רבים מאמינים היום שהשינה המשותפת עם התינוק היא הדרך הטבעית ביותר. מצד שני, היא עלולה להוביל דווקא לחוסר שינה לכל המשפחה. חשוב כי תשאלו את עצמכם האם אני רוצה כי ילדי ישן במיטתי מכיוון שאני חושב שזה לטובתו או שאני חושב שזה לטובתי (למשל, האם אני רוצה שישן איתנו כי זה ירחיק אותי מבן זוגי או שאני כל כך דואג לתינוק שאני לא מסוגל שלא יהיה לידי). היו בטוחים כי התינוק הישן במיטתכם אינו משמש כאמצעי להתחמק מהתמודדות עם בעיות קיימות ביניכם ההורים. כדאי לחשוב על כל היתרונות והחסרונות כדי להחליט החלטה שתהיה נכונה לכל המשפחה.

 

למה הכי טוב לישון יחד?

לישון עם התינוק יכול להיות סידור די נוח. קל להגיע אליו באמצה הלילה, אפשר להעיף עליו מבט וגם - יש הורים שפשוט נעים להם שהתינוק בסביבה. יש המאמינים כי שינה משותפת הינה חיונית להתפתחותו הרגשית של התינוק. יש כאלה שטוענים כי דרך שינה זו היא "טבעית" יותר וחברות רבות מאמצות את דרך שינה זו. שנית, שינה משותפת מעניקה זמן נוסף להורים עם תינוקם, במיוחד אם הם עובדים שעות רבות במהלך היום. שלישית, ישנם חוקרים הטוענים כי שינה משותפת מובילה לסיכון מופחת של תסמונת המוות בעריסה. יחד עם זאת, ישנם חוקרים הטוענים להפך.

 

למה לא כדאי לישון עם התינוק?

ראשית, הרבה פעמים הורים ישנים פחות טוב כשהתינוק בסביבה. למשל, כאשר כל "ציוץ" של התינוק מקפיץ אותם והם מתפתים להגיב. בנוסף, יש סיכוי שהם יתעוררו יותר פעמים, רק כדי לבדוק שהכל בסדר. לתינוקות הישנים עם הוריהם במיטה יש נטייה לפתח יותר הפרעות שינה. הם יתקשו לפתח יכולת הרדמות עצמאית ללא הוריהם ויתעוררו יותר במהלך הלילה. חסרון נוסף הוא עצם ההחלטה להפסיק את השינה המשותפת. באיזה גיל מחליטים כי הגיע הזמן שישן בחדרו? ככל שמחכים יותר כך קשה יותר להעבירו. שלישית, בטיחות. למשל, תינוקות יכולים ליפול מהמיטה ללא השגחה ראויה.

חסרון משמעותי ביותר הינו ההשפעה הפוטנציאלית על היחסים בין בני הזוג. קשה לנהל שיחות ולקיים יחסי מין כשיש תינוק במיטה. כבדיחה, אנשים רבים טוענים כי אמצעי המניעה הטוב ביותר הוא תינוק. לבסוף, מקור מתח נוסף ליחסים בין בני הזוג הינו חוסר הסכמה בין הצדדים כשצד אחד מעוניין בשינה משותפת והצד השני לא. גם שנת התינוק עלולה להיפגע. מחקרים רבים מראים כי תינוקות שישנים בחדר הוריהם ישנים פחות. אחת הסיבות לכך היא שכאשר ההורים מגיבים למשל לבכי התינוק, התינוק מתעורר וגם ישן פחות. בנוסף, גם פעילות ההורים עצמם במהלך הלילה יכולה להעירו. חסרון נוסף הוא בקושי שעלול להיווצר בסופו של דבר להעביר את התינוק לחדר נפרד. ככל שההורים מחכים יותר, כך זה נהיה קשה יותר. התינוק יתרגל לחלוק עמם חדר ויתקשה לעבור לישון בחדר לבדו כשיגדל.

