הדפסה
לכתבה באתר
>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
כ-150 איש התקבצו אתמול בשעת צהריים מאוחרת בבית העלמין בכפר שמריהו, לפרידה אחרונה מאגדת האופנה המקומית, הגברת לאה גוטליב,
מייסדת חברת האופנה הבינלאומית גוטקס. גוטליב נטמנה לצדם של בעלה ארמין ז"ל, שהלך לעולמו בשנת 1995, ובתה יהודית גוטפריד ז"ל, שנפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2003.
למעט קומץ אנשי אופנה שבאו לומר שלום אחרון, ביניהם צלם האופנה בן לם, מפיק התצוגות מוטי רייף ומעצבות האופנה מולי גרד מגוטקס וענת חפץ - לא נרשמה נוכחות גדולה של אושיות אופנה בלוויה. לא מעצבי אופנה בולטים, לא צלמים, לא ראשי מחלקות מבתי הספר לאופנה, לא עיתונאי אופנה בולטים לאורך השנים, גם לא אנשי ציבור מטעם המדינה, שגוטליב שימשה עבורה שגרירה של כבוד. "שכחו אותה. כשארמין נפטר עוד היו כאן מאות אנשים שחפצו ביקרה", אמר שלא לייחוס אחד מהמקורבים אליה בשלושת העשורים האחרונים. היחידים שזכרו לה חסד היו העובדות המסורות מגוטקס, בני משפחה, חברים, וקומץ דוגמניות עבר שעבדו עמה בצמוד, ביניהן פינצ'י מור, מלכת היופי לשעבר דנה וקסלר-ספקטור, דורית פרקש, אביגיל דביר וגלית גוטמן, נציגת דור הדוגמניות העכשווי. הן קראו לה אמא, והיא היתה המשפחה האלטרנטיבית שלהן.
בשנתיים האחרונות התדרדר מצבה הבריאותי של גוטליב, והיא הסתגרה בדירת הפנטהאוז שלה במגדלי דוד בתל אביב. לפני שבע שנים הקימה את מותג בגדי הים החדש LEA ושימשה בו כמעצבת ראשית, כשתחתיה חמש מעצבות, אך בשנתיים האחרונות, כך מעידים מקורביה, הפסיקה לעבוד באופן שוטף.
חוקרת האופנה אילה רז, שפגשה אותה ביום חמישי האחרון במסגרת עבודת תחקיר לתערוכה על גוטקס באצירתה, שתוצג במרץ 2013 במוזיאון העיצוב בחולון, מספרת כי "בשבועות האחרונים לאה כבר לא היתה איתנו. היא לא דיברה, לא הגיבה, פשוט הלכה ונגמרה". "עד לפני כשנתיים היא עוד היתה יוצרת ונוסעת מדי פעם לבקר במפעל שמייצר את בגדי הים של LEA", מוסיפה סיסי רוזנבאום, מי שב-30 השנים האחרונות שימשה כעוזרת אישית וכיד ימינה של הגברת גוטליב. "היא נפטרה בבית, במיטתה שלה. הרופא אמר שהיא כמו נר שלאט לאט דעך ונכבה". גוטליב היתה בת 94 במותה. היא השאירה אחריה בת, מרים רוזו, שישה נכדים ושבעה נינים. השבעה תתקיים בדירתה שברחוב אורי 4 בתל אביב.
חברת גוטקס הוקמה בשנת 1956 על ידי בני הזוג ארמין ולאה גוטליב, שעלו ארצה מהונגריה לאחר מלחמת העולם השנייה. בגיל 22 נישאה לבעלה ארמין, אותו הכירה שנה קודם. בשנת 1941 נולדה בתה הבכורה מרים, ושלוש שנים לאחר מכן בתה הצעירה יהודית. עם הגעתם ארצה ב-1949 פתחו השניים מפעל למעילי גשם בתל אביב, אך מזג האוויר הלבנטיני בישראל שינה את התוכניות. שבע שנים לאחר מכן הקימו השניים את חברת גוטקס, שהחלה כעסק משפחתי קטן בסטודיו צר ברחוב קינג ג'ורג' בתל אביב, והפך לאימפריה בינלאומית חובקת עולם. בשיאה מכרה גוטקס בעשרות מיליוני דולרים בלמעלה מ-90 מדינות. המותג היה חביב על ידועניות כמו מדונה ואנג'לינה ג'ולי, וכן על נשות אצולה כמו המלכה נור והנסיכה דיאנה.
בסרטון וידאו שהוקרן בשנת 2007 במסגרת ערב הוקרה לגוטליב בפסטיבל אישה בחולון - "ים, פרחים ואהבה" (בימוי והפקה: חגית בן יעקב; עריכת תוכן: אילה רז), מספרת הגברת אורה הרצוג, אשת נשיא המדינה ה-6 חיים הרצוג, כי גוטליב החזיקה בסטודיו את מידות הגוף של כל מלכות תבל ונשות נשיאי העולם, מלקוחותיה הנאמנות. "סילביה, מלכת שבדיה, שמחה מאוד לקבל ממני במתנה בגד ים של גוטקס", סיפרה הרצוג.
