לראות את התצוגות מהבית. לכן התלבשתי יפה, עליתי על אוטובוס והגעתי למתחם התחנה".
יכולת פשוט לקנות כרטיס.
"כן, אבל אין לי כסף. וחוץ מזה, כבר כמה זמן אני נכנסת לתצוגות ומרגישה חלק מהברנז'ה, אז למה שאני אשלם? הבנתי שהייתה בעיה עם המוזמנים לתצוגה הפותחת של מוסקינו, ולכן הלכתי בשקט אל מאחורי הקלעים, התערבבתי עם כל הדוגמניות ולפני התצוגה יצאתי לאולם עצמו.
"חיכיתי המון זמן בשקט בצד, וכמה שניות לפני תחילת התצוגה התיישבתי במקום פנוי בשורה הראשונה. בסוף התברר שזה היה המקום של אופיר לב (מפיק האירוע, א"ב), אבל אחר כך הוא אמר לי 'תודה, איזו חמודה' והבטיח לסדר אותי בהמשך".
ומשם דאגו לך?
"האמת שלא. כשחזרתי לתצוגה של גלית לוי בלילה, הגעתי לכניסה ואמרתי ליחצנית שאני בלוגרית ושהוזמנתי. בלי לחשוב בכלל נתנו לי הזמנה ונכנסתי לתצוגה. הכול תלוי באיך אתה מציג את עצמך".
הפעם הראשונה
גילוי נאות: את הנערה עם הביטחון מעורר הפליאה והשיק ההיסטרי כבר זיהינו בתצוגה החורפית לבית קסטרו
שנערכה בקיץ 2011. התצוגה החשובה ביותר בעולם האופנה המקומי מושכת אליה עיתונאים, מובילי דעת קהל ומפורסמים מהשורה הראשונה, מה שלא הפריע לתלמידת התיכון מצפון תל אביב להגיע ולקחת חלק באירוע המדובר.
"אני ממש זוכרת את היום הזה", היא מתרגשת. "אני עוקבת אחרי עולם האופנה כל הזמן, ובאותו יום ראיתי פרסום שיש תצוגת אופנה של קסטרו רק למוזמנים. אמרתי לעצמי 'מי החליט שלא אהיה שם?!', התלבשתי מגניב, באתי לאירוע ובחנתי את השטח. ראיתי כמה סלבס וממש הרגשתי חלק מהברנז'ה, רק שלי לא היה כרטיס.
"מה עשיתי? פשוט שיחקתי בטלפון ועברתי לשומרים בין הרגליים. הייתי הכי אדישה בעולם ונכנסתי כאילו אני שייכת לשם. זאת התצוגה הראשונה שהייתי בה וזה היה מדהים בעיניי! לראות את כל הדגמים שאני רואה אחר כך בחנויות. החוויה של התצוגה עצמה הייתה מדהימה והרגשתי חלק ממה שקורה בתעשיית האופנה".
בקיצור, הכול בזכות קשרים עם השומרים.
"בשבוע האופנה לפני שנה דפקתי הופעה והגעתי למתחם התחנה. בהתחלה הייתי חסרת ביטחון ולא הבנתי איך זה עובד.
בתצוגה של המותג שוגר־דדי אחד השומרים אמר לי 'איזה יפה את לבושה' ופשוט נכנסתי. לתצוגה של קוואלי, שנערכה באותו יום, כבר נכנסתי בתור בת הזוג של אחד הצלמים, ואפילו ישבתי לצד נועה תשבי בשורה הראשונה, למרות שלא תכננתי לשבת שם".
חברה חדשה?
"במהלך היום שמעתי שאחת מהאורחות מחו"ל ביטלה את ההגעה שלה, אז ידעתי שיהיה מקום פנוי. חיכיתי שכולם יתיישבו במקומותיהם, ראיתי כיסא פנוי וישבתי שם כאילו שיש לי כרטיס".
אפשר לשאול מאיפה האומץ?
"אחרי התצוגה של קסטרו הבנתי שאני לא צריכה להתחרפן בבית ושאפשר להיכנס לתצוגות בקלות. מאז אני פשוט נועלת את העקבים הכי גבוהים ומשקיעה בלבוש. אפילו ההורים שלי יודעים שאני לא הולכת לבית הספר בימים של שבוע האופנה, הם אישרו לי את זה. לפעמים זה מביך לעלות ככה לאוטובוס בדרך לאירוע אופנה, אבל צריך להתחיל מאיפשהו, לא?".
