רכבת העמק, שיצאה לנסיעתה הראשונה ב-1904 ונעמדה מלכת ב-1951, תשוב ותחצה את עמק יזרעאל בעוד כארבע שנים. את העבודות, שבהן משקיעה המדינה כ-4.5 מיליארד שקלים, כבר רואים ברחבי העמק והן עשויות להשפיע עליו באופן דרמטי. כיצד הוא ייראה? ערוץ האדריכלות של Xnet מציג את חמש התחנות המתוכננות לאורך קו העמק, וגם הצעות סטודנטים מהטכניון שעוסקות בתחנת הרכבת ההיסטורית בחיפה. עבודות אלה הוצגו היום (חמישי) באירוע של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, בתחנת הרכבת חיפה מזרח. בנוסף להן נועד האירוע כדי לעסוק בעברה המפואר של רכבת העמק, ברעיונות לשימור, ובסיור לאורך תוואי הרכבת החדש.

 

קצת היסטוריה

 

את הרעיון להקמת רכבת שתקשר בין חיפה ובין מסילת הרכבת החיג'אזית (קו הרכבת שקישר בין דמשק בסוריה למכה בערב הסעודית) עלה כבר באמצע המאה ה-19, אך רק בסוף המאה ההיא החל תכנון המסילה - תחילה על ידי חברה אנגלית, ולאחר מכן באמצעות חברה גרמנית. הקו יצא לדרך בתחנת חיפה, שם הוקמה תחנה גדולה ומפוארת (אנדרטה שמנציחה את חנוכת הקו ניצבת עד היום במקומה). מסילת הרכבת המשיכה לנשר ומשם חצתה את עמק יזרעאל מזרחה, דרך עפולה עד בית שאן. שם פנתה המסילה צפונה כדי להגיע לתחנת צמח, בדרום הכנרת, והתחנה האחרונה הייתה באל-חמא (היום חמת גדר), משם התחברה המסילה הארץ-ישראלית אל המסילה הסורית. הגם שהמסילה המקורית הוקמה ממניעים דתיים ופוליטיים, ובחלקם גם כלכליים, ששירתו את האימפריה העות'מנית, הרי שתרומתה לפיתוח ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל במחצית הראשונה של המאה ה-20 הייתה משמעותית. ומכיוון שהעמק היה ערש ההתיישבות, הוקדשו גם לרכבת שירים. למשל, זה:

 

 

המסילה פורקה, בונים מחדש

 

בדומה לרכבת הטורקית, גם המסילה החדשה - שעל הקמתה הוחלט כבר לפני יותר מעשור - נתקלה בעיכובים. אם התוכנית המקורית ייעדה את חנוכת הקו ל-2007, עכשיו מקווים שהוא ייחנך בתחילת 2016. כשזה יקרה, רכבת העמק תרוץ לאורך 61 קילומטרים שמתחילים בתחנת הצ'ק פוסט (ולא בתחנת חיפה מזרח, שם הייתה ראשיתה של מסילת העמק המקורית) ומסתיימים בבית שאן. בנוסף לשתי תחנות-הקצה, יוקמו שלוש תחנות לאורך הקו - בכפר ברוך, בכפר יהושע ובעפולה. בשלב שני מתוכננות לקום שלוש תחנות נוספות - בנשר, באלרואי (קרית טבעון) ובתל יוסף. משך הנסיעה המתוכנן מבית שאן לצ'ק פוסט יהיה 47 דקות (כולל עצירה בתחנות בדרך). מספר הנוסעים המשוער הוא חצי מיליון נוסעים בשנה.

