בפרק זה, האדריכל אבנר ישר משתף אותנו באני מאמין שלו כאדריכל, ומספר על ההבדלים בין דורות האדריכלים בארץ. הוא מאמין שההבנה של החיים ואנשים והבשלות שבאה עם הגיל רק מוסיפות לאדריכל מבחינה מקצועית ומעשירות אותו; הוא מאמין שאסור שבית יכפה את עצמו על הדיירים – בית צריך להיות ניטרלי ונקי ולאפשר שינוי, דינמיות ומגוון , עליו לאפשר להיות במצבי רוח שונים, להכיל חפצים שונים וזכרונות, והוא אפילו צריך לאפשר לפתוח דף חדש מבלי לעבור דירה. מהות המקצוע לדעתו הוא לחשוב על אנשים, ואדריכל חייב לאהוב אנשים; האתגר הגדול מבחינתו הוא לתכנן בניינים שבהם הרבה מאוד דירות שמכילות אנשים עם בעיות וחלומות מגוונים.

בשדרות רוטשילד שבתל אביב תכנן אבנר מגדל יוקרתי שבבסיסו מגדל משרדים שהוא קוביה לבנה, מחווה לעיר הלבנה. המגדל עצמו מתאפיין בקומות גמישות בעלות עיצוב נקי, ובחיבור החוצה הקירות החיצוניים כולם הם קירות זכוכית מרצפה ועד תקרה. המפגש בין שני המגדלים מתאפיין בהפרדה ובחיבור גם יחד, מגדל המשרדים חודר למגדל המגורים והגג שלו משמש כבריכה לדיירי מגדל המגורים.

באותו רחוב, מול המקום שבו הוכרזה המדינה, ובמקום שבו הוקמו הבתים הראשונים של העיר, עתיד לקום פרויקט נוסף בתכנון המשרד. מדובר במגדל מגורים מודרני שיצמח מתוך שני בניינים לשימור: בית משפחת אדלר ובית משפחת ליטבינסקי. כיוון שמדובר בבניין זכוכית, אחד האתגרים הוא למנוע את התחממות הבתים כתוצאה מאור השמש. הפתרון המקורי שנמצא הוא ליצור שכבה חיצונית של תריסי אלומיניום לבנים, שתמנע לפי הצורך את כניסת הקרינה.

בשכונת המגדלים החדשה פארק צמרת בתל אביב, תכנן המשרד את W tower, מגדל ששומר על איפוק וצניעות מבחינה אדריכלית, פן חשוב במיוחד לדעת אבנר, כיוון שהבניין לא אמור לשקף את האגו של האדריכל; האדריכל אמור לעשות בכוח שניתן לו שימוש מושכל ואחראי, ולשרת את מי שיעשה בו שימוש; והדבר נכון במיוחד במגדל שמעצם גודלו מושך המון תשומת לב. את בניין ישפאר סוני שלצד כביש החוף תכנן באופן שיאפשר גמישות מירבית לחברות המאכלסות אותו: להתכווץ ולהתרחב ולהישאר באותה קומה, ובו בזמן עיצב בניין שיספק חוויה אסתטית ומעניינת לנוסעים בכביש. פרויקט Sea View בהרצליה כולל שני בנייני בוטיק - בנייני משרדים קטנים יחסית, הפונים לים ומתייחדים בבנייה ירוקה, ואפילו ברכת שחייה על הגג.