לבושה להצלחה: ראיון אופנתי עם יעל פוליאקוב

לעבור דירה זה אף פעם לא תענוג גדול, אבל יעל פוליאקוב, פאשניסטה עם תעודות, ניצלה את ההזדמנות כדי לארגן מחדש את הגרדרובה המדוברת שלה.

תוך כדי שינוי הכתובת (שנשארה עדיין בשכונת צהלה התל אביבית) היא בחנה פריט אחר פריט ושאלה את עצמה אם הוא עדיין עומד בסטנדרטים המדויקים שקיבלה על עצמה בשנים האחרונות, או שמא הגיע זמנו ללכת לעולם שכולו סמרטוטים. בדירה החדשה, שאליה נכנסה לאחרונה, יש לה "בפעם הראשונה חדר ארונות כמו של מבוגרים", היא מספרת, מה שרק הגביר את המוטיבציה לעשות סדר באוסף הפרטי.

"נשארו הפריטים הטובים, כמובן. יש הרבה דברים שאין לי מה לעשות איתם, אבל אני מפחדת להיות אימפולסיבית ולהעיף, כי אז פתאום זה חוזר לאופנה. זה קונפליקט מאוד מתעתע. כרגע אני זורקת רק את מה שבאמת־באמת לא לבשתי שנתיים. יש נגיד כל מיני אוברולים שכבר קטנים עליי, וזה הדבר הכי מדכא על הגוף. אין יותר מדכא מזה. מתיחת הבד באזורים המוצנעים, זה נורא מביך.

"יש גם כל מיני מכנסיים שלא עולים עליי יותר והמון דברים שהיום אני מסתכלת עליהם ושואלת את עצמי: מה חשבת? למה סתם להוציא כסף אם את לא בטוחה שזה היסטרי? זה משהו שאני לומדת מחדש בכל פעם שאני מחליפה ארונות.

"גם אני קונה לפעמים דברים שאני לא חייבת. במקום לקנות שתי חולצות יקרות אבל נכונות, אני קונה 20 פריטים והם יושבים בארון. הטיפ המרכזי לכל אחת הוא שבארון הבגדים צריך להיות מעט, אבל נכון".

"תופסים, אין מה לעשות. זה העניין בהליכה לאירועים מתוקשרים - רואים אחר כך את הבגד בכל מקום. אם זה בגד מדהים, בעיניי אפשר ללכת איתו חופשי גם אם צילמו אותך לובשת אותו. מצד שני, ברור שזה יושב עליי.

"אני יכולה להגיד 'לא אכפת, לא אכפת', אבל אכפת לי, זה ברור. אופנה נהייתה כזה אישיו ויש כזה עניין סביבה, שכולנו נכנעים וכולנו תחת שליטה. יש טרור של הקפדה על הלבוש, אי אפשר לברוח מזה".

"ברור, אבל אני מקווה שעם הגיל יגיע איזון. האטרף כן נרגע אצלי, כי הייתי חולה על הסיפוקים המיידיים האלו. אני מאוד רוצה להגיע לקנייה המדויקת ולא לקנות מעבר למה שצריך. אני חושבת שכמעט הגעתי לשם. עאלק. אולי".

"בעבר קרה שממש העפתי את כל הארון ובאמת באו בנות באטרף, אבל היום אין לי כוח לעשות מזה עניין והרבה פשוט הולך לעוזרות הבית. להן אני הכי אוהבת לתת, כי הן נורא מעריכות את זה".

"הסטייליסטית לא מלווה אותי ביומיום"

המהפך המשמעותי בסטייל של פוליאקוב קרה, כידוע, בעקבות החיבור בינה לבין השחקנית ומעצבת האופנה דורית בר־אור, אחת מחברותיה הקרובות הידועה בחוש הטעם המובחר שלה. אחרי שחטאה בעבר בג'ינסים נמוכי מותן ובגופיות מרוטות, הגיעה יעל לפני כשלוש שנים לסטודיו "פה פור טואה" של בר־אור, ולדבריה רכשה שם מלתחה חדשה לגמרי ונפטרה משאריות הבגדים הקודמות.