 

מכאן הרכבת תצא: תחנת הצ'ק פוסט (הדמיות: לוציאן פאינה, משרד עוזי גורדון אדריכלים)
מכאן הרכבת תצא: תחנת הצ'ק פוסט (הדמיות: לוציאן פאינה, משרד עוזי גורדון אדריכלים)

   

"למסילה החדשה חשיבות בינלאומית, לאומית ומקומית", אומר האדריכל שי ברס, מנכ"ל החברה הלאומית לדרכים. "המסילה יוצרת חיבור בין מסילת העמק ומסילת הרכבת בירדן, בין אירביד לנמל חיפה, בהתאם לתיאומים שהושלמו מול משרד התחבורה עם ממלכת ירדן. לאחרונה, בעקבות המתיחות בין טורקיה לסוריה, קיבל הקשר בין ירדן לנמל חיפה משמעות חיונית ביותר לייצוא וייבוא מירדן". ברמה הלאומית תשרת המסילה את מפעלי העמק והבקעה, שיקושרו למערכת המסילות הארצית, במהלך שאמור לעודד באופן טבעי את הפיתוח המקומי. לתושבי העמק תקצר הרכבת את זמני הנסיעה לחיפה, והיא עשויה למשוך אוכלוסייה חדשה לאזור המרוחק. "החיבור של מסילה מזרחית לקווי רכבת החוף צפוי להקטין את תנועת רכבות המשא בקו החוף ולהפחית את תנועת המשאיות בכבישים", מדגיש ברס, ואם דבריו יתגשמו, תהיה זו תרומה לבטיחות, לאיכות החיים ולהפחתת הזיהום באחד האזורים היפים בארץ.

 

המסילה הישנה פורקה זה מכבר והתוואי הישן אינו כזה שהמתכננים הנוכחיים יכולים להישען עליו, אף שהם מנסים לעקוב אחריו ככל הניתן. לדברי עופר סלעי, מנהל הפרויקט מטעם החברה הלאומית לדרכים, "המסילה החדשה תוכננה לחצות שטחים חקלאיים, ולכן נדרשנו להעתקה מאסיבית של הרבה מערכות - קווי מים, השקיה וביוב". עקב בעיות ניקוז צפויות, הוחלט להגביה את המסילה על גבי סוללה. לצורך ההגבהה (שאותה ניתן לראות בבירור בהדמיות התחנות המופיעות כאן), מתוכנן לקום גשר רכבת באורך כ-700 מטרים ממערב לעפולה, שבהמשכו תיטמן המסילה בשלוש מנהרות תת-קרקעיות בעומק 13 מטרים ובאורך כולל של 800 מטרים, במטרה לשמור על הרצף העירוני בעפולה. ממזרח לעיר העמק תשוב המסילה להתרומם מעל לסוללה, שבקטעים מסוימים תגיע גם לגובה 7 מטרים.

 

מי דואג לשמור על ההיסטוריה?

 

תחנות הרכבת המקוריות של רכבת העמק עדיין שם, אך למרבה הצער הנוסטלגי, אף אחת מהן לא תחזור ותשמש כתחנה בקו החדש. ואולם, מתכנני המסילה הנוכחית מחויבים לשמור על התחנות ההיסטוריות. תחנות בית שאן וכפר יחזקאל יעברו תהליך שימור מלא, בשיתוף פעולה עם המועצה לשימור אתרי מורשת ועם הרשויות המקומיות. בשלב הנוכחי אין לגופי השימור תכנית מוגדרת לייעוד המבנים, אך מתוכנן לקום שביל אופניים לאורך התוואי ההיסטורי, ואפשר שחלק מהמבנים הוותיקים ישולבו במסלול זה.

 

אורי בן ציוני, מנהל מחוז גליל ועמקים במועצה לשימור אתרי מורשת, סבור כי לתוואי ההיסטורי יש מורשת שהיא משותפת לאזור כולו. הוא מודאג מכך שהסלילה הנוכחית פוגעת בערכים האלה, וקורא להיאבק כדי לשמור עליהם: "רכבת העמק שירתה את כולם, יהודים וערבים, אבל הכל נהרס לאט לאט ואף אחד לא שם לב. התוואי החדש עולה בקטעים מסוימים על התוואי הישן ופוגע במספר מקומות באתרים. לכן כבר עכשיו חשוב לעורר מודעות, ולהיאבק על כך שבהמשך הפיתוח של המסילה המתוכננת לא תתרחש פגיעה".

