מאז שחר ההיסטוריה האנושית הטרידה את בני האדם סוגיה אחת בלבד: ליהיא גרינר, מה הקטע שלה לכל הרוחות?! אבל אחרי שסיימו בני האדם להתעסק בשאלות הרות גורל, הם התפנו לחשוב גם על דברים אחרים. כמו, למשל, האם האורגזמות שלנו דומות.

 

רק נבהיר לפני שנתחיל: סקר האורגזמות הוא דבר חדש יחסית. סקרים על מין החלו להתבצע רק במחצית השנייה של המאה ה-20, ויותר מכך, מחקרים על מין ואורגזמות התחילו רק בשנות השבעים המאוחרות.

 

עם זאת, רק בשנים האחרונות עומדים לרשות המדע כלים טכנולוגיים מספיקים על מנת לנסות ולפצח את התחושה החמקמקה והמסתורית הזו, מה שמוביל אותנו למחקר פורץ דרך בתחום שמעורר התרגשות גדולה בקהיליית המדע.

 

אה, כן, וגם יכול לשנות את כל מה שידענו על סקס עד היום.

 

המוח מעורב באורגזמה

 

עד לא מזמן, יצא המדע מנקודת הנחה שהאורגזמות של נשים וגברים זהות, הן בגלל גישות שובניסטיות והן בגלל העובדה שכולנו מגורים מאותן נקודות בגוף בדיוק. הראשון להפריך את התיאוריה הזו היה מחקר שנערך באוניברסיטת כרוניגן שבהולנד, שגילה את מה שהיום נראה לנו ברור מאליו: לא כל מה שעובד על איבר גברי זקור יעבוד גם על איבר המין הנשי הנשי.

 

לפיכך, קבע המחקר, לגברים יש אורגזמה אחת, ולנשים יש אורגזמה אחרת. וזו הייתה התיאוריה המובילה בחקר הסקס בעשרות השנים האחרונות.

 

עד עכשיו.

 

בגלל התפתחות הטכנולוגיה, נכנסה לשימוש במחקרים טכניקת ה-Fmri (Functional magnetic resonance imaging), אשר חוקרת את המוח בזמן אורגזמה. והממצאים מהמחקר האחרון מגלים שיש לנו עוד לא מעט לחקור ולגלות.

 

רק נבהיר, לפני שנתחיל להסביר: מחקרים על אורגזמה, לפחות נכון לתקופה זו בהיסטוריה, הם בעיתיים משהו. מדובר על אורגזמה בתנאי מעבדה וכן על אורגזמה שנגרמת על ידי גירוי עצמי, ולא בזמן סקס. עם זאת, נו, זה מה יש, ועם זה ננצח.

 

המחקר החדש, שתוצאותיו פורסמו אך לפני כמה ימים, מגיע אלינו היישר מאוניברסיטת רוטג'רס על ידי צמד החוקרים ד"ר נאן וויס וד"ר בארי קומיסארוק. השניים חוקרים את הפעילות המוחית – תחום מחקר בחיתוליו – לפני, בזמן ואחרי אורגזמה וגילו דבר מדהים: המוח שלנו מעורב באורגזמה שלנו הרבה יותר ממה שחשבנו.

 

הכל בראש שלך?

 

וויס וקומיסארוק, שהציגו את ממצאיהם בטקס הנוירולוגים הגדול של שנת 2012, גילו בעקבות הסריקות חוליה חסרה באורגזמה שעד היום לא ידענו על קיומה. מה שמתחיל בגירוי גופני (אם כי לטענתם גם נשים שרק חושבות על סקס גורמות לתהליך להתחיל. האם זה אומר שנשים יכולות להגיע לאורגזמה באמצעות מחשבה בלבד? השניים לא יכולים להגיד בוודאות. גברים? תשכחו מזה) ועד היום חשבנו שמפעיל את האונית האמצעית האחראית על "תרגום" התחושות מהחלק התחתון של הגוף (בדומה, למשל, לתהליך הכאב), מסתבר כלא נכון.

 

השניים גילו, באמצעות הסריקות, שגירוי גופני מוביל למעשה להפעלה מאסיבית של האונה הקדמית, שאחראית, בין היתר, על תכנון ומעצורים חברתיים ומשמשת כמעין "מצפון" לגוף. האונה הקדמית היא זו ששולחת את המסרים החשמליים לאונית האמצעית, שאחראית על הפקת העונג. האם, אם כך, אנו חייבים לפנטז כדי להגיע לאורגזמה, ואפילו לא מודעים לכך שאנו עושים את זה? האם באמת המוח שולט על כל התהליך? האם צריך הגוף להשקיע אנרגיה בכיבוי מעצורים או לתכנן את כל התהליך? השניים עדיין לא יודעים להגיד וטוענים שיצטרכו מחקרים נוספים כדי להגיד מה בדיוק זה אומר.

 

בדבר אחד, עם זאת, הם כן בטוחים: העובדה שהמוח הרבה יותר מעורב באורגזמה ממה שחשבנו מאפשרת לזרוק את התיאוריות על שתי אורגזמות בלבד – גברית ונשית – לפח האשפה. נכון, עוד אי אפשר להכריז על כך בוודאות (במדע, כמו במדע, יצטרכו מחקר כדי לאשש את המחקר הקודם, ואז את המחקר שיאשר את המחקר שאישש את הקודם), אבל אפשר להגיד די בבטחון: אם כל מה שהתגלה במחקר הוא נכון, הרי שהיום אנחנו מדברים על עשרות או אפילו מאות סוגים של אורגזמה.

 

השניים מצאו לא רק הבדלים בין המינים, אלא גם הבדלים באורגזמה של כל אחד ואחת מהנבדקים. כלומר, האורגזמה שלנו היא לא בהכרח "גברית" או "נשית", אלא הרבה יותר קשורה למבנה האישיות שלנו.

 

וזה, כאמור, משנה את כל מה שידע המדע על אורגזמות עד היום.

 

שוב, יקח עוד זמן עד שינותחו ויפורשנו ויובהרו הממצאים של המחקר הזה. האם בעתיד הלא רחוק יומצאו מכשירים לגירוי המוח במקום צעצועי מין למיניהם? האם נמצאה הנקודה שאחראית על האורגזמה? האם האנושות תצליח לאבחן ולאפיין את האורגזמות ובכך לסייע לכולם לחוות את העונג הזה? שוב, רב הנסתר על הגלוי בעת הזו. מה שבטוח הוא שמדובר במחקר פורץ דרך שפתח כיוון חדש לגמרי בחקר המין והאורגזמות. והדרך להבנת ופיצוח הפלא הזה, כפי שחושף המחקר האחרון, עדיין ארוכה מאוד.