אם אפשר להניח בשדרות רוטשילד אוהל אחד, שיהפוך בן לילה לשדרת אוהלים ארוכה שממנה תצא מחאה חברתית לכל רחבי הארץ; אם ברור שמשדרות רוטשילד צריכה לצאת כיום כל הפגנה ראויה בתל אביב; אם מעמיסים בין העצים הוותיקים האלה תערוכות רחוב של פינגווינים, פסנתרים וכל ערימת מוצרים אחרת שמשתלטת על המרחב הציבורי בתירוץ אמנותי - אז ברור שהגיע הזמן לדבר הנכון: יש לעטוף את הפיקוסים בסוודר לקראת החורף.

 

הן לא הראשונות, אך הראשונות שמקבלות אישור. הנה מתקן חניה לאופניים ברחוב גרוזנברג, שנסרג לפני שבוע בדיוק
הן לא הראשונות, אך הראשונות שמקבלות אישור. הנה מתקן חניה לאופניים ברחוב גרוזנברג, שנסרג לפני שבוע בדיוק

 

מי שהשכים קום הבוקר (ג') ועבר בשדרות רוטשילד, בקטע שבין הרחובות מזא''ה ובלפור, ראה קומץ נשים עמלות מסביב לעצי הפיקוס הכבדים, ועוטפות אותם בסריגים צבעוניים. אלונה ארובס, חובבת סריגה מושבעת ובעלת פורום תוסס בנושא זה, ראתה שבמדינות שונות בעולם סורגים על העצים, ולא הבינה מדוע לא עושים את זה גם כאן. היא רתמה שתי חברות משוגעות לדבר, איריס ירון ואורנה גלבוע, ובעזרת עיריית תל אביב יפו - בין השאר בסיועו של אבי לוי - קיבלה אישור לסרוג מסביב לעצים בשדרות רוטשילד. "זה נקרא סריגה במרחב הציבורי", אומרת ארובס בפשטות. זה לא רק ססגוני ומרהיב, וצובע את העיר באופן בלתי צפוי, אלא מושך את תשומת הלב לעצים העירוניים. כמו שכבר נכתב כאן וכאן, ברחבי הארץ כורתים אותם באישור ובלי אישור, והם אינם יכולים להגן על עצמם.

 

אחרי שהעצים נבחרו, ארובס בחנה אותם היטב כדי להחליט איך תסרוג להם כיסוי, בהתאם לצורת הגזע ופיצול הענפים. בבלוג שלה היא כתבה בהתרגשות: "תוך ביצוע הגעתי להחלטה שאין מצב להוסיף/לשנות את הגוונים לעטיפת הענפים המתפצלים מהגזע. שלושת הענפים יולבשו באותם צבעים ממש, רק שלכל ענף אני מתכננת קטע אחר. את הענף השני מתכננת לסרוג בסגנון האופייני לי - כמו בשמיכות המדיטציה. את הענף השלישי אני מתכננת להשאיר חשוף ליופיו הטבעי, אך כדי לחבר אותו לכלל הבגד, הכינותי מראש כבר צמיד פסים תואם". וכך לגבי כל עץ ועץ, שזכו לתשומת לב אישית.

 

אלונה, כמה זמן העצים יישארו סרוגים?

 

"אולי עד סוף החורף".

 

לא יתלכלכו ויירטבו?

 

"נראה, זה עדיין בשלב הפיילוט".

 

  • איפה: שדרות רוטשילד בין מזא''ה לבלפור, תל אביב
  • מתי: 24 שעות ביממה