 

סקס? חכה שהילד יגדל (צילום: shutterstock)
סקס? חכה שהילד יגדל (צילום: shutterstock)

 

לשינה משותפת יש היבט תרבותי משמעותי ביותר, כשלתרבויות שונות ישנן מערכת אמונות והתנהגות שונה בהקשר זה. ישנן אף תרבויות שבהן מאמינים כי השארת התינוק לבדו, אפילו לזמן קצר ביותר במהלך השינה, אינה רצויה, מכיוון שזה שם אותו "בסיכון רוחני", כולל אפשרות של "גניבת הנשמה". במחקר הורים הגיבו ב"הלם" כששמעו שישנן תרבויות אחרות אשר בהן מניחים את התינוק לישון לבד בחדרו. אותם הורים האמינו כי השינה המשותפת מובילה את התינוק ללמוד חוקים ונורמות חברתיות.

ישנם שני סוגים של שינה משותפת. הראשון, הורים המחליטים באופן יזום כי הם רוצים כי תינוקם ישן במיטתם (או בחדרם). השני, השינה המשותפת משמשת כאמצעי לפתור בעיית שינה של התינוק. הורים רבים מוצאים כי קל יותר להרדים ולהרגיע את התינוק במיטתם אם הוא מתקשה להירדם בתחילת הלילה או שמתעורר מספר פעמים רב במהלך הלילה. הם פשוט לא מצאו פתרון טוב יותר.

 

התינוק ישן אתכם? הקפידו על כמה דברים:

1. בטיחות: בדקו שהתינוק אינו יכול ליפול מהמיטה, שימו לב שכלי מיטה שיכולים לחנוק אותו לא יהיו בקרבתו (שמיכות עבות, כריות) ואל תישנו עם התינוק כשאתם חולים. ישנם היום אמצעים המאפשרים לשים את התינוק צמוד למיטתכם.

2.החלטה משותפת: ישנן דעות רבות המתנגדות או מצדדות בשינה משותפת. חשוב להדגיש כי ההחלטה על שינה משותפת צריכה להיעשות בהסכמת שני בני הזוג מתוך מחשבה כי זה הדבר הנכון לעשותו.

3. תכננו מראש: אם החלטתם כי אתם מעוניינים בשינה משותפת אך לא לטווח הארוך, כדאי להעביר את התינוק לעריסה עד גיל 3 חודשים. לאחר מכן זה אפשרי אך עלול להיות קשה יותר.

4. שעות שינה: הקפידו כי אתם ותינוקכם תשנו מספיק.

 

מתי עוברים למיטה נפרדת?

אין זמן "בדיוק נכון" בו צריך לעשות את המעבר של הילד למיטתו. עשו את המעבר כשאתם וילדכם מוכנים לכך. יש משפחות שמחכות כי ילדם "יאותת" כי הוא מעוניין בכך, אולם לא כל הילדים חושבים כי זה מה שהם רוצים עד שהם מוצאים בן/בת זוג.

אם החלטתם לעשות את המעבר, הימנעו מלעשותו כשיש עוד שינויים ברקע, למשל בזמן גמילה. לילדים קשה להתמודד עם כמה שינויים במקביל. עשו את המעבר בהדרגה וזכרו כי התהליך עלול להיות לא קל לילד (ולכם).

 

לפעמים זה סתם, פשוט כיף (צילום: shutterstock)
לפעמים זה סתם, פשוט כיף (צילום: shutterstock)

 

כמה עצות למעבר קל:

1. בהדרגה: ניתן לעשות שינויים קלים, למשל בתחילה להשכיבו במיטתו ובמהלך הלילה שישן עדיין במיטתכם.

2. חפץ מעבר: עודדו את הילד להשתמש ב"חפץ מעבר" (אם אין לו), כגון בובה של חיה, שמיכה.

3. התחילו בצהרים: ניתן להתחיל את השינוי בזמן שנת הצהרים. יש הורים שמוצאים כי זמן זה הינו קל יותר מאשר בערב.

4. טקס שינה: אפשר גם להתחיל לעשות את "טקס" השינה בחדר הילד. למשל, להלביש פיג'מה, לשיר שירים וכו' בחדרו ולאחר מכן להביאו למיטתכם.

