הדפסה
לכתבה באתר
>> ערוץ האופנה הישראלי ב-HOT - צפו בכל התוכניות
ב-1 בינואר ייכנס לתוקפו "חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות", שעיקרו איסור הופעתן של דוגמניות הסובלות מתת משקל (מתחת ל- 18.5 BMI) בפרסומים מסחריים בישראל. דוגמניות רזות מדי יאלצו לחפש לעצמן תעסוקה אחרת, או פשוט להשמין. מאז עבר החוק שזכה לכינויים "חוק הדוגמניות" ו"חוק הפוטושופ", שיזמו חברי הכנסת דני דנון ורחל אדטו, הוא יצר סערה תקשורתית גדולה בתעשיית האופנה והפרסום בישראל, ואף זכה לתהודה גדולה בעולם.
עם זאת, אחת הביקורות כלפי החוק נוגעת בהסתמכותו על בדיקת BMI ולא על מכלול בדיקות רופא מקצועניות. הדוגמנית עדי נוימן סיפרה לעיתון הדיילי טלגרף הבריטי כי ה-BMI הנמוך שלה נובע מנטייה גנטית ולא מהרגלי אכילה, ואילו החוק החדש ימנע ממנה לעבוד למרות שהיא אוכלת כשורה. "צריך לאלץ את הדוגמניות לעבוד מבחנים אמיתיים. לשלוח אותן לרופא, לפתח מערכת שתעקוב אחר בנות שנמצאו בסיכון", אמרה נוימן לטלגרף.
בימים אלו נשלח למשרדי הפרסום, יחסי הציבור וסוכנויות הדוגמנות בישראל מכתב מאת "המרכז הישראלי לשינוי הרגלי אכילה" - עמותה שייסד בשנת 2002 סוכן הדוגמניות עדי ברקן, אשר כיום עומדת בראשה איריס פנחסי, לשעבר עורכת מגזין "לאשה" (1996-1999).
"כידוע לכן, במרץ האחרון עבר בכנסת 'חוק הגבלת משקל בתעשיית הדוגמנות' (מצ"ב), חוק אשר צפוי לחולל מהפכה בעולם הדוגמנות הישראלי ויעזור להחזיר את השפיות לתחום האופנה הנשית!", נכתב במכתב. "החוק ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2013 ועיקרו, איסור על הופעתן של דוגמניות בתת משקל (מתחת ל-18 וחצי BMI) בפרסומים מסחריים בישראל ומחייב את משרדי הפרסום לציין אזהרה על גבי המודעות, כ-7 אחוז מגודלה, במידה והדוגמניות המופיעות בהן עברו הצרת היקפים באמצעות תוכנת מחשב, כדוגמת הפוטושופ.
"אנו,
המרכז הישראלי לשינוי הרגלי אכילה (עמותה רשומה), נרתמנו לעזרתו של משרד התמ"ת ושמנו לעצמנו למטרה לסייע באכיפתו של החוק. עשר שנים של ניסיון, שנתמכות על ידי מחקרים קליניים – פיזיולוגיים ופסיכולוגיים – הביאו אותנו למסקנה המובהקת של הקשר שבין מודלים נשיים בעולם המדיה לבין מגפת הפרעות האכילה ואנו משוכנעים כי בדרך זו נוכל להציל ממוות מאות בנות נוער בכל שנה. כבעלי תפקיד האמון על פרסום מסחרי במדיות השונות, ברצוננו להסב את תשומת לבכם לעובדה כי הקמפיינים שאתם מצלמים עכשיו ובקרוב, צריכים לעמוד במגבלות החוק. כמו כן, החוק מחייב גם את המפרסמים מחו"ל לעמוד בסטנדרטים החדשים. ברצוננו ליידע אתכם כי מיילים זהים נשלחים בימים אלו על ידי העמותה לכלל משרדי הפרסום, ההפקה, הליהוק, החברות המסחריות וסוכנויות הדוגמנות בישראל. אנו בעמותה הישראלית לשינוי הרגלי אכילה עומדים לשרותכם בכל עת בכדי לענות לכל שאלה, ולעזור לכם לפעול כחוק".
בדיקה שערך Xnet עם מספר משרדי יחסי ציבור וסוכנויות דוגמנות מגלה כי המכתב נחת על שולחנם של מספר משרדים, אך הוא בעיקר יוצר בלבול וחוסר ודאות לגבי מי אמור לפקח על החוק ומי אמור לפעול על פיו.
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי "מדובר בחוק אזרחי. למשרד התמ"ת אין סמכויות אכיפה לגביו. החוק מקנה לאזרחים סמכויות תביעה אזרחית, כמו פקודת נזיקין שמאפשרת לאזרחים להגיש תביעות אזרחיות. כאמור, למשרד התמ"ת אין סמכות אכיפה בעניין".