סיפורו של גוטקס הוא סיפור הגשמת החלום הציוני: שני מהגרים ממזרח אירופה ששרדו את השואה והקימו בישראל מפעל חזק ומבוסס. גוטקס הפך למותג ישראלי נודע, לצד תפוזי ג'אפה והמוסד. אמרתם גוטקס-אמרתם ישראל. בדומה לכוהנת האופנה הישראלית, המעצבת של משכית פיני לייטרסדורף, גם גוטליב מצאה את השראותיה במקום בו יצרה: בנייני הבאוהאוס של תל אביב, הטורקיז של הים התיכון, האבן הירושלמית, חולות המדבר הזהובים - כולם עשו דרכם אל בגדי הים מלייקרה בעיצובה. מאוחר יותר החלה לשלב בעבודותיה הדפסים בהשראת אמנים כמו שאגאל, מירו וגוגן, ודוגמאות אוריינטליות שליקטה ממדינות אפריקה ואסיה.
צלם האופנה בן לם מספר כי בניגוד למעצבים אחרים בתקופתה, גוטליב היתה קשובה להלך הרוח החברתי והפוליטי. "לאחר שנחתם הסכם השלום עם מצרים ב-1981, היא מיהרה להשיק קולקציה בהשראה מצרית", הוא אומר. לם צילם חלק גדול מהקטלוגים המפוארים של גוטקס, שהופקו בתקציבים חסרי תקדים בישראל, של קרוב לחצי מיליון דולר, בכיכובן של דוגמניות על בינלאומיות כמו קלאודיה שיפר, אל מקפירסון וטיירה בנקס, לצד דוגמניות מקומיות כתמי בן עמי ז"ל וספיר קאופמן. "לעשות קטלוג של גוטקס היה בזמנו שיא הקריירה של כל דוגמנית", אומרת קאופמן היום.
היזם של גינדי תל אביב Fashion Week, מוטי רייף, שעבד לצדה של גוטליב בתחילת שנות ה-90 כמפיק תצוגות צעיר, מספר על נסיעה שערכו השניים לגלריה ירושלמית הסמוכה למלון קינג דיוויד, ששימשה כהשראה לקולקציה. "היא קנתה כמעט את כל העבודות בגלריה, ששימשו אותה לאחר מכן לעבודה. היו צריכים לשלוח משאית שתאסוף את כל העבודות", הוא נזכר. דברים דומים מספרת הדוגמנית לשעבר אביגיל דביר (אז זיוה נצר), שהיתה דוגמנית הבית בגוטקס ממחצית שנות ה-80 ולמשך תשע שנים. "הקולקציה החלה תמיד מסיפורי בדים", היא מסבירה. "היא היתה מבקרת בתערוכות בכל העולם, ומהר מאוד היית רואה אותן בקולקציה. היא לא ויתרה על הדפסים שאהבה ונלחמה עליהם, גם אם התבקשה לשלם עליהם סכום כסף גבוה".
"אחד הדברים שעשיתי כשנכנסתי לגוטקס היה לעבור על הארכיב המפואר", משתפת מולי גרד, המנהלת הקריאטיבית של קבוצת גוטקס מזה שלוש שנים. "גברת גוטליב העזה לחלום ויצרה בגדי ים קסומים שאי אפשר להסביר במלים. היה בהם יופי מתפרץ ושילוב נדיר בין צבע להדפס. זה היה מיוחד מאוד בנוף המקומי והבינלאומי כאחד. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה בת 8, יושבת ומוקסמת מהדגמים שראיתי בקטלוגים שאספתי". גרד מספרת כי לאחר שהציגה את קולקציית הביכורים שלה למותג ב-2009, פגשה אותה גוטליב בביתה. "היא סיפרה שהיא מאוד אהבה את התצוגה", אומרת גרד במבוכה. "אנחנו שתי נשים שונות, שמן הסתם יוצרות מתוך עולם תוכן שונה, אבל חשוב לי לשמור על העבר העשיר של החברה, תוך מבט לעתיד".