התשוקה לאופנה
שלו, אחות בכורה לשני אחים, נולדה וגדלה בצפון העיר תל אביב לאבא שעוסק בארכיונים דיגיטליים ולאם בעלת בוטיק השקעות של כספים. מעבר לתחביביה השנויים במחלוקת ("אני רוקדת על עמוד, אבל זה בשביל הכושר"), היא מתחזקת זה כמה שנים בלוג,
ובו היא מציגה "עבודות סטיילינג ולוקים מגניבים וכותבת על תצוגות מהארץ ומהעולם". לאחרונה היא אף פתחה עמוד מעריצים בפייסבוק שעוסק בנושאים דומים.
בשלב הזה אפשר בקלות לצקצק בלשון על ה"פאשניסטה וואנבי", אך אין ספק שהגישה והאמביציה שלה מעוררות התפעלות לנוכח העובדה שהיא עדיין תלמידת תיכון (זוהי שנת הלימודים האחרונה שלה בתיכון עירוני י"ד בתל אביב).
""מאז שאני זוכרת את עצמי, הכול סבב סביב אופנה", אומרת שלו. "עם השנים גדלתי, וכך גדלה גם האהבה לאופנה. החלטתי שאני חייבת לעשות עם זה משהו. התחלתי לצייר יותר ולעצב לעצמי סיכות לשיער מלגו, משעונים ישנים ומפלטות צבעים. בדרך להגשמת החלום להיות מעצבת אופנה התחלתי לעסוק בסטיילינג. אני מעלה תמונות של הופעות שלי לפייסבוק, וכבר יש לי הרבה חברים צלמים שביקשו ממני לסגנן להם הפקות. ככה התחלתי לעבוד".
מישהו שאנחנו מכירים?
"בהתחלה עשיתי טסטינג לדוגמניות מתחילות. לאחרונה צילמתי משהו שיהיה שער ב'מעריב לנוער', ואפילו עשיתי הפקה שאמורה להתפרסם ב־FOD (מגזין מקומי המיועד לקהילה הגאה, א"ב)".
ומה עם קורס סטיילינג?
"החלום הגדול שלי הוא לא להיות סטייליסטית, אלא מעצבת אופנה. לא רציתי ללמוד את זה כי זה לא משהו שאני חולמת עליו, וחוץ מזה, אם כבר קיבלתי הצעות ואני רואה שהכול עובד, אז למה אני צריכה ללמוד?
"אני רוצה לעשות סטיילינג בצורה מקצועית, אך כרגע אני רק בתחילת הדרך. בכל פעם שאני סוגרת עוד עבודות זה נותן לי ביטחון לפנות לצלמים הגדולים, כמו אלכס ליפקין. אגב, אני מאוד אוהבת את הסטייליסטית סיוון חימי. כל העבודות שלה מאוד מדויקות".
סיוון התחילה את דרכה כאסיסטנטית של הסטייליסט ראובן כהן.
"אני לא כמו כולם. אני רואה הפקות ומבינה את התחום ורואה בעיניי מה יפה ומה לא, למה אני צריכה להיות עוזרת של מישהו?".
אגב, מה הסגנון שלך?
"עדיין לא גיבשתי לעצמי סגנון מסוים. גם אי אפשר להגדיר את איך שאני מתלבשת כסגנון מסוים. הסטייל שלי אינו מוגדר ואני הולכת איתו להמון כיוונים. אני מסתכלת על קונספט של הפקה ונותנת לזה פרשנות משלי. אני מאוד אוהבת דברים מוגזמים בעבודות שלי, ולכן אני מנסה שכל מראה יהיה בלתי נשכח וימשוך תשומת לב".
מעבר לים, המגמה של בנות עשרה שלוקחות חלק בתעשיית האופנה נהייתה מקובלת עם השנים. כמה דוגמאות הן האחיות אל ודקוטה פנינג, שהפכו כל אחת לאייקון אופנה ולדוגמניות בזמן לימודיהן בתיכון, וכן הזמרות מיילי סיירוס וטיילור סוויפט, שנכללו לא אחת ברשימת המתלבשות הטובות עוד בטרם מלאו להן 18.