פנחסי, החתומה על המכתב טענה תחילה כי "אנחנו נסייע למשרד התמ"ת במידה ונקבל תלונה על דוגמנית רזה במודעות". לאחר שעימתנו אותה עם תגובת משרד התמ"ת, היא נשמעת אחרת: "העזרה היא לא בפועל, אלא בהעלאת המודעות הציבורית. נהייה חכמים יותר לאחר ישיבת צוות של העמותה בשבוע הבא".
בין מקבלי המכתב נמנית גם אשת יחסי הציבור שחף סגל, תקציבאית בכירה בתחום האופנה ממשרד "רוני ארנון תקשורת", המייצגת מעצבים ישראלים כמו רונן חן ואליאן סטולרו, לצד רשתות האופנה המקומיות לוצ'י וקרייזי ליין. סגל, בחורה עם טמפרמנט סוער, ניהלה תכתובת סוערת עם מיכל, נציגת העמותה ששלחה לסגל את המכתב. "המשיכי לעבוד כרגיל, יקירה", כתבה לה סגל. "המידע הזה, אם בכלל, חל על הלקוחות ועל משרדי הפרסום, ולא על משרדי היח"צ. העמותה צריכה להתבייש. באמתלה של שירות לציבור הם פוגעים בציבור שלם של בנות רזות ובריאות להפליא שפרנסתן תיפגע. מוטב היה אם היו משקיעים בחינוך ולא בפופוליזם זול".
"לא ציפיתי ממי שמעורבת וחיה בתעשייה לא מאתמול להיות אטומה עד כדי כך", השיבה מיכל לסגל. "החינוך מתחיל, כואב לי להגיד, במדיה. היום כוכבי הטלוויזיה (כמה נמוך, אני יודעת) הם המחנכים המשפיעים מכל מורה אחר במערכת החינוך, ולכן החינוך צריך להתחיל שם! בראשון לינואר, כשהחוק ייכנס לתוקף, לאף אחד לא תהיה שום סיבה להגיד 'לא ראיתי לא ידעתי'. שחף, אני מזמינה אותך לבקר אצלנו בעמותה. תוכלי לראות בעיניך 113 הוכחות לכך שהחוק הזה מציל נפשות. כמו שדוגמנית שמנה מדי לא יכולה לדגמן, גם בחורות רזות מדי לא יוכלו. מדובר בסך הכל על BMI 18 וחצי. מורן אטיאס עומדת בסטנדרט הזה. האם היא שמנה מדי? הבעיה נעוצה בכך שהרוב המוחלט בתעשייה נמצא בתת משקל (גנטי או לא גנטי זה לא משנה) זה המראה!!! לאחר שנים של ניסיון, שנתמכות על ידי מחקרים קליניים ופסיכולוגיים, והוכחות מן השטח, הגענו למסקנה כי מודלים חברתיים חולניים גרמו למחלה להפוך למגפה".
"ואת לא תשכנעי אותי בחזרה שרותם סלע או יעל גולדמן או גלית גוטמן, שלוש דוגמניות-על שאני עובדת איתן בעונות האחרונות ומובילות בהצלחה קמפיינים של מיטב החברות והמעצבים בארץ, הן נשים לא בריאות שמשדרות מסר חולני לילדות", החזירה לה סגל. "שלושתן מקפידות על תזונה נכונה, שלושתן מקפידות על פעילות גופנית מבוקרת. למעט גלית גוטמן, הן לא מעשנות (וגם גלית קיצצה לאחרונה למינימום של המינימום את עניין העישון), וכל אשמתן בחיים היא גנטיקה, איך לומר, מעוררת קנאה. ומי אמר שדוגמנית שמנה לא יכולה לדגמן? אם היא יפה ופרופורציונלית, היא יכולה היום להפוך בקלות לדוגמנית של מידות גדולות. תשאלי את ריי שגב ואת מרינה מקסימיליאן בלומין. אם החוק אכן ייכנס לתוקף ויפגע בהכנסתן של מי שציינתי לעיל ודומות להן, אני מקווה מאוד כי יהיה להן את השכל לתבוע תביעה ייצוגית על הפגיעה בפרנסתן. ולגבי פוטושופ – את זה תצטרכו לסגור מול העיתונים. אני יכולה לשלוח אלף תמונות עם הכיתוב "בתמונות אלה נעשה שימוש בפוטושופ להצרת היקפים", אך אני לא מאמינה שיש מי שיפרסם כזה דבר ליד תמונה. אתם מוציאים מהאופנה את כל הפאן! ממני, שחף סגל, מידה 40".