כאמור, במרץ הקרוב תתקיים לראשונה תערוכה על גוטקס במוזיאון העיצוב בחולון, שתציג מבחר מן הדגמים היפים והנוצצים של בית האופנה היוקרתי לבגדי ים. אולם מוקדם לומר אם תצליח התערוכה לספק מענה לשאלה המורכבת מי היתה הגברת לאה גוטליב - טיפוס מורכב בחייה, וחידה גם לאחר מותה. היא היתה מנהלת ריכוזית, יש שיאמרו נוקשה, אך עובדיה לשעבר מייחסים זאת לאהבתה ולדאגתה הרבה למותג. דוגמניות וצלמים שעבדו איתה מספרים כי היתה בשליטה מוחלטת לאורך כל שנות עבודתה, עד למותו של ארמין בשנת 1995, אז החלה להכניס לחברה מנהלים שכירים. "היא היתה כמו מלכת אנגליה. ברגע שנכנסה לחדר - כולם היו משתתקים", נזכר צלם האופנה בן לם. "היא ידעה בדיוק מה היא רוצה ולא ניתן היה להזיז אותה במילימטר. על פיה יישק דבר. אם היא היתה רוצה את הדוגמנית טיירה בנקס לקטלוג, היא היתה מוכנה לשלם גם 30 אלף דולר ליום צילום". "היא ושתי בנותיה היו בנות מזל בתולה. נשים קפדניות ומוקפדות. הן ידעו בדיוק מה הן רוצות וגם קיבלו את זה", מוסיפה דביר. "היא היתה אישה חזקה, דומיננטית וסימפטית מאוד", מוסיפה הדוגמנית לשעבר ספיר קאופמן-פפושדו, מהדוגמניות האהובות על גוטליב. "אנשים לא חששו מפניה - אלא נהגו בה ביראת כבוד".
רייף מספר כי בשנת 91 הוא הוזמן לביים לראשונה תצוגה של גוטקס, תפקיד שהיה שמור עד אז לצדי צרפתי. "היא הציגה לי את הרעיון שלה, וכשסיימה שאלה לדעתי. אמרתי שאני פחות אוהב ומתחבר אליו. היא קפצה את אגרופי ידה על השולחן. החדר השתתק כולו. היא התנשמה בכבדות ואז אמרה, 'אני דיקטטור!'", הוא אומר משועשע. "היא התכוונה לומר 'אני קובעת', אבל בגלל שהעברית שלה לא היתה טובה, יצא לה דיקטטור. היא לא באמת היתה כזו". במהלך השנים יצר עבורה רייף מופע גדול במסגרת מופע 50 שנות אופנה שהתקיים בקיסריה, ובשנת 2001, השנה בה פרשה מגוטקס, העניק לה ולבתה יהודית פרס על מפעל חיים במסגרת טקס פרסי האופנה.
"היא היתה אישה מקסימה, שזה אומר הרבה ולא אומר כלום", אומרת סיסי רוזנבאום, שהיתה לצדה עד יומה האחרון ועדיין מתקשה לדבר עליה בזמן עבר. "כמה שהיתה גדולה, היא היתה צנועה. תמיד אמרה שהיא לא מבינה את ההילה סביבה. היא היתה אדם פשוט, שהיה לו קשר אישי עם כל עובדי החברה והכירה כל אחד בשמו - מהשומר בכניסה, עד לאחרונת התופרות והדוגמניות שעבדו אצלה. גוטקס היתה משפחה גדולה. היא או ארמין היו מגיעים לכל אירוע שהיו מזמינים אותם: בר מצוות, חתונות". רוזנבאום מספרת כי לאורך 30 שנות עבודה משותפת, נוצרו ביניהן קודים אישיים. "היא דיברה אליי המון עם העיניים. בהתחלה היה לי קשה מאוד איתה, כי היא לא הסבירה לי כלום וגם לא דיברה הרבה. אבל למדתי לקלוט אותה לאט לאט, עם קודים של מלים, עיניים ותנועות גוף".
חברת גוטקס נקלעה לקשיים כלכליים במחצית שנות ה-90 וצברה חובות כבדים. בשנת 1997 השליטה ב-80 אחוז מהחברה נמכרה לחברת אפריקה ישראל בראשות לב לבייב, ואז גם החלו החריקות בינו לבין גברת גוטליב. יריבות מרה בין השניים הביאה להתפטרותה בשנת 2001. את תפקידה מילאה במשך חמש שנים המעצבת מיכל שפיר, ובשנת 2006 התמנה מעצב האופנה גדעון אוברזון כמנהל האמנותי של גוטקס, עד לשנות 2009, אז נרכשה החברה על ידי איש העסקים ג'וי שוובל.
"הכרתי אותה עוד בטרם הפכתי למעצב, כיון שאמי הונגרייה והיתה מיודדת עם לאה", מספר אוברזון. הידידות הוקפאה כאשר השיק את קו בגדי הים שלו בשנת 1976. "גברת גוטליב הפסיקה לדבר איתי והיתה בינינו יריבות ארוכת שנים. אבל באופן מסוים, היא בנתה אותי. היא נתנה הוראה לכל בעלי החנויות בארץ, שמי שימכור אוברזון לא יקבל את העיצובים של גוטקס. כולם הלכו לבדוק מי זה המעצב שהגברת גוטליב חוששת ממנו". עם מינויו לתפקיד המעצב של גוטקס נרשמה קרבה בין השניים. "לשבחה ייאמר, שהיא טלפנה אליי ואמרה לי שהיא שמחה שאני ממשיך את דרכה. אבל אין ספק כי בדברי הימים יזכרו את הגברת גוטליב כחלוצת בגדי הים בישראל, והראשונה ששמה את ישראל על מפת האופנה. לא היה אחד אחר לפניה".
