הדפסה
לכתבה באתר
לפני שבוע חזרתי מפגישה וירדתי מהאוטובוס. שני רחובות מהבית שלי, חמש דקות הליכה. בעודי משתרכת, מזיעה, הבחנתי בכלב. גולדן רטריבר בלונדיני, מתוק, רזה. בתור אוהבת כלבים מושבעת, ליטפתי אותו, אבל כשהרמתי את ראשי כדי לחפש את בעליו, לא ראיתי אף אחד. אחרי ששאלתי אותו "של מי אתה?" והתשובה היחידה שקיבלתי היתה כשכוש בזנב, הנחתי שהוא מתגורר באחד הבתים הסמוכים וימצא את דרכו חזרה הביתה.
גלילה והכלבים בגליל-ים (באדיבות חברים לחיים)
מישהו איבד כלב?
המשכתי ללכת לכיוון ביתי, נכנסתי לבנין, עליתי לקומה הרביעית, פתחתי את דלת הדירה, נכנסתי. כשהסתובבתי לסגור את הדלת, ראיתי אותו. הכלב הבלונדיני מפינת הרחוב הלך אחרי בשקט-בשקט, אני מתארת לעצמי שכמה צעדים מאחור, טיפס אחרי במדרגות בלי ששמתי לב ונכנס אחרי לדירה. אודה ואתוודה, בהתחלה קצת נבהלתי. נכון, הוא נראה בלתי מזיק בעליל, אבל הפלישה לתוך ביתי ללא הזמנה, גרמה לי מעט אי נוחות. הוא התיישב והמשיך לכשכש בזנב, הבלונדיני, וגם אחרי שפתחתי לו את הדלת ואמרתי לו "לך הביתה, בטח מחפשים אותך", הוא נשאר. הורדתי אותו למטה לחצר, נתתי לו מים ומשהו לאכול. לא ידעתי אם להתקשר לעיריה, פחדתי שיקרה לו משהו. היתה לי תחושה ברורה שהוא הלך לאיבוד ושהוא בא אלי לבקש עזרה. בינתיים הגיע עוד חבר, ויחד החלטנו להתקשר לעמותת SOS. מסתבר שדווח על כלב בדיוק כמוהו שהלך לאיבוד יום קודם לכן. קיבלנו את הטלפון של מי שדיווח. מי שענתה לנו היתה גלילה אבן-חן, מנהלת עמותת "חברים לחיים". לאט לאט הבנו, שהבלונדיני המתוק שמצאתי או ליתק דיוק, מצא אותי, הלך לה לאיבוד לפני יומיים. הוא לא מצא את דרכו הביתה, כי אין לו ממש בית.
כמו הגולדן בן השנה, כך גם עשרות כלבים אחרים, ניצלים על ידיה בכל חודש. יחד עם בתה, תעוז, ומתנדבים רבים אחרים, אבן-חן הקימה את העמותה "חברים לחיים", שהמשפט המנחה אותה הוא: "כי כולם ראויים לחיים ולא למוות". אבן-חן היא אישה נמרצת ופעלתנית, שמקדישה חלק גדול מחייה להצלת כלבים. במהלך 15 השנים האחרונות פועלת אבן-חן ברחבי הארץ להצלת כלבים מכלביות, כלבים שבלעדיה היו מורדמים.
"אם אנחנו לא נוציא אותם הם ימותו", מספרת בתה, פעילה מרכזית בעמותה. "בכלביות הפרטיות, לא אלו ששייכות לעיריות מסודרות, אוספים כלבים משוטטים בכל מיני איזורים - במושבים, מועצות מקומיות. בדרך כלל, אחרי 10 ימים או חודש - תלוי בכלביה, הם מרדימים אותם. הם מקבלים כסף לפי ראש, מבחינתם זה עסק. מבחינתנו זה חיים".