"אינני מנסה לשכנע אותך, רק לפקוח לך את העיניים", המשיכה מיכל בדיון בכתב. "לא אמרתי כי הנשים שציינת אינן בריאות. אך כן, רותם סלע משדרת מסר חולני לילדות (ותשאלי אותה כמה ק"ג היא השילה מיום שחרורה מצה"ל ועם כניסתה לתעשייה). לגבי דוגמנית שמנה מדי, את צודקת, היא יכולה לדגמן מידות גדולות, ומינואר דוגמניות רזות מדי ידגמנו את שילב. לא אם, החוק כבר נכנס לתוקף ב-1 לינואר. ועדיף למי שנחשבת על פי החוק כ'רזה מדי', שתיקח את העניין ברצינות ותאזן את עצמה על ידי אכילה נכונה וספורט (אנחנו יכולים להציע את עזרתנו בהדרכה נכונה). כיוון שחברה מסחרית שלא תעמוד בסטנדרטים תהיה חשופה לתביעה ייצוגית ממאות אלפי חולות. לגבי הפוטושופ, את צודקת בשנית. כרגע, מדובר רק על פרסומות סטילס ווידאו, וכדאי שכן יפרסמו את האזהרה. שמנו לנו למטרה להחזיר את השפיות לתעשייה ולחברה שלנו, ולהראות שמידה 38-40 זו מידה של אישה אמיתית (ואישה ממוצעת). ותעצרי שנייה שחף, קחי את התמונה האחרונה שרותם סלע הצטלמה עבור הלקוחות שלכם ליד, ותגידי לי את האמת, אם את יוצאת לרחוב עכשיו, כמה נשים או נערות את יכולה למצוא שיכולות פיזית להיכנס לבגד שרותם מוכרת?"
"העיניים שלי פקוחות לרווחה, תודה", סיכמה סגל את הדיון. "לבגדים שרותם מוכרת כבר חמש שנים נכנסות באהבה רבה נשים במידות 34-44 ברשת אופנת לוצ'י. בואי נימנע גם מהצגת רכבים, מלונות, אתרי נופש, מסעדות וכל מיני מוצרים יוקרתיים אחרים, כי תגידי את האמת, אם את יוצאת לרחוב עכשיו, כמה אנשים יכולים לנהוג פיזית במרצדס, לטוס לחופשה בריזורט 5 כוכבים בסיישל, לאכול במסעדת 3 כוכבי מישלן, ללבוש חליפה של דולצ'ה וגבאנה עם תיק של לואי ויטון. דרך אגב, מה את אומרת לגבי ניתוחים פלסטיים? האם על תמונה של אנג'לינה ג'ולי כדאי לכתוב מעכשיו: נעזרה במנתח בכדי להגדיל את הציצים?"
לדברי כותבת המכתב, איריס פנחסי, אנורקסיה היא אחת הבעיות החמורות של התקופה ותעשיית האופנה והדוגמנות מעודדת אותה. "אני זוכרת את גל גדות בתחרות מלכת היופי במידה 38", אומרת פנחסי. "היום היא רזה מדי ולא יכולה להוות מודל לנערות צעירות".
איריס, את מי את מייצגת?
"את כל הבנות החולות. הבנות האנורקסיות לא מוכנות לשתוק יותר!".
עדי ברקן אף נשמע להוט ממנה. בשיחה עם Xnet הוא אומר כי "ביום הראשון שיורידו לאחת מחברות האופנה בישראל מודעות פרסום - אנחנו ניפגש בבית המשפט וזה יביא לשינוי".
מי זה "אנחנו"?
"אני, איריס. האנשים שיזמו את הצעת החוק".
אחת הבעיות בחוק הזה היא שגם אם תיקחו דוגמנית בעלת משקל "תקין" ותטפלו בהיקפים שלה בפוטושופ, במודעה היא עדיין תיראה רזה מדי. זה בעצם מעקר את כל התוכן מהצעת החוק, גם אם על גבי המודעה יצוין כי היא עברה עיבוד בפוטושופ.
"האזהרה היתה הפשרה שלנו מול משרד המשפטים. ההבדל בין דוגמנית רזה לדוגמנית רזה מדי - הוא ההבדל בין חיים למוות".
שחף סגל מסרה בתגובה: "אני לא מתכחשת לעובדה כי אחת הסיבות להפרעות אכילה היא הצגת דמויות נשיות 'מושלמות מדי' בצילומי אופנה, אך זו בוודאי לא הסיבה היחידה. סיבה אחרת היא אמהות לילדות שמנמנות, שבמקום ללמד אותן להתלבש חכם ובהתאם למבנה גופן, מרשות להן ללכת עם טייטס צמודים ונמוכים וחולצות בטן מגוחכות, רק 'כי זה באופנה', או 'כי ככה כל הילדות בכיתה שלהן מתלבשות'. אני נוטה להסכים כי השימוש בפוטושופ הינו לא פעם מוגזם ומעוות לגמרי, ואין לי כל בעיה עם משפט בתחתית הפרסומת, שאומר כי נעשה שימוש בפוטושופ להצרת היקפים. אבל לפגוע לנשים בריאות בנפשן בגופן ובפרנסתן, רק בגלל שיש נערות או נשים שמתוסכלות מכך שלא ניחנו באותה גנטיקה? קצת נסחפנו".