 

חמש תחנות הרכבת עדיין לא התחילו להיבנות, אך התוכניות הגיעו לידינו. עיצוב אדריכלי חדשני קשה למצוא בתחנות האלה, וחבל, כי תחנת רכבת אינה רק מבנה שבו עולים ויורדים נוסעים מהקרונות, אלא גם מקום המייצג קידמה ואיכות חיים, שער לעיר הגדולה ולמרחבים. מצד שני, גם התחנות היחידות בישראל שבהן ביקשו אדריכלים לפרוץ את השגרה, כמו השלום בתל אביב או וולפסון בחולון, נראות בסופו של דבר כמו מכוניות ישנות שלא טרחו לשטוף הרבה שנים. זאת הזנחה שאפשר לתקן, אם רכבת ישראל תדאג לתחזק את תחנות הרכבת כראוי. ואלה חמש התחנות לפי מסלול הנסיעה מחיפה:

 

1. תחנת הצ'ק פוסט (צומת הקריות)

עוזי גורדון אדריכלים

 

התחנה: תחנת הצ'ק פוסט, המתוכננת לקום מתחת לגשר כביש 75 המוביל לנמל חיפה, היא החשובה והמורכבת בקו, משום שהיא תחבר את מסילות רכבת העמק ורכבת החוף. לא זו בלבד, אלא שהיא תתפקד כמוקד תחבורתי אזורי: לצידה יקומו תחנת אוטובוסים מרכזית ותחנת מטרונית. על פי תוכניות העירייה יוקם כאן רכבל שיגיע לטכניון ולאוניברסיטת חיפה בפסגת הכרמל, וישרת בעיקר סטודנטים ועובדי סגל ומינהלה. התחנה תהיה ממוזגת ברובה הגדול, כולל חלק מהרציפים.

 

האדריכל: משרדו של עוזי גורדון בטירת הכרמל הוקם ב-1977 ומתמחה, מלבד תכנון בתי חולים, מרכזי תרבות, מגורים וקריות היי-טק, גם בתכנון תחנות רכבת. בין השאר תיכנן המשרד את תחנות לב המפרץ וחוף הכרמל.

 

2. תחנת כפר יהושע

קוריאל-אמר אדריכלים

(ראו הדמיה בראש הכתבה)

 

3. תחנת כפר ברוך

דגן מושלי אדריכלים

(ראו הדמיה בראש הכתבה)

 

4. תחנת עפולה

אליאסף בר אדריכלים

 

התחנה: מאחר שמסילת הרכבת בעפולה תמוקם על סוללה מוגבהת, כדי לפתור בעיות ניקוז, תמוקם התחנה בסוללה עצמה. כדי להדגיש את חשיבות התחנה בסביבתה, תוקם בחזית כיכר רחבת ידיים שבה ייקבעו מתקני חניה לאופניים - במטרה לעודד את התושבים להימנע משימוש ברכב פרטי בבואם לרכבת. החומרים העיקריים במבנה יהיו טרה-קוטה, זכוכית ופח. תחנת עפולה מתוכננת גם לשמש כצומת מסילות, שבעתיד תחובר אליו מסילת עירון שתקשר בין חדרה, אום אל-פחם ומגידו.

 

האדריכל: משרדו של אליאסף בר הוקם ב-1986 ושוכן בקיבוץ רמת דוד, הסמוך למסילת העמק עצמה. בר מתמחה בתכנון מבני ציבור (כמו קרית החינוך במגדל העמק), מגורים ותעשייה (כמו מפעל תפרון במשגב).

 

תחנת בית שאן

לויטון-שומני אדריכלים

 

אפשר יהיה להגיע באופניים. השאלה היא אם זה יקרה בחום הכבד (באדיבות לויטון שומני ארכיטקטים בעמ)
אפשר יהיה להגיע באופניים. השאלה היא אם זה יקרה בחום הכבד (באדיבות לויטון שומני ארכיטקטים בעמ)

 

התחנה: המרכיב הבולט בה הוא קיר משופע באורך כ-400 מטרים, המדפן בסביבת התחנה את הסוללה שעליה מונחת מסילת הרכבת. הקיר מלווה את הנכנסים, משמש כמרכיב מקשר בין חוץ לפנים וחודר אל אולם הנוסעים הפנימי. במטרה להשתלב בסביבה המקומית של בית שאן ייעשה שימוש באבן הבזלת השחורה (בעיקר בקיר המדפן את הסוללה), אבן שאיתה גם בנו את מבני התחנה הישנה השוכנת כ-450 מטרים מזו החדשה. גג התחנה עוצב מפח ומדמה את פסגות הרי הגלבוע הנשקפים באופק.