"היא פתחה לי את הראש ודרכה התחלתי להסתכל על דברים בצורה אחרת. אני מרגישה שהיא עושה את הדברים רק בשבילי", מפרגנת פוליאקוב. מאז היא הפכה למעין דוגמנית לא רשמית של המותג העצמאי, ומפציעה לפרמיירות ולאירועים רשמיים עטויה בשלל הגלביות הרקומות, בדי המשי הזורמים ושילובי השחור והזהב האופייניים לו.

"בנוסף, היא נוהגת להתייעץ עם הסטייליסטית אורית אפרתי (שגם עשתה את הסטיילינג לכתבה זו).

"הסטייליסטית לא מלווה אותי ביומיום ובאירועים, ברור שצריך להיות חוש טעם בסיסי, והיא לא יכולה להמציא אותו. מה שכן, היא מביאה לי מלא בגדים שלא הייתי מגיעה אליהם בעצמי. בסופו של דבר, את צריכה להתחבר לבגד ושהוא יתאים לך. אם למשל יש שמלה שאני מתה ללבוש, אין מצב שישאילו לי אותה ולא אקנה אותה. אין, זה חייב להיות אצלי בארון.

"אני יכולה להבין שיש הרבה מעצבים שרוצים שמישהי מוכרת תצטלם בבגדים שלהם - זה עושה להם שירות, כי למחרת יגיעו לסטודיו בנות שראו אותה וירצו גם. זה לגיטימי. אבל אני עייפתי מלהסתובב, לכן אני מתבייתת על החנויות הקבועות שלי, ואם אני מוצאת שם פריט מדהים, אני קונה אותו מיד".

"אני משתדלת שלא, כי זה זוועה. אני צוחקת הרבה, אבל יכולה גם לבכות. למה לראות את זה? בבית אני תולה רק תמונות שבהן אני נראית טוב ומגניב. לא בא לי להתבאס מכל מיני אלבומים מגיל ההתבגרות שעושים שחור בעיניים. מה שכן, אני מסתכלת ורואה איך הזמן עובר. אני לא אומרת לעצמי 'איך הייתי מכוערת' ו'איך אני יותר יפה היום', אלא 'וואי, איך הייתי צעירה'. מדהים שזו ההסתכלות, זה לא ייאמן".

"יש דברים שכבר לא מתאימים לי, ולא יעזור כלום. היו לי חצאיות מיני קצרות שלא ברור איך הלכתי איתן. משהו קורה עם הגיל ואת נהיית יותר קלאסית ופחות נוטה לפרחיות. היום אני לא משתוללת, אלא בעיקר לובשת שמלות שחורות מחויטות, ג'ינסים בגזרת פלייר, גרבונים שחורים אטומים, שמלות מיני ישרות. שום דבר לא צמוד".

"אני לא אדם סטנדרטי"

פוליאקוב בת ה־35, אמא ליונתן בן ה־11, מסתובבת לנו על המסך כבר שנים, מצוידת בגנטיקת הומור משובחת כבתו של הגשש ישראל (פולי) פוליאקוב ז"ל מהגששים. בחותם הבחורה הקולית בתעשייה היא זכתה בזכות עצמה, אחרי שיצרה וכתבה את סדרת הדרמה עטורת הפרסים "הכול דבש", המבוססת על משפחתה האקסטרימית.

חוץ מייחוס משפחתי מרשים, פוליאקוב מתחזקת מעגל חברים נוצץ, שכולל, מלבד דורית בר־אור, את ציון ברוך, בר רפאלי, איתי תורג'מן ושאר אושיות מוכרות, שחולקות בנוסף לחברות גם מודעות אופנתית.

"נכון, מקיפים אותי אנשים מגניבים, יצירתיים וצבעוניים, ואני מתה על זה", מודה פוליאקוב. בקרבתה נמצא גם בן זוגה בחמשת החודשים האחרונים, אלעד מילוא, איש עסקים בן 28, שאף עבר להתגורר איתה יחד בדירה החדשה. אבל אם ציפיתן שהוא יפציע לצִדה ברשימות השיק בעיתונות – צפויה לכן הפתעה.