"גם לארץ זה יגיע", מקווה שלו. "מבאס אותי שבארץ הולכים אחרי טרנדים בעיניים עצומות", היא מוסיפה. "למשל, אני רוצה להגיד שיפסיקו עם השפם כאלמנט בתכשיטים: עגילי שפם, שרשראות עם שפם, מה זה?! כאילו כתוב לאנשים 'קורבן אופנה' על המצח. בכלל, כל הקטע ההיפסטרי לא מגניב אותי".
ומה עם המפורסמים שלנו?
"נינט מנסה להיכנס לתדמית של הפריקית, ואני חייבת להגיד שזה עובד לה טוב. הייתי מקצינה את זה עם כל מיני דברים שחורים ואביזרים ענקיים, ואפילו הייתי שמה לה רטייה על העין. למה לא ללכת על זה עד הסוף?
יובל שרף היא יותר בתדמית של הילדה החמודה שמתלבשת יפה, כמו התיכוניסטיות האלה. היא לא מוקצנת ולא ננעלת על סגנון מסוים. לא הייתי משנה את סגנון הלבוש הקלאסי שלה, אבל הייתי מוסיפה לה אביזרים ולאירוע מיוחד הייתי עונדת לה כתר. גם דורית בר־אור מתלבשת מהמם והדגמים שהיא מעצבת הורסים".
ומה עם מעצבי אופנה?
"בעולם אני מאוד אוהבת את אלכסנדר מקווין. הוא היה משוגע והדגמים שלו משוגעים. אני רוצה להיות מעצבת כמוהו, רק בגרסה הישראלית, שיהיה לי אותו כתב יד מיוחד. בארץ אני מאוד אוהבת את אלון ליבנה. נכון, הוא לא משוגע והדגמים שלו לא יוצאי דופן, אבל כל פריט מאוד מדויק ויושב מהמם על הדוגמניות. הכול אצלו נראה נכון וקלאסי".
שאלת מיליון הדולר: את מי היית רוצה להלביש?
"הייתי רוצה להלביש מורות - לרוב המורות שאני מכירה אין שיק, וחבל, כי הן עובדות עם בני נוער שיש להם מודעות לאופנה. הייתי מלבישה מורה בבגדים מחויטים, כך שהיא תיראה אחראית וסמכותית, ומוסיפה עקבים לכולן. אפשר להוסיף גם קצת צבע לפעמים. רוב המורות הן ממורמרות והגיע הזמן שישלבו קצת צבע בחיים".
לא תמיד ריאלי, עם משכורות של משרד החינוך.
"אני את רוב הבגדים שלי קונה בחנויות יד שנייה או מקבלת מסבתא שלי. גם בלי להוציא הרבה כסף אפשר להיות שיקיים".
משאלה לסיום?
"אני בטוחה שהעתיד שלי יהיה בתחום האופנה. אני מתמקדת בבלוג, יש לי למעלה מ־300 סקיצות שציירתי ואני מעצבת את הסיכות שלי לשיער. אה, ודי נמאס לי להתפלח לתצוגות, אני רוצה להיות מוזמנת".
להיכנס לתצוגה גם ללא הזמנה - הטיפים של ליאור
1. לשחק אותה אדישה כלפי השומרים, כאילו את מוזמנת.
2. להצטלם לבלוגים שונים, ואם יש הזדמנות - גם למדורים שמסקרים את המתלבשים הטובים בתצוגות.
3. להתחיל עם השומרים, שבינינו די פאתטיים.
4. להתלבש יפה ומגניב. אני דופקת הופעה לכל אירוע. לשבוע האופנה, למשל, באתי עם חזייה כלבוש עליון. זה הופך אותך לחלק מהמוזמנים.
5. חלק בלתי נפרד מהתעשייה מבוסס על קשרים. חשוב להתחבר לאנשים מתעשיית האופנה, בין אם בפייסבוק ובין אם באירועים עצמם.
6. והכי חשוב - להאמין בעצמך.
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle :
- הלייבל החדש והמפתע של טובה'לה ונעמה חסין