5. מזרן משלו: התחילו בכך שהילד ישן במזרן נפרד בחדרכם (כמובן בהתאם לגיל הילד).

6. רק להיות שם: דרך נוספת היא להיות ליד הילד או אף לישון עמו בחדרו ואז להתנתק בהדרגה.

7. תנו לו להירדם לבד: המפתח הוא שהילד יירדם לבד, ללא תלות בכם ובנוכחותכם. אפשר ליישם גם שיטה בה נכנסים ובודקים את הילד כל מספר דקות בזמן ההשכבה עד שנרדם.

8. לילה ארוך: כשהילד יתחיל להירדם טוב יותר בתחילת הלילה ותרד התלות בכם, סביר כי תראו שיפור במהלך הלילה ופחות יקיצות. במידת הצורך, ניתן גם ליישם את הרעיונות שהוזכרו לזמן ההשכבה, גם במהלך הלילה.

 

זכרו כי תהליך זה עלול לא להיות חלק ביותר. צפו לעליות וירידות, אך הקפידו לשדר רוגע ולהמשיך עם התוכנית באופן עקבי. עם ילדים מבוגרים יותר ניתן גם לשלב פרסים במהלך שלב מעבר זה.

 

שינה משותפת אצל ילדים עם פחדים והפרעות חרדה

כאמור, חלק מההורים לתינוקות ואף לילדים מבוגרים יותר, משתמשים בשינה המשותפת כדרך ל"פתרון" בעיות שינה או ל"פתרון" של פחדים וחרדות של ילדיהם.

תהליך ההליכה לשינה וההירדמות יכול להוות אתגר רציני ומלחיץ, במיוחד לילדים צעירים במספר היבטים: הפרידה המשמעותית מההורים, ההתנתקות מחיי החברה המשפחתיים, ההכרח להיות לבד, ההתמודדות עם חושך והקישור השלילי שלו ל"כוחות רעים" (למשל, מפלצות, רוחות רפאים, פושעים) והחוויה של איבוד שליטה (למשל, איבוד שליטה על פעולות גופניות). אצל ילדים הסובלים מפחדים משמעותיים ואף מהפרעות חרדה, זמן זה יכול להיות קשה במיוחד ולהיות מאופיין בעוררות גופנית מוגברת, תלות רבה וצורך בקרבת ההורים. בזמן זה צצות מחשבות מפחידות ומדאיגות רבות.

 

הורים לילדים הסובלים מפחדים משמעותיים ומהפרעות חרדה, יכולים לחזק את פחדי ילדיהם והתנהגויות ההימנעות שלהם על ידי שימוש באסטרטגיות התמודדות לא יעילות, כגון שינה משותפת, ניסיון חוזר ונשנה להרגיע את הילד והארכת זמן שינה. כאמור, לאורך זמן גישות אלו מונעות מהילד יכולת להתמודד עם פחדיו ולפתח יכולת הרגעה עצמית. אלו בתורן פוגעות בשינה ומגבירות את הפחדים והחרדות.

אולם, עקב המצוקה הרבה של הילד וחוסר הכלים להתמודד עמה, הורים רבים מאמצים את גישות התמודדות אלו לטווח הארוך ובכך משמרים ומגבירים את הבעיה. סיבה נוספת אשר בגללה הורים רבים מאמצים את שיטות התמודדות אלו היא עקב הפגיעה הקשה באיכות השינה שלהם ובתפקודם היום יומי.

בהקשר זה, במחקר של פרופ' אבי שדה ושלי בו בחנו את הקשר בין פחדי לילה והפרעות שינה של ילדי גן, מצאנו כי איכות השינה של הילדים הייתה משובשת יותר ככל שנוכחות ההורים, כדרך התמודדות עם הפחדים, הייתה רבה יותר במהלך הלילה. אם ילדכם סובל מפחדים / חרדות משמעותיים לאורך זמן ו/או הפרעות שינה נלוות, רצוי לשקול פניה לגורם מקצועי.

 

ד"ר יונתן קושניר הינו פסיכולוג, מתמחה בטיפול בפחדים, הפרעות חרדה והפרעות שינה, חבר מומחה באיגוד הישראלי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.