גלילה וחברים ביום אימוץ בגן-מאיר (באדיבות חברים לחיים)
גלילה וחברים ביום אימוץ בגן-מאיר (באדיבות חברים לחיים)
נלחמים על חיי הכלבים
תעוז מספרת שאמה, ספרית במקצועה ומורה לספרות, שעובדת עם נוער במצוקה, מחויבת לחלוטין לפרויקט ההצלה שלה. "אמא שלי אספה כלבים עזובים כבר בגיל צעיר מאד. היא תמיד היתה פעילה וכולנו במשפחה תמיד היינו חלק מזה. אני חושבת שלאורך השנים, מאז שאני ילדה, היו לנו כ-15 כלבים, שלנו, של המשפחה, שכל אחד מהם נמצא וניצל על ידינו. לפני שהקמנו את 'חברים לחיים' היו ממיתים בכלביה בכרכור בין 10 ל-20 כלבים בשבוע. מאז שאנחנו קיימים לא הומת שם כלב אחד, אנחנו מוציאים אותם משם באופן קבוע".
עמותת "חברים לחיים" עוסקת במציאת בתים לכלבים, שניצלו מכלביות ברחבי הארץ. מלבד ימי אימוץ קבועים, העמותה משתמשת במשפחות אומנה, אשר מטפלות בכלבים באופן זמני, עד שנמצא להם בית קבוע. רוב הכלבים שטרם נמצא להם בית או משפחת אומנה נמצאים בכלביה ובפנסיון של העמותה בקיבוץ גליל ים, שם גם נערך יום אימוץ מדי שבת. לעמותה יש מתנדבים, שמפעילים את ימי האימוץ ועוזרים בטיפול בכלבים. יש לציין כי גם הווטרינרים המטפלים בכלבים עושים זאת בהנחה משמעותית וברוח התנדבותית. כל כלב שמאומץ מהעמותה מקבל את כל החיסונים שלו מראש. אבן-חן ובתה מדגישות שוב ושוב, כי "אנחנו תמיד צריכים עוד מתנדבים. לימי אימוץ, להוציא את הכלבים לטיול בכלביה בגליל ים, להיות משפחות אומנה זמניות. אנחנו עמותה שמתבססת על תרומות כספיות ומתנדבים. כל מי שרוצה לעזור - מוזמן".
רוב התל אביבים מכירים את ימי האימוץ הקבועים של העמותה: בכל יום שישי בבוקר מתייצבים בכניסה לגן מאיר ברחוב קינג ג'ורג', כל הכלבים המקסימים והמתנדבים. עיריית תל אביב לא כל כך אוהבת את הרעיון; למרות שעם השנים הפכה הפינה לחלק קבוע מהנוף - ובהחלט חלק מבורך - יש בעיה עם הפיקוח העירוני של העיריה, והעמותה מקבלת דו"חות כבדים.
התחלתי את הכתבה בסיפור האישי שלי, סיפור אמיתי לגמרי, על הבלונדיני החמוד שהלך אחרי הביתה. אבן-חן הגיעה לאסוף אותו אחרי כמה שעות. עדיין לא היה לו שם, אבל היא קראה לו בכל מיני שמות כשעלתה במדרגות לקומה הרביעית. עם שם או בלי, כשהוא ראה אותה, הוא שמח, כשכש בזנב וקפץ. אלמלא היא, מי יודע מה היה קורה לו. לצערי, לא יכולתי לאמץ אותו בעצמי, אבל הרגשתי שמשהו היה חייב לצאת ממני החוצה בעקבות המפגש ההוא, והנה נולדה כתבה. מי מכם, שרוצה לאמץ את הגולדן הבלונדיני או חבר אחר, מוזמן לבוא ביום שישי הקרוב לגן מאיר.
את הכלבים של "חברים לחיים" אפשר לאמץ בימי שישי ב-11:00-18:00 בגן מאיר בתל אביב, ובימי שבת בגליל ים, בשעות 11:00-14:00.
>> לחצו כאן למעבר לאתר של חברים לחיים
>> לאתר מהות החיים