 

במסגרת הפרויקט תיכננה אדריכלית הנוף מרגלית סוכוי טיילת להולכי רגל ורוכבי אופניים שתקשר בין בית שאן, התחנה החדשה ושמונת מבני התחנה הישנים שישתלבו לאורכה. הטיילת תחצה את הסוללה באמצעות מנהרה, כשהנוסעים המבקשים לעלות לרכבת יעלו אל שני הרציפים שימוקמו בראש הסוללה. בשלב הנוכחי זו התחנה האחרונה בקו, אך בעתיד מתוכנן הקו להמשיך דרך גשר שייח' חוסיין לירדן וליצור קשר רציף, בעיקר למעבר סחורות אל ומנמל חיפה, בין שתי המדינות השכנות.

 

האדריכל: משרדם של דני שומני וקרלוס לויטון הוקם ב-1987 בחיפה, ותיכנן כבר שלוש תחנות רכבת - בקרית מוצקין, בקרית חיים ובפאתי מודיעין. בנוסף מתמחה המשרד בתכנון מבני ציבור ובמתקנים שונים בנמל חיפה.

 

סטודנטים מתעדים את המבנה ההיסטורי בחיפה

 

באירוע מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת, בולטות ההצעות של קבוצה של 14 סטודנטים מהטכניון שיוצגו במתחם תחנת רכבת חיפה-מזרח, התחנה ההיסטורית הראשונה של רכבת העמק. את ההצעות יציגו שני מנחי הקורס, האדריכלים רותי ליברטי-שלו וערן מורדכוביץ'. במסגרת הקורס שנערך אשתקד, לבד מעבודה על הצעות לשיקום ופיתוח המתחם, למדו התלמידים כיצד לתעד מבנים היסטוריים ובכך תרמו באופן מיידי לתיעוד האתר.

 

המשותף להצעות הוא ההערכה למבנים הוותיקים בעלי האופי הייחודי, ותגובה למציאות העכשווית שבה התחנה משמשת כיום לתפעול וכמוזיאון הרכבת ואינה חלק מרצף החיים העירוניים. מוזיאוני תחבורה קיימים בכל העולם ומצליחים למשוך קהל רב ולהתברג בראשי רשימות אתרי התיירות האטרקטיביים. רק בשנה האחרונה נפתח מוזיאון תחבורה חדש בגלזגו שבסקוטלנד, בעיצובה של האדריכלית זוכת פרס פריצקר זאהה חדיד.

 

הצעותיהן הנפרדות של קרן קרמר ואנה ליסיצין מציעות להדגיש את אופיה של חיפה כעיר תעשייתית. בעוד קרמר מציעה לשלב באתר שטחי תצוגה לבתי המלאכה הקיימים השוכנים מעברו השני של הכביש, מציעה ליסיצין לפתח באתר מוזיאון לרכבת ולתעשייה. במטרה ליצור רצף בין המבנים ההיסטוריים, שילבה כל אחת מבנים חדשים המעוצבים כחוליות מקשרות בין חדש לישן. ג'ני דרובובוז זיהתה באתר את מרכיב הקצה שלו במיקום העירוני ואת הזמניות שמשקף תפקודו. לכן ייעדה חלק מהמסילות התפעוליות לתפקד כפארק זמני בימות השבוע, כשבסופי שבוע הופך המקום לחניון רכבות. את המבנים ייעדה לשטחי תעסוקה ייחודיים, המציעים שטחים גמישים להשכרה הניתנים לשינוי לפי צרכי הלקוח.

 

מוסך הקטרים ההיסטורי השוכן בלב באתר ומשמש היום כמויזאון ישנה את ייעודו לתחנת רכבת ומטרונית, המשתלבות בשני מפלסים במבנה ההיסטורי. שירן חסין מציעה לחבר את האתר לרצף טיילות עירוני, ולמקם במוסך הקטרים הישן בית ספר יסודי, המתחבר באמצעות מרחב משותף אל מבנה חדש של מוזיאון רכבות לאומי, ואל תחנת רכבת פרברית מחודשת.