"לחבר שלי אין סטייל", היא מגלה. "כשראיתי אותו בפעם הראשונה, היה לו סטייל מחריד ברמות. אמרתי לו 'זה לא יעבוד, אחרת אני אתאבד'".

"הוא מהמם. הוא לא עושה עניין מלבוש, והאמת היא שאני אוהבת שלא מתאמצים, כי המאמץ ניכר. גם לא רציתי להפוך אותו לאוהב בגדים ולאייקון אופנה. מה שכן, אמרתי לו 'תקשיב, תעשה לי טובה כי אני נהיית חולה מזה' ופשוט העפתי כל מה שהיה לו בארון וקניתי הכול חדש".

"להפך, התאהבתי דווקא בזה שלא היה לו שום קשר לנושא. גבר שאובר־מתלבש – ואני אומרת את זה גם על נשים – זה טרן־אוף. כולנו קורבנות אופנה, כולנו אוהבים להתלבש, אבל צריך להקפיד לא להיות קיצוניים ולא להגיע למקום שבו זה כל העניין בחיים".

"בהתחלה נתתי לו מדף אחד. אחר כך היה לי לא נעים, אז הוא קיבל שניים. מזל שיש לנו חדר כביסה עם עוד ארון, וככה הסתדרנו. הוא הכי מפרגן לי. הוא גם קיבל דברים אחרים, כמו חדר עבודה. כל אחד מצ'ופר בדרך שלו".

"אני מאמינה שפה ושם כן, כי אני לא אדם סטנדרטי. מן הסתם כל המקצוע וההתעסקות התמידית שמגיעה איתו זה חלק מהחבילה, אבל הוא יודע מה הוא קיבל. לעומת זאת, אני לא בשיגעונות של גילאי ה־20. יש לי ילד ואני רוצה עוד ילד, אז כשחושבים על משפחה, צריכים להיות קצת יותר בסדר, ואני משתדלת".

"הלוק בתפקיד הבא יהיה זוועה"

נוסף על בן הזוג החדש והדירה החדשה, זו הולכת להיות שנה עמוסה עבור פוליאקוב, עם כמה תפקידים חדשים בקנה. חלק מאלה כבר יצאו לדרך ואילו אחרים, לדבריה, היא עדיין לא יכולה לחשוף.

בחודשים האחרונים היא גם משמשת כפרזנטורית של קניון רמת אביב, כותבת בעמוד הפייסבוק של הקניון בלוג אופנה משעשע על שופינג, טרנדים ואופנה וגם טור במגזין של הקניון. ניכוס כישרון הכתיבה הציני שלה לטובת צרכים מסחריים לא ממש מרתיע אותה. עבודה זו עבודה, היא מצהירה.

"מה שיש לי להציע, אני אציע. לא צריך לקחת דברים ברצינות רבה מדי. אם יש לי מה להגיד בתחום הזה, זה נהדר בעיניי", היא מסבירה מה הביא אותה להיענות להצעה. "בזמנו הציעו לי לכתוב בעיתון וזה היה נורא כבד בשבילי, כי צריך לכתוב כל פעם טור ולא רק על שטויות. אני אוהבת צחוקים, קלילות, פאן, תענוגות והנאות חיים. דווקא המקום של הקניון נותן לי פתח להתנסות בדברים האלה".

"ברור שלא. הלוק יהיה זוועה, אין ספק. ביומיום צריך להתלבש יפה, אבל בעבודה זה משהו אחר. זה יכול להיות קשה, במיוחד לנשים שרוצות להיראות טוב אבל עושות מערכונים עם חצ'קונים או קרחת. מצד שני, זה גם כיף שאין את ההתעסקות באיך שאני נראית. אין מה לעשות, כשעושים תפקיד צריך לשים את כל הסיפור הזה בצד".

_______________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד במגזין GOstyle :

• רחל כהן מעצבת לנערות רוק מתבגרות
• סודות הטיפוח של נטלי פורטמן
• אבולוציית השיער של מיילי סיירוס